19.05.2017 מאמר מאת רז צימט
צרכנות ב"חג האהבה" באיראן
צרכנות ב"חג האהבה" באיראן    

איראן נגד אונסקו: "ארגון ליברלי בשליטה מערבית"

בשלהי 2016 התחייבה ממשלת איראן ליישם את המלצות אונסקו בתכנית יעדי החינוך לשנת 2030. אולם המנהיג העליון מתנגד לכניעה ל״אורח החיים המערבי״, ועמדתו שבה ומעידה על חילוקי הדעות הפנימיים העמוקים בין הממסד הדתי לבין ממשל רוחאני

בנאום שנשא בפני מורים וסטודנטים לרגל "יום המורה הלאומי", שצוין באיראן ב-7 במאי, הצהיר מנהיג איראן, עלי ח'אמנהאי, כי איראן לא תסכים ליישם את המלצות ארגון אונסקו בתכנית יעדי החינוך לשנת 2030 ולא תיכנע ל"אורח החיים המערבי" שבבסיס ההמלצות.

ח'אמנהאי ציין כי לארגון בינלאומי הפועל בחסות מערבית אין כל זכות לקבוע עבור אומות בעלות תרבות והיסטוריה עתיקות יומין כיצד לנהוג. הוא גם מתח ביקורת על "המועצה העליונה של המהפכה התרבותית", בראשות הנשיא רוחאני, על שלא עשתה די כדי למנוע את אימוץ ההמלצות, והדגיש כי הרפובליקה האסלאמית מבוססת על האסלאם והקוראן ולא תושפע מ"אורח החיים המערבי המושחת וההרסני". בעקבות דבריו הודיע יו"ר ועדת החינוך של הפרלמנט האיראני (המג'לס), מוחמד מהדי זאהדי, כי הוועדה שבראשותו תדרוש מהנשיא רוחאני להקפיא את יישום ההמלצות של ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם. 

המלצות אונסקו בתחום החינוך לשנת 2030 גובשו במסגרת תכנית האו״ם "מטרות לפיתוח בר-קיימא", שאושרה בוועידת הפיסגה של האו"ם בספטמבר 2015 בניו יורק. תכנית זו כוללת 17 יעדי-על לפיתוח בינלאומי לחמש עשרה השנים הבאות עבור המדינות החברות במועצת האו״ם. מאז עלו לדיון באיראן בשנה שעברה עוררו המלצות הארגון התנגדות מצד חוגים שמרנים באיראן בטענה כי אינן עולות בקנה אחד עם ערכי המהפכה האסלאמית, וכי מדובר בניסיון נוסף מצד מדינות המערב, ובראשן ארצות הברית, להעביר לאיראן תפיסות ורעיונות מערביים על מנת להחלישה ולחולל בה שינוי משטר.

במאמר מערכת שפרסם היומון הרדיקלי "כיהאן" בינואר 2017 תחת הכותרת "זהירות! חדירה בתחום החינוך באמצעות מסמך 2030", נמתחה ביקורת חריפה על שיתוף הפעולה של משרד החינוך האיראני עם אונסקו בגיבוש מסמך המשרטט את היעדים הלאומיים בתחום החינוך. העיתון הגדיר את האו"ם ככלי למימוש יעדי "המערכת ההגמונית העולמית", ולקידום יעדי הממשל האמריקני בעולם במיוחד, וטען כי אונסקו הוקם על בסיס השקפת עולם ליברלית המנוגדת לאידיאולוגיה האסלאמית. לטענת "כיהאן", הדגש על שוויון מגדרי, זכויות אדם ואורח חיים מערבי בהמלצות הארגון נועד להרחיב את השפעתן של תפיסות מערביות חילוניות וקפיטליסטיות באיראן.

בראיון לסוכנות הידיעות "תסנים ניוז", המזוהה עם משמרות המהפכה, התייחס חבר "המועצה העליונה של המהפכה התרבותית", חסן רחים פור-אזע'די, למסמך ה״ליברלי״. הוא הבהיר כי חברי המועצה אינם מתנגדים לכל סעיפיו, אך חלקים ממנו עומדים בסתירה מוחלטת לערכי המהפכה האסלאמית. הוא הצביע, למשל, על התנגדות אונסקו לחינוך דתי וקידום הצורך בחינוך מיני לילדים, על עקרון השוויון המגדרי המודגש בהמלצות והגדרת תפקיד האם באופן המנוגד למסורת.

