29.08.2016 מאמר מאת אדם הופמן
(צילום: Alfred Dielmann)
(צילום: Alfred Dielmann)    

האסלאמופוביה באירופה: בשירות מאמצי הגיוס של דאע"ש

למרות שאכיפת חוקים מגבילים על סממנים מוסלמיים במרחב הציבורי באירופה נועדה להיאבק באסלאם הרדיקלי, היא רק משרתת את תמונת העולם הדיכוטומית שבסיועה מגייס לו דאע"ש תומכים בקרב קהילות מוסלמיות במערב. ארצות הברית נוקטת שיטה חכמה ויעילה יותר מזו

בשבוע האחרון הצטרפה עיריית ניס שבצרפת לעיר קאן ולערים נוספות בדרום המדינה ואסרה על לבישת הבורקיני, המאפשר לנשים מוסלמיות לרחוץ בים מבלי להפר את קודי הצניעות האסלאמיים. ראש העיר קאן הצדיק את הצעד בטענה כי "בגדי חוף המפגינים שיוך דתי, בזמן שצרפת ומקומות פולחן מהווים מטרה לפיגועי טרור, עלולים לסכן את הסדר הציבורי".

ראש הממשלה, מנואל ואלס, גיבה את החלטתם של ראשי הערים, והסביר כי "הבורקיני אינו סוג חדש של בגד ים אלא ביטוי של פרויקט פוליטי, חברת-נגד, המבוסס בעיקרו על שעבוד נשים." דוברים מהימין הצרפתי, מניקולא סרקוזי ועד מריון לה-פן, תמכו באיסור על ה"פרובוקציה" האסלאמיסטית בחופיה של צרפת וקראו להפגנת נחישות כלפיה.  

צרפת והעולם סערו לנוכח תמונותיהן של נשים מושפלות המאולצות להסיר את הבורקיני שלגופן. פרשנים מסוימים אף השוו את הרשויות הצרפתיות לחסבה, משטרת הצניעות האסלאמית הכופה קוד לבוש על נשים באיראן, בסעודיה ובשטחי השליטה של ארגון המדינה האסלאמית.

הציוץ של היוצר והאקטיביסט איאד אל-בגדאדי (צילום מסך)

 

אף שמועצת המדינה הצרפתית, המקבילה לבג"ץ, קבעה כי איסור הבורקיני הוא בלתי חוקי משום שהוא מפר חירויות בסיסיות של האזרח, הלכי הרוח האנטי-אסלאמיים העומדים מאחוריו כבר מתפשטים למדינות נוספות באירופה: סקר שנערך בימים האחרונים מצא כי 81% מהגרמנים תומכים באיסור על לבישת הבורקה והניקאב בבתי ספר ומוסדות ממשלה, ובהולנד הבטיח איש הימין הקיצוני חירט וילדרס לסגור את כל המסגדים ולאסור את הקוראן במדינה אם ייבחר בבחירות הקרובות.

החילוניות המיליטנטית (Laïcité) של הרפובליקה הצרפתית, והלכי הרוח במדינות נוספות באירופה סביב סממנים אסלאמיים במרחב הציבורי, מעצימים את המתח בין השמרנות האסלאמית לליברליזם המערבי. צרפת היא המדינה בעלת המיעוט המוסלמי הגדול ביותר באירופה, ובשנתיים האחרונות ספגה פיגועי טרור המוני מידי ארגון דאע"ש או בהשראתו. נסיונה לשמר את אופיה החילוני מול אתגרי ההגירה וההקצנה מובן בהחלט. אלא שאיסור לבישת בורקיני, או נסיון למנוע בניה של מסגדים, משרתים באופן מושלם את האסטרטגיה הפוליטית של דאע"ש וארגונים אסלאמיים רדיקלים נוספים.

