יהודים וערבים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
(תמונת אילוסטרציה: Alfred Dielmann)
25.02.2018

הכירו את עמיתי המחקר: ענבל נסים-לובטון

כתיבתי בפורום לחשיבה אזורית השנה תעסוק במרחב הנשכח של דרום חצי-האי ערב, כלומר בתימן, ובסוגיות העוסקות במעמדן של נשים במזרח התיכון

שמי ענבל, בת 40 מרעננה, מלמדת באוניברסיטה הפתוחה ועובדת ביחידה להוראה וללמידה אקדמית. לימדתי כעשור במכללה האקדמית של תל-אביב יפו ובמוסדות נוספים. אני רואה בעיסוק בהוראת סטודנטים מצד אחד, ובעבודה עם סגל הוראה אקדמי מצד שני, תחומים משלימים, שמבטאים חשיבה ותהליך מתמשך ומרתק של הוראה ולמידה, ממש כמו במחקר.

כתיבתי בפורום לחשיבה אזורית השנה תעסוק במרחב הנשכח של דרום חצי-האי ערב, כלומר בתימן, ובסוגיות העוסקות בנשים במזרח התיכון.

כמי שנודעה כ"אחות חורגת" למדינות המפרץ העשירות הפכה תימן גם ל"חצר אחורית" של שכנותיה, וכר לפעילות "חריגה" או אסורה במרחב של חצי-האי ערב. המוניטין הבעייתי הזה בא לידי ביטוי למשל בנוהג של "נישואי סוף שבוע", שלקוחותיו העיקריים הם גברים ממדינות המפרץ השכנות, ותוצאותיו ההרסניות ניכרות בריבוי בתי-יתומים במדינה ובשיעורי נשאות גבוהים של איידס. דוגמה אחרת היא התבססותו של ארגון אל-קאעדה (בעיקר משנות התשעים של המאה ה-20)  בדרום תימן, והצלחתו להתערות בין קבוצות שבטיות ויישובים. לכך אפשר להוסיף את המעמד הפוליטי והכלכלי השולי של תימן מבחינה בינלאומית, ובהתאמה גם מבחינה מחקרית.

תימן נתפסת על פי רוב כזירת משנה, שלוחה או ביטוי מקומי לעניינים אזוריים חשובים יותר. בהיותה המדינה הענייה ביותר במזרח התיכון, אין בידיה כוח כלכלי שאפשר לתרגם למונחים של השפעה פוליטית. גם חשיבותה האסטרטגית, לאורך ים סוף, ברצועת החוף של התהאמה ומיצרי באב אל-מנדב, עולה בדרך כלל בהקשרים אזוריים של פעילות פיראטית, הברחות (של נשק או פעילי טרור), תנועת מהגרים, פליטים, שכירי חרב או סחר בבני-אדם ממנה לקרן אפריקה (בעיקר סומליה) ולהיפך.

בכתיבתי על תימן השנה אבקש לבחון את תימן לא רק מעמדת המשנה שלה, אלא כמסגרת שראוי לעסוק בה גם בפני עצמה ומרתקת במורכבות הפוליטית, החברתית והדתית שלה. למשל, ראוי לראות במלחמה המתרחשת על אדמת תימן ממרץ 2015 לא רק מלחמה דתית בין סונים לשיעים, או מאבק על הגמוניה אזורית בין סעודיה והקואליציה הסונית שהיא מובילה לבין איראן. מצבה הנוכחי של תימן, כמו מעורבותם של גורמים חיצוניים בענייניה, נעוץ בתהליכים ובמבנים מקומיים. יתר על כן, הנרטיב הסעודי, ששולט בשיח הפוליטי העולמי, ובמידה רבה גם התקשורתי, מציג תמונת מצב חלקית ואף מעוותת, ומאפשר לסעודים לפעול בתימן כמעט ללא הגבלה.

מעבר למורכבות הפוליטית, אעסוק גם בעניינים חברתיים (המשבר ההומניטארי בתימן) ובסוגיות הקשורות לנשים, בעיקר באופן שבו הן באות לידי ביטוי במרחב של חצי-האי ערב. כך למשל, אעסוק בנישואי ילדות ובמשבר הנישואים בתימן, שאפשר לראות בו אבן בוחן ליחס כלפי נשים ולמעמדן במרחב הערבי. אעסוק גם ביחסו של המשטר הסעודי לנשים ואבחן את הרפורמות שאמורות להיטיב עם נשים במדינה בהקשר פוליטי ודתי.

מאמרים נוספים