לדבריו, המלצות הארגון מבטאות "תפיסה ליברלית-ציונית, אנטי-דתית וחילונית". מטרתן לכפות על איראן מערכת חינוך מערבית הומניסטית, שתאפשר לבתי ספר ללמד על הומוסקסואליות אך לא על דת, ושמכירה בנישואים חד-מיניים בעודה נאבקת ברעלת נשים. פור-אזע'די הזהיר כי יישום ההמלצות יאפשר פיקוח של יועצים מערביים על מערכת החינוך האיראנית ויחייב את איראן לדווח באופן מדוקדק למערב על מערכת החינוך, תכני הלימוד, המורים והתלמידים, בדומה להסכם הגרעין שחייב אותה לחשוף את פרטי תוכניתה הגרעינית בפני המערב.

חרף התנגדות השמרנים בשלהי 2016 התחייבה ממשלת איראן להמלצות אונסקו והנחתה להקים שלושים צוותי עבודה שייבחנו את יישומן במסגרת תכנית החינוך הלאומית הרב-שנתית. התנגדותו הפומבית של המנהיג העליון ליישום ההמלצות שבה ומעידה על חילוקי הדעות הפנימיים העמוקים בין הממסד הדתי שבהנהגתו לבן ממשל הנשיא רוחאני. מאז נבחר לנשיאות ביטא רוחאני את מחויבותו לעידוד החופש התרבותי ולהרחבת חירויות האזרח, והצהיר כי אין בכוונת הממשלה להתערב שלא לצורך בסוגיות תרבותיות.

מחויבותה של הממשלה ליישום הדרגתי של רפורמות אזרחיות מתבטאת גם בהשבתם לאוניברסיטאות של עשרות סטודנטים ומרצים שהושעו בגין פעילות פוליטית ובפתיחה מחדש של "בית הקולנוע", המאגד אלפי עובדים בתעשיית הקולנוע, לאחר שנסגר בראשית 2012 בטענה כי מנהליו פועלים בניגוד לערכי המהפכה ומשתפים פעולה עם מתנגדי המשטר.

מדיניות הממשלה עוררה ויכוח מר עם הממסד השמרני ועם המנהיג העליון, שמתח בהזדמנויות שונות ביקורת על הנשיא מחשש לפגיעה בערכי המהפכה. העימות בין הממשלה לשמרנים הוביל להדחתו של שר ההכוונה האסלאמית בממשלת רוחאני באוקטובר 2016. השר ניסה להנהיג שורה של רפורמות תרבותיות והואשם על-ידי חוגים שמרניים בקידום מדיניות אנטי-אסלאמית ובהפצת תרבות מערבית בלתי-מוסרית.

במהלך מסע הבחירות שלו לקראת הבחירות הנוכחיות לנשיאות שב רוחאני וביטא את מחויבותו לגישתו הליברלית יחסית בענייני פנים, ובכלל זה תמיכה בצמצום מעורבות הממשלה בחיי האזרחים, הרחבת חירויות הפרט והתנגדות לחסימת הרשתות החברתיות. עם זאת, כישלונו ליישם רפורמות אזרחיות משמעותיות בתקופת כהונתו הראשונה מצביע על מגבלות כוחו נוכח התנגדות הממסד הדתי ושליטת השמרנים במוסדות השלטון שאינם נבחרים על-ידי הציבור, ברשות השופטת ובמנגנוני הביטחון ואכיפת החוק.

גם אם ייבחר רוחאני היום לכהונה נוספת הוא יתקשה ליישם את הבטחתו למימוש מדיניות פנים ליברלית יותר, במיוחד אם ימשיך להציב את הטיפול במשבר הכלכלי בראש סדר העדיפויות של ממשלתו על חשבון רפורמות אזרחיות, ויעדיףף להימנע גם בעתיד מעימות גלוי עם הממסד השמרני.

 
שתף מאמר זה