יהודים וערבים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
03.02.2014

אנטומיה של מהפכה במשבר: סיפור בשלוש מערכות

35 שנה לאחר המהפכה האסלאמית, ספק רב אם יש ביכולתו של המשטר האיראני לספק פתרונות מעשיים למשברים הכלכליים, החברתיים והערכיים הניצבים בפני אזרחי איראן, ובעיקר הצעירים. משברים אלה עלולים להציב אתגר משמעותי בפני המשטר, שמצבו מיוצג היטב בדמותו העשויה מקרטון של מכונן המהפכה: סדוק ופגיע.

מערכה ראשונה: מהומה קולנועית

רבבות צופים נלהבים הסתערו ביום חמישי, ה-30 בינואר, על עשרות בתי קולנוע ברחבי איראן, במאמץ להיכנס להקרנת סרט בחינם במסגרת מחווה לקולנוע האיראני, שהתאחדות בתי הקולנוע ארגנה לרגל יום השנה ה-35 למהפכה האסלאמית. הנהירה ההמונית לאולמות ההקרנה הפכה עד מהרה את "יום הקולנוע" ליום המתקפה על בתי הקולנוע, שהפכו בחלק מהמקרים לזירת קרב של ממש. בכמה ערים ניפצו ההמונים את חלונות הזכוכית של האולמות בדרכם פנימה, ובעיר משהד נאלצה המשטרה להתערב לנוכח הסתערות ההמון.

איראנים צובאים על בתי הקולנוע (אירנא)

התנהגותם הפרועה של הצופים עוררה סערה ציבורית ותקשורתית. רבים מהגולשים ברשתות החברתיות הביעו זעזוע עמוק לנוכח מה שהגדירו כהתנהגות מבזה ובלתי-מוסרית. הם הלינו על כך שאזרחים רבים מוכנים להשפיל עצמם עבור כרטיס קולנוע במדינה המתגאה במורשתה ההיסטורית והתרבותית המפוארת. ההסתערות ההמונית על בתי הקולנוע נתפסה כביטוי נוסף למשבר הערכי בו נתונה החברה האיראנית ולהשתלטות תרבות הצריכה המערבית על בני הדור הצעיר. כמה גולשים ברשת הפייסבוק השוו את המתקפה על בתי הקולנוע לתופעות מוכרות מהמערב, דוגמת חגיגת הקניות "יום שישי השחור" בארצות-הברית הפותחת את עונת המכירות לקראת חג המולד.

לצד הביקורת היו, עם זאת, רבים שגילו הבנה לנוכח גילויי ההמולה ההמונית. כמה מהמגיבים ייחסו את התנהגות האזרחים למשבר הכלכלי, שמונע מרבים מהם לבקר בבתי הקולנוע וליהנות מצפיה בסרטים בתשלום. העיתונאית הרפורמיסטית סבא אזרפיכ כתבה בדף הפייסבוק שלה כי אין זה ראוי ללעוג לאזרחים המבקשים לזכות בבידור בחינם. היא ציינה כי לא ניתן להתעלם מכך שאמא איראנית אינה יכולה להרשות לעצמה לרכוש כרטיסי קולנוע עבור ארבעת ילדיה בסכום הנדרש לה לקניית כמה קילוגרמים של פירות או קילו בשר.

 

מערכה שניה: מהפכה עשויה קרטון

ב-1 בפברואר התקיימו ברחבי איראן הטקסים המסורתיים לציון יום השנה לחזרתו של מכונן המהפכה האסלאמית, איתוללה רוחאללה ח'ומייני, לאדמת איראן בשנת 1979. בדומה לשנה שעברה נעשה במהלך הטקסים בהם שוחזרה נחיתת ח'ומייני שימוש בתמונה גדולה של מנהיג המהפכה שהודבקה על גבי לוח קרטון. בחלק מהמקרים נעשה שימוש גם בדגם מטוס עשוי קרטון. פרסום התמונות מהטקסים עורר גם השנה תגובות ביקורת ולעג מצד גולשים איראנים ברשתות החברתיות. רבים מהם טענו כי השימוש בדגם הקרטון מבטא היטב את מצבה העגום של המהפכה האסלאמית: המשטר הפך חלול, וכל מה שנותר מהמהפכה הוא דגם עשוי קרטון.

