יהודים וערבים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
ח'אמנהאי מצביע בקלפי (דף הפייסבוק של המנהיג העליון של איראן)
28.02.2016

בחירות 2016 באיראן: הישג גדול למתונים, ניצחון לשיטה

תוצאות הבחירות למג'לס ולמועצת המומחים באיראן משקפות הישג גדול למתונים במג'לס ושמירה על הדומיננטיות השמרנית במועצה. התייצבותם של 33 מליון אזרחים איראנים בקלפיות עשויה להעיד על כך שלא רק המשטר, כי אם גם רבים מאזרחי איראן, מעדיפים בשלב זה יציבות ושינוי אטי והדרגתי על פני תהפוכות פוליטיות

הבחירות למג'לס העשירי ולמועצת המומחים באיראן, שנערכו ביום שישי האחרון, עוררו עניין מיוחד באיראן ומחוצה לה בהיותן מבחן כוח משמעותי ראשון עבור הנשיא רוחאני מאז נבחר לתפקידו בקיץ 2013 ומאז נחתם הסכם הגרעין בין איראן למעצמות שנתיים לאחר מכן. זאת אף שהמג'לס נעדר השפעה משמעותית על קביעת האסטרטגיה האיראנית, בעיקר בתחומי מדיניות החוץ, ומועצת המומחים אינה מהווה גוף פעיל בחיים הפוליטיים היומיומיים (אם כי סביר להניח שתידרש לבחור את המנהיג העליון הבא במהלך שמונה השנים הבאות).

שיעור ההצבעה בבחירות היה גבוה יחסית, כ-60% מבעלי זכות ההצבעה. לשם השוואה, בבחירות הקודמות למג'לס (2012) נרשם שיעור הצבעה דומה (כ-64%), אך מהימנותן מוטלת בספק רב לנוכח החלטת האופוזיציה הרפורמיסטית להחרים את הבחירות. בבחירות למג'לס בשנים 2004 ו-2008 נרשם שיעור הצבעה נמוך יותר (קצת למעלה מ-50%) ואילו שיעור ההצבעה בבחירות 1996 ו-2000 היה גבוה יותר (כ-70%).

לשיעור ההצבעה הגבוה יחסית תרמה קריאתם של כלל הגורמים במערכת הפוליטית האיראנית להצבעה המונית בבחירות. המתונים קיוו כי שיעור הצבעה גבוה יגביר את כוחם על רקע התמיכה שממנה הם נהנים בדרך כלל בציבור. השמרנים ביקשו להציג את שיעור ההצבעה הגבוה כביטוי נוסף לתמיכת הציבור במשטר.

אזרחים מצביעים באיראן

 

מתוצאות רשמיות אך לא-סופיות עולה כי המתונים, תומכי הנשיא רוחאני, הצליחו להגדיל באופן דרמטי את ייצוגם במג'לס והפכו ממיעוט זניח יחסית במג'לס (20—30 נציגים) לגוש משמעותי של כ-100 נציגים ואף יותר במג'לס החדש. במחוז טהראן זכו המתונים בניצחון סוחף וזכו, ככל הנראה, בכל 30 המושבים המוקצים למחוז. ראש הרשימה, מוחמד-רזא עארף, סגנו לשעבר של הנשיא הרפורמיסטי ח'אתמי, הגיע למקום הראשון בטהראן, ואחריו חבר המג'לס המכהן עלי מוטהרי, הנחשב לאחד מחברי המג'לס הביקורתיים ביותר בשנים האחרונות כלפי המשטר (למשל בסוגיית האסירים הפוליטיים). כמו כן, 13 נשים כבר הבטיחו את מקומן במג'לס החדש, בהשוואה לתשע במג'לס היוצא. התוצאות הסופיות עשויות לשבור את שיא ייצוג הנשים במג'לס (14), שנרשם במג'לס החמישי (1996—2000).

יו"ר המג'לס לשעבר ומחותנו של ח'אמנהאי, ע'ולאם-עלי חדאד עאדל, שהוצב בראש הרשימה השמרנית, נדחק אל מחוץ לרשימת הנבחרים. למחוז טהראן נודעת חשיבות מיוחדת הן בשל גודלו הן מכיוון שנציגיו במג'לס נחשבים לבעלי השפעה פוליטית רבה יותר ביחס לנציגי יתר המחוזות, שנוטים לעסוק בדרך כלל בסוגיות בעלות אופי מקומי-מחוזי.

