25.04.2016 מאמר מאת אדם הופמן
 

האתגר המשולש של חמאס

חמאס בעזה מוצא את עצמו בבידוד אזורי ובין-לאומי גובר. בקרב הנהגת הארגון גוברת הפרגמטיות וההבנה כי עתיד שלטונה ברצועה תלוי בשיפור היחסים עם מצרים. אולם מאבקי כוח פנימיים בחמאס עלולים להטות את הכף ולהוביל להסלמה, גם מול ישראל

מאז עלייתו של עבד אל-פתאח א-סיסי לשלטון ביוני 2014 חלה הסלמה ביחסים בין קהיר לבין חמאס בעזה. חמאס סירב בתחילה לקבל את שלטונו של א-סיסי, וראה בו תוצר של הפיכה צבאית נגד הנשיא הנבחר מוחמד מורסי, איש האחים המוסלמים. מצרים, מצדה, הכריזה על האחים המוסלמים – התנועה האם של חמאס – כארגון טרור ופתחה במלחמת חורמה נגדם.

מעבר לשיוך ארגוני ואידיאולוגי לתנועה האסלאמיסטית הוותיקה האשימה מצרים את חמאס גם בסיוע לג'יהאדיסטים של "מחוז סיני" (השלוחה המצרית של המדינה האסלאמית) ובמעורבות בחיסול התובע הכללי של מצרים, הישאם ברכאת. הלחץ המצרי על חמאס הפך חסר תקדים: כחלק ממאבקה בג'יהאדיסטים בסיני מחריבה מצרים את מנהרות ההברחה של חמאס, המשמשות להעברת נשק ולוחמים, ושולטת על מעבר רפיח (המעבר היבשתי היחיד ברצועת עזה שאינו בידי ישראל) במטרה לבודד את הרצועה מהעולם הרחב.

כדי לפייס את מצרים החל חמאס בימים האחרונים לפרוס מחדש כוחות ביטחון לאורך הגבול בין רצועת עזה לבין מצרים. פריסה זו כוללת עשרות נקודות ביקורת ועמדות שמירה חדשות וסיורים לאורך הגבול העזתי-מצרי. חמאס מבקש, בין היתר, להביא לפתיחת מעבר רפיח ובכך לחזק את הלגיטימציה לשלטונו בקרב תושבי הרצועה. מנכ"ל כוחות בטחון הפנים ברצועה, הגנרל תופיק אבו נעים, סיפר לפני ימים ספורים כי הכוחות נפרסו בהתאם לבקשת הרשויות המצריות. הוא הסביר כי הכוחות "לא ירשו לאף אחד להזיק לאחים במצרים" והדגיש כי "בטחון מצרים הוא חלק מביטחון עזה ולא נרשה לערער אותו." דבריו פורסמו בעיתון המזוהה עם חמאס, א-רסאלה, מה שנועד להפגין את רצינות כוונותיו של הארגון לשיקום יחסיו עם קהיר.

במקביל ממשיך חמאס לשדר כי "המשך המצב בעזה באופן הנוכחי אינו אפשרי". לארגון אין מנופי מיקוח יעילים מול מצרים, ולא נותר לו אלא לבקש מהרשויות המצריות לפתוח בדחיפות את מעבר רפיח, לאור התנאים ההומניטריים הקשים ברצועה, "להביא בחשבון את האינטרסים של העם הפלסטיני ולהקל על כובד המצור הישראלי המוטל על רצועת עזה".

בחמאס מתמודדים עם אתגרים נוספים בימים אלה, ובהם ביקורת פנימית מקרב חברים צעירים בארגון, המלינים על אבדן דרך אידיאולוגי לאחר תפיסת השלטון ועל אי-שוויון חברתי. זה בא לידי ביטוי, בין היתר, ברכש של 36 מכוניות חדשות עבור מפקדים בחמאס, בזמן שעובדי המגזר הציבורי האזרחי אינם מקבלים שכר. תנועת חמאס, שכאופוזיציה ביססה את מעמדה בשטחים, החל בשנות ה-80, על מוסדות רווחה ועקרונות של צדק חברתי, הפכה לשלטון נפוטיסטי הדואג בעיקר לבכיריו. אתגר מקיף יותר הוא דעיכת כוכבם של 'האחים המוסלמים' ברחבי המזרח התיכון בשנים האחרונות. בחודש שעבר הצטרפה ירדן למאבקן של מצרים, סעודיה ואיחוד האמירויות בתנועה וסגרה את משרדיה בעמאן. אף שההחלטה נומקה בשיקולים טכניים וביורוקרטיים, נראה כי היא תוצאה של מגמות אזוריות בהובלה סעודית.

בשנת 2012, בעקבות אירועי "האביב הערבי", חוותה תנועת האחים המוסלמים עדנה אזורית בעקבות זכייתם של אנשיה בבחירות במצרים ובתוניסיה ועלייתם לשלטון. חמאס נהנה מרוח גבית חזקה כתוצאה מכך. כעת התהפכו היוצרות, וחמאס מוצא את עצמו בבידוד אזורי ובין-לאומי גובר ונתון לחסדיה של מצרים. פריסת הכוחות בגבול עזה-מצרים מעידה גם על פרגמטיות ועל הבנה בקרב חמאס כי המשילות ברצועה, ועתידו הפוליטי של הארגון, תלוי בשיפור היחסים עם מצרים. אם מאבקי כוח פנימיים בחמאס יכריעו את הכף נגד מגמה זו, הסלמה מדינית וצבאית מול מצרים וישראל עלולה להיות עניין של זמן.


 

אדם הופמן הוא דוקטורנט במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית ומתמחה באידיאולוגיה ובאסטרטגיות התקשורת של ארגונים סלפים-ג'יהאדים
 
שתף מאמר זה