05.01.2018 מאמר מאת גיורא אלירז
ג'קרטה, בירת אינדונזיה (תמונה: Yanis Ladjouzi)
ג'קרטה, בירת אינדונזיה (תמונה: Yanis Ladjouzi)    

אסלאם רדיקלי באינדונזיה: האם הערבים אשמים?

באינדונזיה חוששות הרשויות מ"ערביזציה״ של ארגונים אסלאמיים מקומיים, הנמצאים בבסיס הדמוקרטיה האינדונזית. האם התעוררותו של האסלאם המתון בארכיפלג האינדונזי ויזמות לקידום סובלנות ואחדות יעצרו את הסחף?

בראש רשימת חיפושי השנה של גוגל באינדונזיה מככב ריזק שהאב, מנהיג הארגון הקיצוני "חזית מגיני האסלאם", ראשון אף לנשיא ג'וקו וידודו. שהאב, שהפך לדמות פעילה ומוכרת במרחב הציבורי באינדונזיה, הופיע בפרסום השנתי של "המרכז המלכותי למחקר ולימודים אסלאמיים" מ-2011 כאחד מחמש מאות המוסלמים המשפיעים בעולם תחת הקטגוריה "רדיקלים". בקטגוריה זו נכללו מי שהעורכים הגדירו כאחראים ל"מעשים מרושעים" ולהצהרות שנויות במחלוקת הנדחות על ידי מוסלמים אורתודוכסים.

שהאב התבלט בדרמה הפוליטית בבירה ג'קרטה לפני כשנה, עת הוביל באמצעות ארגונו הפגנות רוויות שנאה נגד מושל הבירה דאז, טג'האג'ה בסוקי (המכונה "אהוק"), נוצרי ממוצא סיני, שנגזרו עליו שנתיים מאסר בגין פגיעה באסלאם. המסע רווי השטנה נוצל היטב על ידי יריבו הפוליטי של אהוק, אניס בסוודאן, שנבחר בזכות זאת לתפקיד מושל ג'קרטה.

שהאב מושך אליו תשומת לב ציבורית בגין השתייכותו לקהילה של אינדונזים שמוצאם בחדרמות, המזוהים גם כערבים ואף כתימנים. מלבדו בולטים רדיקלים נוספים מחדרמות כאבו בכר בשיר, שנתפס בעבר כמנהיג הרוחני של ארגון הטרור אל-ג'מאעה אל-אסלאמיה שלו מיוחס הפיגוע הגדול בבאלי ב-2012. ממקום שבתו בכלא נשבע בשיר אמונים ל"מדינה האסלאמית". שותפו לדרך בארגון, עבדאללה סונגקאר, גם הוא ממוצא חדרמי, וכמוהו גם ג'עפר עמר טאלב, שהנהיג בתחילת העשור הקודם את המיליציה האסלאמיסטית הגדולה לאסקר ג'יהאד אשר בלטה במעורבותה בסכסוך הדמים בין מוסלמים לנוצרים באיי מלוקו.

סיפור התפשטותו של האסלאם באינדונזיה נפרש על פני מאות שנים, ואפשר למצוא עדויות ממשיות לקיום קהילות מוסלמיות בארכיפלג כבר במאה ה-14. תחילה הגיע האסלאם לאינדונזיה בעיקר דרך הודו. בשלהי המאה ה-18 חל שינוי עם התחזקות ההשפעות מהמזרח התיכון כתוצאה משילוב של גורמים טכנולוגיים, כלכליים ופוליטיים שסייעו בהעברת ידע ורעיונות אסלאמיים מהאזור. החל במאה ה-19 בלט תפקידם הייחודי של בני קהילות ערביות, רובם יוצאי חדרמות, שהיגרו לאינדונזיה בגלים.

החדרמים זכו להשפעה ניכרת בקרב מוסלמים אינדונזים ושימשו מודל דתי לחיקוי, הודות לקפדנותם ובקיאותם בענייני אמונה והלכה, שליטתם בשפת הקוראן והייחוס של רבים מביניהם לשושלת הנביא מוחמד. לכך מצטרפת ההצלחה הכלכלית של חדרמים רבים בזכות מעורבותם בסחר בנתיבי הימים בין אינדונזיה למזרח התיכון. העובדה כי רבים מהם נישאו לנשים אינדונזיות הקלה על צאצאיהם להתקבל כבני המקום. בני קהילה זו מילאו תפקיד חשוב בהתפתחות האסלאם באינדונזיה, ובעיקר בחיזוק מאפייניו האורתודוכסיים, ותרמו לחיזוק מגמות פאן-אסלאמיות, תוך שמירת הזיקה למזרח התיכון.  

הדומיננטיות של החדרמים באסלאם הרדיקלי האינדונזי בן-זמננו, בדגש על התחזקותן של מגמות סלפיות-ווהאביות המוליכות לערב הסעודית, מטרידה רבים באינדונזיה. יש מי שחוששים מפני ״ערביזציה״ של האסלאם המקומי, מהתחזקות תנועות אסלאמיות חוצות לאומים על חשבון ארגונים אסלאמיים מקומיים הנמצאים בבסיס הדמוקרטיה האינדונזית, ומפני פגיעה במארג הרבגוני של החברה, שלא לדבר על התגברות איום הטרור.