במחוזות אחרים רשמו לעצמם השמרנים הישגים טובים יותר, שיאפשרו להם לשמר בידם עמדת-כוח משמעותית בפרלמנט. הנשיא יוכל, עם זאת, להתבסס על קואליציה נוחה יחסית המבוססת על רפורמיסטים מתונים, שמרנים מתונים ומועמדים עצמאיים. העובדה כי רבים מהמועמדים המזוהים עם האגף הימני-רדיקלי במחנה השמרני (נציגי "חזית העמידה האיתנה") לא הצליחו להיבחר למג'לס צפויה לחזק עוד יותר את רוחאני, שנאלץ להתמודד בשנתיים האחרונות מול ביקורת קולנית על מדיניותו בסוגיות פנים וחוץ מצד הרדיקלים במג'לס.

יו"ר המג'לס הנוכחי, עלי לאריג'אני, שהתמודד בבחירות למג'לס מטעם מחוז קום וסירב להצטרף לרשימת השמרנים מתנגדי הממשלה בטענה שהיא קיצונית מדי, נאלץ להסתפק במקום השני מבין שלושה במחוז. עם זאת, מעמדו במג'לס אינו צפוי להיפגע ואולי אף יתחזק לנוכח היחלשות האגף הימני-רדיקלי במחנה השמרני. לאריג'אני יצליח להיבחר מחדש כיו"ר המג'לס, אלא אם כן יחליטו המתונים לנסות ולהציב מולו את סגן הנשיא לשעבר עארף.

בבחירות למועצת המומחים קיוו המתונים, תומכיהם של הנשיא רוחאני ושל יו"ר המועצה לקביעת האינטרס של המשטר, עלי-אכבר האשמי רפסנג'אני, להשיג שני יעדים מרכזיים: חיזוק מעמדם, בתקווה שיוכלו למלא תפקיד מרכזי יותר במאבק הכוחות העתידי לאחר מותו של המנהיג העליון, ודחיקתם החוצה מהמועצה של אנשי דת רדיקלים ובראשם מסבאח-יזדי, אחד מסמליו הבולטים של הימין רדיקלי באיראן, מוחמד יזדי, מזכיר אגודת המרצים של המכללות הדתיות בעיר קום, ואחמד ג'נתי, מזכיר מועצת שומרי החוקה. תוצאות הבחירות למועצה היו מאכזבות יותר עבור המתונים: גם המועצה הנכנסת תתאפיין בדומיננטיות שמרנית מוחלטת.

עם זאת, נכון לרגע כתיבת שורות אלה (ובטרם היוודע התוצאות הסופיות) הצליחו המתונים לרשום לעצמם שני הישגים חשובים בבחירות למועצת המומחים: רפסנג'אני הגיע למקום הראשון ורוחאני למקום השלישי במחוז טהראן, המיוצג במועצה על-ידי 16 אנשי דת, ולפחות יזדי ומסבאח-יזדי לא הצליחו להיבחר. אולם אף אם יתחזק מעמדם של רפסנג'אני ורוחאני במועצה, ספק אם ישפיעו באופן משמעותי על מאבק הכוחות הצפוי לאחר מות המנהיג המכהן. זה תלוי, במידה רבה, בנסיבות הפוליטיות ובמאזן הכוחות הפנימי בעת מותו של המנהיג.

תוצאות הבחירות למג'לס ולמועצת המומחים מהוות הישג משמעותי עבור המחנה המתון באיראן, בראשות הנשיא רוחאני, ועשויות לחזק עוד יותר את מעמדו הפוליטי בצמרת המשטר. למרות שעיקר הישגיהם של המתונים הוא במחוז טהראן, שאינו מייצג את כלל איראן, ניתן לראות בתוצאות הללו הצבעת אמון בנשיא ובמדיניותו וביטוי לציפייה נמשכת מצד האזרחים למימוש הבטחותיו, במיוחד במישור הכלכלי.

