יהודים וערבים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
יופיה של האשה הפלסטינית בנשיותה (דף הפייסבוק של דו"צ בערבית)
10.04.2018

האם נשים פלסטיניות צריכות שצה"ל יציל אותן?

ההטרדה המינית שעברה עהד תמימי בעת חקירתה בידי שירותי הביטחון, ודאגתו של דובר צה"ל בערבית לתומתן ולנשיותן של פלסטיניות, חוזרות לפרקטיקות קולוניאליות מוכרות. לא ישראל המציאה אותן, אבל היא בהחלט משתמשת בהן

לנוכח הפגנות הענק בעזה פרסם השבוע חגי מטר מ"שיחה מקומית" כי רב סרן אביחי אדרעי, ראש מדור תקשורת ערבית בדובר צה"ל, העלה לפייסבוק תמונה של פלסטיניות מפגינות. על התמונה נכתב, בערבית כמובן: "חינה של האישה הוא נשיותה והנשק שלה הוא שכלה. ואיפה הם באישיותה של המחבלת הזאת?" עוד כתב אדרעי: "האישה הישרה היא האישה המכובדת הדואגת לרווחת ביתה וילדיה ומשמשת להם מופת חיובי, ואילו האישה המושחתת ונטולת הכבוד אינה דואגת לכל הדברים האלה, היא מתנהגת בפראות, אינה קשורה לנשיות ולא איכפת לה ממבטה של החברה הבזה לה".

אם כן, אדרעי מציג את צה"ל כמגן נשים פלסטיניות. אם הגבר הפלסטיני אינו מסוגל לחנך את נשות ביתו, בא הצבא הפטריארכלי לחנך אותן ולהזכיר להן נשיות מהי. אדרעי אינו מודאג מכך שישראל מפציצה בתים של נשים פלסטיניות, שילדיהן נהרגים, שהן מוטרדות ונסחטות סחיטה מינית במחסומי צה"ל; מפריע לו שנשים פלסטיניות אינן מתנהגות באופן נשי ומכובד מספיק, מה שעלול להוביל להשחתה מינית ומוסרית. אם תצאו מהבית, הוא מזהיר את הנשים הפלסטיניות, כבודכן ומיניותכן בסכנה.

אדרעי יודע על מה הוא מדבר. רק השבוע דווח כי עהד תמימי, נערה פלסטינית בת 17 שנעצרה משום שסטרה לחייל ויושבת במעצר עד תום ההליכים (מעשיה ו"עוצמת האלימות שננקטה בהם [...] מקימים עילת מסוכנות ברורה", נכתב בהחלטת בית המשפט), הוטרדה מינית בעת חקירתה בידי איש כוחות הביטחון. לפי ההיגיון של אדרעי, אולי תמימי "הזמינה" את הטרדתה משום ש"התנהגה בפראות". כמו כן, רק בעת האחרונה פורסם שחייל מג"ב אנס פלסטינית שנעצרה במחסום על יד ירושלים, ושקצין בכיר במנהל האזרחי סחט מינית נשים פלסטיניות עניות ונואשות תמורת היתרי מעבר.

לכאורה ההטרדה המינית של תמימי וה"דאגה" לכבודן של נשים פלסטיניות סותרות זו את זו, אך למעשה הן משלימות זו את זו. שתיהן הן ביטויים לאמצעי השליטה של ישראל בחברה הפלסטינית. כוחות הביטחון הישראליים ממשיכים אפוא את השיח הקולוניאלי הקלאסי והמוכר של מיניות ומוסר. כך, למשל, השתמש הקולוניאליזם הבריטי במנהגים ההודיים לשרוף אלמנות עם מות בעליהן ("סאטי") ולהשיא קטינות כדי להצדיק את השליטה הבריטית בהודו – "למען הנשים". הלורד קרומר, הנציב הבריטי במצרים במאה ה־19, התנגד נחרצות למתן זכויות שוות לנשים באנגליה, אבל נהפך לאביר זכויות הנשים הערביות כשדרש להתיר לנשים במצרים לצאת בלי רעלה (השכלתן ותנאי החיים הקשים שלהן לא הפריעו לו). גם הצרפתים הצדיקו את הקולוניאליזם שלהם באלג'יר בהגנה על הנשים המקומיות שאותן ניסו לפטור מהרעלה, וגם ממשל בוש הצדיק את הפלישה האמריקאית לאפגניסטאן ברצון להציל נשים מוסלמיות מדיכוי הטליבאן.

החוקרת הנודעת גייטרי ספיבק סיכמה תופעה זו באירוניה: "גברים לבנים מצילים נשים חומות מגברים חומים", והאנתרופולוגית לילא אבו-לוגוד שאלה מצדה: האם נשים מוסלמיות באמת צריכות שהמערב יציל אותן?

בהקשר הישראלי, כוחות הביטחון מנסים לשלוט במיניותה של האישה הפלסטינית ולהכתיב את גבולותיה. הם גם "מגינים", לכאורה, על כבודן של הנשים (הרי כבודה של אישה פלסטינית בבית פנימה), וגם מקבלים על עצמם את התפקיד להעניש ולמשטר נשים שחרגו, לדעתם, מהנורמות האלה. ומכיוון שמדובר במוסר ובמיניות, תמימי נענשה באשמתה בהטרדה מינית – עונש המסמן תמיד מי שולט ומי נשלט.

אגב, הטרדה מינית כחלק מחקירה היא פרקטיקה ידועה של כוחות הביטחון בישראל. מטרתה אינה רק איום והשפלה, אלא משטור נשים שחרגו מתפקידן. גם טלי פחימה, עוד אישה ש"שכחה את מקומה", נענשה עונש דומה.

מאמרים נוספים