08.01.2017 מאמר מאת שמואל לדרמן
ההצבעה על החלטה 2334 במועצת הבטחון (צילום מסך)
ההצבעה על החלטה 2334 במועצת הבטחון (צילום מסך)    

הכירו את עמיתי המחקר: ד"ר שמוליק לדרמן

חלק מכריע מהמתרחש במזרח התיכון מושפע מהפוליטיקה הבינלאומית, וזו מושפעת מתמורות יסודיות שהתחוללו בפוליטיקה ובמחשבה המערבית בעשורים האחרונים. כעמית מחקר בפורום אבקש לתרום לשיח האלטרנטיבי על המזרח התיכון על ידי בחינת זרמי המעמקים הללו

חלק מכריע במה שקורה במזרח התיכון מושפע כידוע מהפוליטיקה הבינלאומית, והפוליטיקה הבינלאומית כוללת לא רק את מה שעושים פוליטיקאים, אלא גם תנועות חברתיות, האופן שבו מיוצג המזרח התיכון בתקשורת המערבית, הנחות ומושגים דרכם מקובל לדבר על המזרח התיכון, ותפיסות של זהות עצמית במערב ומחוצה לו. אלה בתורם מעוגנים בהתפתחויות של הפוליטיקה והמחשבה המערבית בעשורים האחרונים, המהוות זרמי מעמקים דרכם אנו ואחרים חושבים/ות ומדברים על המזרח התיכון. כעמית מחקר בפורום למחשבה אזורית אבקש לתרום לשיח האלטרנטיבי על המזרח התיכון שמציע הפורום על ידי בחינת זרמי מעמקים אלו.

בשני העשורים האחרונים ניתן לזהות שינויים מרחיקי לכת בדעת הקהל המערבית על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בארצות הברית, אם ניקח דוגמא מרכזית, ניתן לראות תמיכה גוברת בתנועת הסולידריות הפלסטינית, עלייה בייצוג של אינטלקטואלים פלסטינים בכלי התקשורת המרכזיים וביקורת חסרת תקדים על ישראל בקרב צעירים ליברלים, כולל יהודים. כיצד יש להסביר שינויים אלו? השיח הציבורי הישראלי, במידה שהוא כלל עוסק בכך, נוטה להסביר זאת במונחים כמו הצלחה של התעמולה הפלסטינית, בורות לגבי הסכסוך במערב, התמקדות מוגזמת בישראל הגובלת באנטישמיות, ושיח פוסט-מודרני שוויתר על אמיתות מוסריות.

אני אבקש להצביע, לעומת זאת, על הקשר בין שינויים אלה לתנועות חברתיות גלובליות שצמחו במיוחד בשני העשורים האחרונים. תנועות אלה מתלכדות בין השאר סביב מאבק במה שנתפס כמדיניות ניאוליברלית ומיליטריסטית של ממשלות המערב, הכרה בעוולות היסטוריות ועכשוויות נגד עמים ילידים וקריאה לדמוקרטיזציה משמעותית הרבה יותר של מדינות המערב עצמן.

באופן דומה אנסה לבחון כיצד הטיות בשיח הציבורי בישראל על המזרח התיכון נעוצות בהבניות עמוקות יותר בפוליטיקה הבינלאומית ובמיוחד המערבית כלפי המזרח התיכון. אילו מדינות מיוצגות כמדינות המקדמות יציבות ואילו כמדינות המקדמות כאוס אזורי? על מה מדווחים בהרחבה (למשל זוועות בסוריה) וממה מתעלמים (למשל זוועות בתימן)? כיצד השיח על הסכסוך בישראל (מ״הפרחת השממה״ דרך ״מלחמת הציביליזציות״ ועד ״וילה בג׳ונגל״) ממחזר תפיסות מערביות מסורתיות של המזרח התיכון? על נושאים אלו ודומים להם אנסה להציע פרספקטיבה רחבה יותר מזו שניתן למצוא בדרך כלל במדיה הישראלית.

אני מחזיק בדוקטורט במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה ומלמד באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטה הפתוחה. תחום ההתמחות שלי הוא פילוסופיה פוליטית ונושאי המחקר שלי כוללים בין השאר תיאוריה דמוקרטית, תנועות חברתיות, ג׳נוסייד והסכסוך הישראלי-פלסטיני. ניתן למצוא מאמרים שלי באנגלית ובעברית בנושאים אלו ואחרים כאן.

 
שתף מאמר זה