יהודים וערבים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
25.11.2014

הגרעין האיראני: בשורה עגומה לתומכי הסכם קבע

העיקרון לפיו "העדר הסכם עדיף מהסכם רע" בעניין הגרעין האיראני זוכה בימים אלה לתמיכה לא רק בירושלים כי אם גם בטהראן. הסכמת המערב להארכת השיחות בשבעה חודשים נוספים מחזקת עוד יותר את הערכת השמרנים באיראן כי אין בידי המערב חלופה של ממש להמשך המשא ומתן. הסכם קבע בין איראן למערב עודנו אפשרי, אך נראה כי הוא מתרחק עוד יותר מהישג ידם של תומכיו בשני הצדדים.

בתום סבב שיחות מרתוני נוסף בוינה כשלו נציגי איראן והמערב במאמציהם להגיע להסכם עד תאריך היעד, שנקבע ל-24 בנובמבר. חרף ההתקדמות שהושגה בסוף השבוע בשיחות הגרעין נותרו עדיין פערים משמעותיים בין הצדדים, ולפיכך הוחלט להאריך את השיחות בשבעה חודשים נוספים, עד לתחילת יולי 2015. צוותי המשא ומתן אמורים לשוב ולהיפגש במהלך חודש דצמבר בניסיון להגיע להסכם מסגרת בתוך כשלושה חודשים. הארכת השיחות והצהרות הצדדים בנוגע להתקדמות שהושגה בימים האחרונים מעידות על נחישות שני הצדדים, ובראשם ממשל אובמה וממשל רוחאני, להגיע להסכם בחודשים הקרובים.

לא רק הנשיא אובמה זקוק להסדר עם איראן על מנת שיוכל להציגו כהישג – ולו היחיד – במדיניות החוץ שלו. עתידו הפוליטי של הנשיא רוחאני תלוי במידה רבה בהשגת הסכם שיוביל להסרת הסנקציות הכלכליות ויסייע לו במימוש התחייבותו לאזרחי ארצו לשפר את מצבם הכלכלי. מאז נבחר לנשיאות בקיץ שעבר התמקד רוחאני בשיקום הכלכלה ובקידום שיחות הגרעין מול המערב במאמץ לקדם את הסרת הסנקציות. הגיבוי שזכה לו מצד המנהיג העליון, עלי ח'אמנהאי, איפשר לו לקדם את מדיניותו מול המערב ואף לנהל משא ומתן עם ארצות-הברית. רוחאני עלול, עם זאת, לאבד גיבוי זה אם יסתבר כי מדיניותו אינה מובילה להסכם בתנאים אותם קבע ח'אמנהאי. כישלון המשא ומתן עלול להוביל גם לאובדן התמיכה הציבורית בנשיא, שמתמודד כבר כיום אל מול ביקורת גוברת מצד יריביו בימין הרדיקלי ובמשמרות המהפכה. האשראי הפוליטי והציבורי שניתן לרוחאני עשוי לפוג כבר בחודשים הקרובים. במחצית 2015 תיפתח מערכת הבחירות לפרלמנט האיראני, ואין כל ספק שהנשיא שואף להגיע עד אז להסכם קבע שיחזק את מעמדו הפוליטי של מחנה תומכיו.

האינטרס הפוליטי של ממשל רוחאני להגיע להסדר קבע מתחזק עוד יותר לנוכח הנסיבות הכלכליות באיראן. ההקלה בסנקציות בעקבות הסכם הביניים שנחתם בשנה שעברה בז'נבה, ומדיניות כלכלית אחראית בהשוואה למדיניותו הפופוליסטית של אחמדינז'אד, הובילו לשיפור מסוים במצב הכלכלי במדינה. האינפלציה ירדה באופן משמעותי, שיעור האבטלה פחת וניכרת עליה מסוימת בשיעור הצמיחה. עם זאת, המשק האיראני עדיין ניצב בפני משבר עמוק, שעלול להעמיק עוד יותר בעקבות הירידה החדה במחירי הנפט בחודשים האחרונים. הפגיעה בהכנסות המדינה מנפט תחייב את הממשלה, ככל הנראה, לבצע קיצוצים משמעותיים בתקציב המדינה שייכנס לתוקפו בתחילת השנה האיראנית החדשה במרץ 2015. גזירות כלכליות חדשות דוגמת העלאת מחירים, או ביטול חלק מהקצבאות החודשיות (שהמירו בשנת 2010 את הסובסידיות הממשלתיות על מוצרי אנרגיה), עלולות לשחוק עוד יותר את התמיכה הציבורית ברוחאני.

ח'אמנהאי, המנהיג העליון של איראן (צילום מסך: יוטיוב)

בעוד שהנשיא רוחאני מכיר בצורך להשיג בהקדם הסכם קבע עם המערב, נראה כי צמרת המשטר בטהראן אינה שותפה באופן מלא לעמדתו ביחס לאסטרטגיה שיש לאמץ ביחס למערב בסוגיית הגרעין. רוחאני הוא בשר מבשרו של המשטר ומחויב לדרכה של המהפכה האסלאמית וליעדי העל של הרפובליקה האסלאמית, ובכללם השאיפה להפוך למדינת סף גרעינית. אף על-פי כן, ניתן להצביע על הבדלי גישות בינו לבין ח'אמנהאי ביחס להסדר הקבע עם המערב ולעתיד הקשרים בין איראן לארצות-הברית. 

