27.07.2017 מאמר מאת אלחנן מילר
אקטיביסטיות (מוראביטאת) באל-אקצא (צילום מסך)
אקטיביסטיות (מוראביטאת) באל-אקצא (צילום מסך)    

ההיבט המגדרי של המאבק הפלסטיני בירושלים

ההתעוררות הנשית הפלסטינית סביב הר הבית מבטאת רצון כן לקחת חלק במאבק הלאומי-דתי, אך מהווה גם כלי יעיל ונפיץ לגיוס המונים. טוב תעשה המשטרה אם תפעל באופן רגיש להיבט המגדרי של המאבק הפלסטיני בירושלים

במאבקם של הפלגים הפלסטינים הדתיים נגד ישראל נפקד בדרך כלל מקומן של הנשים משדה המערכה. בניגוד לפתח וארגוני השמאל, שבהם נטלו נשים לא אחת חלק פעיל, נותרו הנשים עטויות הרעלה לרוב מאחורי הקלעים. אירועי הימים האחרונים מלמדים, עם זאת, כי המאבק סביב אל-אקצא בולט כיוצא מן הכלל.

בספטמבר 2015 הכריז שר הביטחון על ארגון האקטיביסטיות בהר הבית, המוּרַאבִּיטַאת, כהתאגדות בלתי חוקית. לאחר שהורחקו הנשים מן ההר נדם קולן הציבורי לזמן מה, אך נשים חזרו לשחק תפקיד מכריע בהובלת ההתנגדות הפלסטינית של ישראל סביב הר הבית ובסירוב לקבל כל שינוי בסטטוס קוו, לרבות הצבת אמצעי מעקב מתקדמים.

אתר החדשות של חמאס, א-רסאלה, הקדיש כתבה לאקטיביסטית (מְרַאבִּטַה) זינב עמר, שטענה כי מצלמות האבטחה שמתכוונת ישראל להתקין לאחר הסרת גלאי המתכות יאפשרו לה לשלוט בכל שטח ההר ולהפקיע את השליטה האפקטיבית מידי הווקף הירדני. עמר התעקשה כי ישראל מתכוונת לשנות את אופי ההר על מנת לאפשר הקמת בית כנסת בצד המזרחי של הר הבית "עבור המתנחלים." היא הוסיפה כי הנשים לא תפסקנה את פעולות המחאה בשער האריות עד שישראל תחזור בה מכל הצעדים שהיא נוקטת.

דברים דומים אמרה מהא יונס מהכפר ערערה לאתר הישראלי ערב48, המזוהה עם בל"ד. "למוראביטון יש אורך רוח במערכה זו. עמידתנו האיתנה גדולה מזו של הכיבוש," אמרה יונס. "האמצעים שהם הציבו הם גלאי מתכות, אבל הם חשפו את היסוד האמיתי של הפלסטינים ואת מידת אהבתם למסגד אלאקצא."  

ערוץ הטלויזיה אל-רד, המשדר מלונדון במימון האמירויות, פרסם ב-25 ביולי מאמר שכותרתו "הירושלמיות עומדות בחזית קווי העימות עם הכיבוש," בליווי צילום של חייל ישראלי מכוון את נשקו כלפי אשה עטוית רעלה. "תפקיד האשה הפלסטינית הירושלמית [...] בולט כמודל לחיקוי במאבק לאומי, שהרי היא עומדת בתקיפות לצד הגבר בפני האתגרים והסכנות."

תמונות של נשים פלסטיניות מורחקות מהר הבית או מותקפות בידי כוחות השיטור הישראלים מתסיסות את הרחוב הפלסטיני ומחייבות תגובה של הגברים, בעיקר הצעירים.

מוהנד חלבי בן ה-19, שדקר למוות את הרב נחמיה לביא ואת החייל אהרון בנט בעיר העתיקה בירושלים בתחילת אינתיפאדת הסכינים באוקטובר 2015, הגיב בדף הפייסבוק שלו להשפלה של נשים על הר הבית. "מה שקורה לנשות אל-אקצא הוא מה שקורה אימהותינו ולאחיותינו. אני לא חושב שהעם ישלים עם ההשפלה. העם ייצא לאינתיפאדה," כתב חלבי בתגובה לסרטון וידאו של מוראביטאת מורחקות מהר הבית בידי שוטרים. האינתיפאדה הזו הונעה, בין היתר, מתחושות קשות ברחוב הפלסטיני על יחס פוגעני ומזלזל כלפי נשים מצד כוחות הבטחון הישראלים.

גם עומר אל-עבד, שרצח את בני משפחת סלומון בחלמיש, כתב בצוואתו בפייסבוק לפני היציאה לפיגוע כי חייו אינם חיים בשל הרג הנשים והצעירים. "האין זו בושה לנו לשבת בחיבוק ידיים?" תהה.

מסגד אל-אקצא והארץ כולה משולים בתודעה הפלסטינית לאשה, שחובה על הגבר להגן על כבודה המחולל. חלבי, המחבל מירושלים, המשיל בדף הפייסבוק שלו את פלסטין לנערה יתומה שאחיה (מדינות ערב) הפקירו אותה לגבר אכזר (הלא הוא ישראל) "ללא ילדים, ושאינו יודע איך להתייחס לילדים." קריקטורה שפורסמה בחשבון הטוויטר של א-רסאלה השבוע הציגה את מסגד אל-אקצא כאשה בוכיה שיד מפלצתית שרטה על פניה מגן דוד. "אנשים! ירושלים קוראת! האינכם רואים כיצד לחיי נֻוולה על ידי הכוכב המשושה?"

ההתעוררות הנשית סביב הר הבית מבטאת רצון ספונטני לקחת חלק במאבק הלאומי על אתר דתי, אך מהווה כלי  יעיל ונפיץ לגיוס המונים. טוב תעשה המשטרה אם תפעל באופן רגיש להיבט המגדרי של המאבק הפלסטיני בירושלים.      

 
שתף מאמר זה