נדמה כי שהאב נתפס כביטוי המובהק של המפגש בין זהות חדרמית למגמות רדיקליות. ארגונו, המונה כעשרות אלפי חברים ברחבי הארכיפלג האינדונזי, מוביל את חוסר הסובלנות הבוטה למיעוטים דתיים, לרבות מעשי ונדליזם ואלימות. חברי הארגון מתנהגים כאנשי משטרת מוסר לאכיפת חוקי השריעה, שכלל אינם מוזכרים בחוקה האינדונזית אך מיושמים חלקית דרך חקיקת משנה מוניציפלית. הם פועלים לאכיפת קוד לבוש דתי על נשים, שמירת צום הרמדאן ואיסור על שתיית אלכוהול, וכן פועלים נגד עסקים ״לא מוסריים״ כמו ברים ומועדוני לילה. הארגון מאתגר במיוחד את המשטר משום שהוא נמנע מטרור, אך בודק כל העת את גבולות סובלנותה של הדמוקרטיה הצעירה.

ארגון מפלגת השחרור באינדונזיה, שלוחה מקומית של חזב א-תחריר אל-אסלאמי, היה מעורב גם הוא בהובלת המחאה רווית השנאה נגד אהוק. על רקע זה הוכרז הארגון כבלתי חוקי ביולי האחרון, על אף שפעיליו נמנעים מאלימות ומקפידים שלא להפר את החוק. המהלך יוחס לעובדה שבמרכז האידאולוגיה של הארגון עומד רעיון חידוש הח'ליפות האסלאמית, המתריס בבוטות נגד האידיאולוגיה החילונית של המדינה.

"חזית מגיני האסלאם" בראשות שהאב, לעומת זאת, פרסמה ב-2013 מצע הנקרא ״המדינה המאוחדת של הרפובליקה האינדונזית על פי החוק המוסלמי״. לפי המצע נועדה הפנצ'סילה לשאוב את כוחה מ״אמנת ג'קרטה״ שביקשה להעניק לאינדונזיה העצמאית צביון אסלאמי מובהק – דבר שנדחה לחלוטין על ידי האבות המייסדים. כך נמנעה החזית מלהתריס נגד האידיאולוגיה החילונית של המדינה (הפַּנְצַ'סִילַה), ובה בעת הבהירה כי הרוח האמתית שלה מחייב לעגנה בהקשר רעיוני אסלאמי מובהק.

הישרדותה של החזית נעוצה לא רק ב"תעודות הביטוח" שהיא מארגנת לעצמה אלא גם ברגישותו של המשטר ליציבות הפנימית ולהימנעותו מהתססה דתית של המוסלמים, בעיקר נוכח האהדה הלא מבוטלת לה זוכה הארגון בקרב שכבות חברתיות חלשות. שהאב מתרועע עם פוליטיקאים התומכים בו, גם אם במשורה, כדי למשוך קולות מקרב בני השכבות הנמוכות. יש להניח כי השלטונות מבקשים לכרסם במעמדו ובכוחו של הארגון; לאחרונה הסתבך שהאב בפרשות פליליות שונות, ובראשן עבירה בתחום הפורנוגרפיה. הוא נמלט לסעודיה, שם יש לו קשרים, אך ממשיך להיפגש עם פוליטיקאים אינדונזים. בדצמבר האחרון אף שודר נאום שנשא שהאב בעצרת בג'קרטה לציון שנה להפגנת הענק נגד אהוק, במהלכו קרא לאמץ את השריעה כאידיאולוגית המדינה. באותו כינוס נשא דברים גם המושל החדש של ג׳קרטה, אניס בסוודאן, המחזר אחר הציבור המוסלמי – עדות נוספת לקרבתו של שהאב לפוליטיקאים בולטים.

אין לזהות בין רדיקליזציה באינדונזיה לבין מוצא חדרמי. נראה כי רוב המוסלמים באינדונזיה שהם ממוצא ערבי, לרוב חדרמי, הם מתונים בדומה לרוב האוכלוסייה המוסלמית המקומית. עם זאת, קשה להתעלם מתפקידם הבולט של החדרמים במעגלי האסלאם הקיצוני באינדונזיה. במה טמון הקשר?

משהחליט צעיר אינדונזי לפנות לנתיב האסלאמי הרדיקלי, מוצא ערבי, בעיקר מחצי האי הערב ובעיקר אם הוא מיוחס לנביא, כשהאב עצמו, מהווה יתרון. גם ידיעת הערבית בקרב אינדונזים ממוצא ערבי, העולה בהרבה על ידיעת השפה בקרב האינדונזי הממוצע, מאפשרת להם נגישות ישירה לטקסטים מעצבים של האסלאם הרדיקלי. החדרמים נושאים מסורת קהילתית של מתווכי תרבות בין המזרח התיכון לארכיפלג האינדונזי. כמי שחולקים קווים תרבותיים עם אנשי חצי האי ערב, נוח להם לתקשר עם נציגיו השונים של הזרם הסלפי-ווהאבי במרחב זה. לקיצונים יותר ביניהם קל יותר להשתלב בחוגי ההנהגה של הג'יהאד העולמי, לא כאינדונזים אלא כילידי ערש הציוויליזציה המוסלמית. ניתן לשער כי מנהיג טרור כאוסאמה בן לאדן, שמשפחתו מחדרמות, היה מוצא שפה משותפת עם ג'יהאדיסט אינדונזי ממוצא דומה, יותר מאשר עם מוסלמי ילידי.

על רקע כל זאת בולטת יוזמה של תנועת נהדתול עולמא, הגדולה בתנועות האסלאמיות באינדונזיה, לעמוד בראש המאבק של ״האסלאם של הארכיפלג האינדונזי״ בקיצוניות, תוך דגש על סובלנותו של האסלאם המקומי לתרבויות ודתות מקומיות, להבדיל מה"אסלאם הערבי״. בעקבות גילויי הקיצוניות האסלאמית בהפגנות ההמוניות בג'קרטה מקדם גם המשטר את ערכי הפַּנְצַ'סִילַה ועקרונות החוקה מ-1945, תחת הסיסמא ״אחדות בתוך הריבוי״.

 
שתף מאמר זה