רוחאני ותומכיו רואים בהסדר קבע ובשיפור הקשרים עם ארצות-הברית אמצעי הכרחי לפתרון המשבר הכלכלי. בראיית רוחאני, אין די בשיפור הכלכלי שהושג במהלך השנה האחרונה כדי לספק מענה למצוקות האזרחים שהבטיח לטפל בהן גם במחיר פשרות בסוגיית הגרעין. לפני כשנה שב הנשיא על הכרזתו ממערכת הבחירות כי הצנטריפוגות צריכות להסתובב – בתנאי שגם חיי האזרחים והכלכלה ינועו קדימה. ח'אמנהאי, לעומת זאת, מעולם לא הסתיר את הפסימיות שלו לגבי הסיכוי להגיע להסכם קבע, ונראה כי הוא מוכן להסתפק בשיפור הכלכלי שכבר הושג. בפברואר 2014 שב והדגיש המנהיג העליון את הצורך באימוץ "כלכלת התנגדות" כאמצעי להתמודד בפני סנקציות כלכליות נוספות במקרה של כישלון השיחות עם המערב.

ההתפתחויות בזירה האזורית והבינלאומית הקשיחו עוד יותר את עמדותיו של ח'אמנהאי ביחס למשא ומתן הגרעיני. התחזקותו של ארגון המדינה האסלאמית והשפעתה הגוברת של איראן באזור הפכו אותה במידה רבה בעיני המערב מחלק מהבעיה במזרח התיכון לחלק מהפתרון. המשבר באוקראינה וההסלמה ביחסי רוסיה עם המערב תרמו, אף הם, להגברת תחושת הביטחון בצמרת האיראנית. התנאים שנוצרו רק חיזקו את עמדת השמרנים, ובראשם ח'אמנהאי, כי אין כרגע כל הצדקה של ממש לויתורים המשמעותיים הנדרשים מאיראן כדי להגיע להסדר קבע, וכי הזמן משרת בראש וראשונה את איראן.  

מזכיר המדינה קרי מודיע על הארכת המו

זאת ועוד, הסכם קבע עלול, בראיית השמרנים, להפוך במוקדם או במאוחר לחרב פיפיות עבור המשטר. הסרת הסנקציות עשויה להקל את מצוקות האזרחים אך גם להגביר את חשיפתה של איראן להשפעות מערביות, ולחזק את מעמד הביניים הנחשב סוכן מרכזי לשינוי פוליטי. הצלחת רוחאני להגיע להסדר עשויה לספק את דרישות הציבור, אך גם להגביר את הציפיות למימוש רפורמות אזרחיות מרחיקות לכת שעלולות לסכן את ערכי המהפכה. שובן של חברות זרות לשווקים האיראנים עשוי אף לסכן את האינטרסים הכלכליים של משמרות המהפכה, שחדירתם לפרויקטים כלכליים הואצה בעקבות הפסקת פעילותן של חברות מערביות באיראן.

בסיכומו של דבר, היכולת להגיע להסדר קבע בין איראן למערב בחודשים הקרובים תלויה במידה רבה בנכונות מצד המנהיג העליון להסכים לפשרה אסטרטגית, שתעלה בקנה אחד עם דרישות המינימום של המערב להרחיק את איראן בשנה אחת לפחות מהיכולת "לפרוץ קדימה" לעבר נשק גרעיני. אלא שח'אמנהאי לא שינה את תפיסתו הגורסת כי תוכנית הגרעין מהווה רק תירוץ בידי המערב להחלשת איראן בדרך לשינוי המשטר האסלאמי. הוא גם לא נסוג מעמדתו לפיה יכולת סף גרעינית צבאית מהווה תעודת ביטוח הכרחית להמשך שרידות המשטר. ח'אמנהאי יתקשה, לפיכך, לתת יד להסכם שלא יבטיח את מעמדה של איראן כמדינת סף גרעינית, ויספק לה התחייבויות ברורות הן בנוגע להסרת המגבלות על מעגל הדלק הגרעיני בעתיד הנראה לעין הן בנוגע להסרת הסנקציות הכלכליות.

העיקרון לפיו העדר הסכם עדיף מהסכם רע זוכה בימים אלה לתמיכה לא רק בירושלים כי אם גם בטהראן. הסכמת המערב להארכת השיחות בשבעה חודשים נוספים מחזקת עוד יותר את הערכת ההנהגה האיראנית כי אין בידי המערב חלופה של ממש להמשך המשא ומתן. האופציה הצבאית כבר מזמן אינה נתפסת בטהראן כריאלית, וגם הסבירות להחרפת הסנקציות נראית רחוקה מתמיד. הסכם קבע בין איראן למערב עודנו אפשרי, אך בנסיבות הנוכחיות תומכי ההסכם, הן במערב הן באיראן, עלולים להתקשות עוד יותר במאמציהם להשיגו.   

מאמרים נוספים