עם זאת, אף שהרכבו המתון יותר של המג'לס יסייע לרוחאני לקדם יעדים כלכליים, אין בו כדי לחולל שינוי דרמטי במדיניות הפנים, ועל אחת כמה וכמה במדיניות החוץ של הרפובליקה האסלאמית. זאת משום שיכולתו של הנשיא לפעול תלויה במידה רבה בחופש הפעולה שיקבל מידי המנהיג העליון. יתר על כן, רוב תומכי הממשלה שנבחרו למג'לס אינם נחשבים בהכרח רפורמיסטים במלוא מובן המילה, במיוחד בכל הקשור למחויבותם לקידום רפורמות אזרחיות ופוליטיות.

 

טופס בחירות מקורי באיראן: "לא מצביע לאף אחד, כי אשתי כבר מובטלת שנה, באתי רק בגלל אהבתי למנהיג"

 

השמרנים באיראן ספגו מכה קשה בבחירות, ושליטתם המוחלטת במג'לס התערערה באופן משמעותי. הם יוכלו להתנחם לכל היותר בתוצאות הבחירות מחוץ לטהראן ובהצלחתם לשמר את "צביונה השמרני" של מועצת המומחים. תבוסתם בולטת במיוחד לנוכח העובדה שרוב המועמדים הרפורמיסטים נפסלו על-ידי מועצת שומרי החוקה עוד בשלב סינון המועמדים, מה שהגביל מאוד את יכולתו של המחנה המתון להציב מועמדים חזקים בכלל המחוזות.

מאמציהם של השמרנים במהלך מערכת הבחירות להציג את המתונים כמשתפי פעולה של המערב, ובעיקר של בריטניה, לא עלו יפה. בדומה למערכת הבחירות האחרונה לנשיאות, אזרחים רבים העדיפו את התקווה שהציעו להם המתונים על פני ההפחדות והאיומים מצד הימין השמרני. ייצוגם הבולט של נציגי "חזית העמידה האיתנה" ברשימת השמרנים רק חיזק את דימויה הקיצוני ואת הסלידה ממנה בקרב אזרחים רבים.

למרות תוצאות הבחירות, גם משטרו של ח'אמנהאי יכול לצאת מהן מסופק במידת מה. מהומות 2009, שהיו המשבר הפוליטי החריף ביותר שפקד את איראן מאז המהפכה האסלאמית, הציבו בפני המשטר אתגר משמעותי ללגיטימיות שלו ולעצם יציבותו. מערכת הבחירות שהסתיימה שלשום הוכיחה כי המשטר הצליח להתאושש מן המשבר, וכי הציבור האיראני מוכן להשתתף במשחק הפוליטי חרף המגבלות החמורות מצד המשטר על ההתמודדות בבחירות.

עם זאת, התייצבותם של למעלה מ-33 מיליון אזרחים בקלפיות אינה מבטאת בהכרח את הסכמתם עם מדיניות המשטר. היא מבטאת, אולי, העדפה של שיפור כלכלי ושינוי הדרגתי ואטי על פני שינוי מהפכני ואלים, שתוצאותיו אינן ידועות מראש. הקריאות להחרמת הבחירות נותרו הפעם מוגבלות לגורמים רדיקלים, בעיקר בקרב הגולים האיראנים בחו"ל. עיקר המאבק הפוליטי באיראן מתנהל כיום בין גורמים בצמרת המשטר ובימין השמרני בהובלת המנהיג העליון, הנחושים לבלום כל אפשרות לשינוי, לבין גורמים מתונים במערכת הפוליטית בהנהגת הנשיא רוחאני ובתמיכת חלקים נרחבים בציבור, אשר חותרים לשינוי הדרגתי מוגבל לתחומים מסוימים ובמסגרת כללי המשחק המוגדרים על ידי המשטר. גם אם אין ערובה לכך שמצב זה יימשך לאורך זמן, הרי שמערכת הבחירות האחרונה עשויה לספק עדות לכך שלא רק המשטר, כי אם גם רבים מאזרחי איראן, מעדיפים בשלב זה יציבות על פני תהפוכות פוליטיות.

מאמרים נוספים