יותר משפיגועי הטרור של דאע"ש נועדו לקטול באזרחי אירופה ולמוטט את היבשת, מטרתם היא לחדד את הגבולות בין המערב ה"כופר", החילוני והמתירני, והאסלאם ה"אמיתי" לפי הפרשנות של דאע"ש. לשם כך שואף דאע"ש להעצים את האסלאמופוביה באירופה ולהגביר בכך את הלחץ על מוסלמים במערב לבחור בדרכו. מחבר המאמר "חיסול האזור האפור", שפורסם בגיליון מספר 7 של דאבק, בטאון דאע"ש באנגלית, היה ברור בנקודה זו: פיגועי ה-11 בספטמבר ערערו את האזור האפור, שהוא "מקום מפלטם של הצבועים" (אלה המתיימרים להיות מוסלמים אך אינם מקפידים במצוות ולפיכך גרועים מכופרים), וחרצו למוות את דינם של כל המבקשים "נייטרליות". המוסלמים החיים במערב, מזהיר המחבר, נדרשים לבחור בין אימוץ גירסת הכפירה של האסלאם, הנתמכת על ידי שליטי המערב, לבין הגירה לשטחי המדינה האסלאמית. גם מגזין התעמולה של אל-קאעדה בחצי האי ערב הזכיר למוסלמים החיים בארצות הברית כי עצם השתייכותם לאסלאם מספיקה כדי לתייגם כאויבים.

פוליטיקאים מערביים כמו הנשיא אובמה, ולפניו הנשיא ג'ורג' וו. בוש, יצאו מגדרם כדי להדגיש שהמאבק הבין-לאומי בטרור מוגבל ל"בריונים וקיצונים המייצגים פרשנות מעוותת של האסלאם." אולם צעדים כגון איסור על לבישת הבורקיני והרעלה, המכוונים באופן ברור כנגד מוסלמים, מאששים את הנרטיב הג'יהאדיסטי של דאע"ש וארגונים דומים על מסע צלב מערבי נגד האסלאם. רטוריקה אנטי-מוסלמית, ועל אחת כמה וכמה אכיפה בפועל של חוקים מגבילים, עלולה רק לדחוף מוסלמים נוספים אל זרועותיו של דאע"ש, אם על-ידי "הגירה" לשטחי המדינה האסלאמית או על-ידי נקיטת אלימות במערב, כפי שכבר קרה בבריסל, פריז וניס.

הגישה האמריקאית למאבק בהקצנה דתית אסלאמית נראית יעילה יותר: שיתוף פעולה עם הקהילות המוסלמיות המקומיות במאבק באסלאם הקיצוני כחלק מהפתרון ולא כחלק מהבעיה. בספרו האחרון ציין פיטר ברגן, הכתב לענייני ביטחון לאומי של CNN ומהעיתונאים המערביים הבודדים שראיינו את אוסאמה בן לאדן, שיותר מרבע מהמזימות לביצוע פיגועים בארצות הברית מאז ה-11 בספטמבר סוכלו הודות למידע שהועבר לרשויות על-ידי הקהילה המוסלמית המקומית או בן משפחה של המפגעים. עוד דֻווח כי ה-FBI הצליח לסכל פיגועי טרור רבים בארצות הברית בזכות עבודה קהילתית ושיתוף פעולה צמוד מצד הקהילה המוסלמית-אמריקאית במדינה.

המגמה המתחזקת באירופה להגביל סממנים המזוהים עם האסלאם במרחב הציבורי תאשש את חשדן של קהילות מוסלמיות במערב, שעליו בונה האסלאם הרדיקלי ואותו הוא מקדם, כי המערב לעולם לא יראה במוסלמים אזרחים שווי-זכויות ולא יאפשר את שילובם בחברה הכללית. ה"מלחמה על נפשות המוסלמים", כפי שכינה אותה חוקר האסלאם הצרפתי ז'יל קפל, אמנם מנוהלת באמצעות פיגועי טרור רצחניים של דאע"ש, אולם השיח הציבורי ומעשיהן של ממשלות מערביות יכולים להשפיע על המלחמה הזו באמצעות התנהלות שקולה ומחושבת.

 
שתף מאמר זה