מטוס מקרטון (Jafar Kaboutari, MEHR)

 

מערכה שלישית: הקרב על מוצרי היסוד

אתמול החלה הממשלה בחלוקת סל מוצרי יסוד בחינם לאזרחים מעוטי הכנסה המרוויחים שכר מינימום או פחות מכך (כ-175 דולרים). זאת בהתאם להחלטת הנשיא רוחאני, שנועדה להקל על מצוקתם של השכבות החלשות בחברה. מרכזי חלוקת המוצרים לנזקקים הפכו במקרים רבים זירה להתקהלויות, תורי ענק, דוחק והתנפלות של אזרחים על חבילות המוצרים, שכללו כמויות קטנות יחסית של אורז, ביצים, עוף, שמן, חמאה וגבינה. אחד מגולשי הפייסבוק הביע את תסכולו לנוכח המהומה שפרצה בחלק ממרכזי חלוקת המזון, בציינו כי המציאות באיראן, 35 שנים לאחר המהפכה, היא כזו שאזרחים נאלצים להתחנן בעבור כמה פירורי לחם.

מאבק על מוצרי מזון (Amin Faezi, FARS)

פתרון המצוקות הכלכליות והשגת חופש פוליטי היו מבין המטרות המרכזיות של המהפכה האסלאמית. אירועי הימים האחרונים שבים ומעידים כי גם 35 שנים לאחר המהפכה, המשטר האיראני טרם הצליח לספק את מאווייהם של אזרחי המדינה הנאלצים להתמודד עם השלכות המשבר הכלכלי העמוק. במקביל למצוקות החברתיות והכלכליות מתרחב הפער בין מוסדות המשטר לדור הצעיר. צעירים רבים הולכים ומתרחקים מערכי המהפכה ומאמצים לעצמם אורח חיים מערבי חרף מאמצי השלטונות לבלום את "המתקפה התרבותית המערבית". לאחרונה הצהיר דרשן תפילות יום השישי בעיר משהד, איתוללה סיד אחמד עלם אל-הודא, כי החברה האיראנית גרועה כיום מבחינה תרבותית אף יותר מאשר ערב המהפכה האסלאמית. הוא הלין על כך שהצעירים האיראנים מעדיפים לצפות בשידורי טלוויזיה בלוויין ובסרטי קולנוע מאשר לעסוק בענייני דת.

הסרת חלק מהסנקציות הכלכליות בעקבות הסכם הביניים, שנחתם לאחרונה בין איראן למדינות המערב בסוגיית הגרעין, מעוררת אומנם תקוות לשיפור המצב הכלכלי. ראוי לזכור, עם זאת, כי המשבר הכלכלי החמור אינו נובע אך ורק מהשפעות הסנקציות כי אם גם מבעיות מבניות במשק האיראני, ובהן התלות בהכנסות המדינה מנפט, חולשת המגזר הפרטי ושחיתות בקנה מידה רחב. ערב יום השנה ה-35 למהפכה נדרשת הרפובליקה האסלאמית לחשבון נפש לאומי. ניצחונו של חסן רוחאני בבחירות לנשיאות היווה מסר ברור לגבי רצונו של הציבור האיראני בשינוי. אף אם יהיה בכוחו של הנשיא הנבחר לממש חלק מהבטחותיו לציבור בוחריו, ובראשן שיפור המצב הכלכלי, ספק רב אם יש ביכולתו של המשטר לספק פתרונות מעשיים למשברים הכלכליים, החברתיים והערכיים הניצבים בפני אזרחי איראן, ובעיקר הצעירים. משברים אלה עשויים במוקדם או במאוחר להציב אתגר משמעותי בפני המשטר, שמצבו מיוצג היטב בדמותו העשויה מקרטון של מכונן המהפכה: סדוק ופגיע.


ד"ר רז צימט הוא חוקר במרכז אליאנס ללימודים איראנים באוניברסיטת תל-אביב

מאמרים נוספים