15.04.2018 מאמר מאת אליזבט צורקוב
תוצאות המתקפה הכימית בדומא, מרס 2018 (צילום: תים אל-סיופי)
תוצאות המתקפה הכימית בדומא, מרס 2018 (צילום: תים אל-סיופי)    

המתקפה הכימית על דומא השיגה את מטרותיה

המתקפה הכימית על דומא, שגבתה את חייהם של עשרות אזרחים, הנחילה למשטר אסד הישג שייחל לו זמן רב – ארגון המורדים השלישי בגודלו בסוריה נכנע והסכים לעזוב את העיר

העיר דומא, הפרבר הגדול ביותר של דמשק, ועמה העיירות השכנות לה באזור המכונה ע'וטה המזרחית, היו נתונות במצור חמש שנים – המצור הארוך ביותר בתקופה המודרנית. עם תחילת ההתקוממות העממית בסוריה במרץ 2011 פרצו הפגנות ענק בפרברים האלה של דמשק, שבהם חיים בני מעמד הפועלים ומעמד הביניים, ועם התחמשות ההתקוממות סילקו קבוצות מורדים את כוחות המשטר מהאזור.

מספר קבוצות מורדים פעלו בע'וטה המזרחית, אך בהדרגה התבססו בה שלוש קבוצות מרכזיות: צבא האסלאם בדומא; פיילק א־רחמן, המזוהה עם צבא סוריה החופשי, בחלק המרכזי של ע'וטה המזרחית; וקבוצה קטנה בהרבה, אחראר א־שאם האסלאמיסטית, בעיירה חרסתא. לצד זאת, הייתה באזור המרכזי נוכחות קטנה של היאת תחריר א-שאם, הגלגול הנוכחי של זרוע אל־קאעדה לשעבר בסוריה.

 

דומא, מרס 2018. הצילום באדיבות לית' אל-עבדאללה

 

באפריל 2013 הצליח המשטר לנתק את קו האספקה הקרקעי האחרון לע'וטה המזרחית ולהטיל עליה מצור. מאות מתושבי האזור מתו מרעב ובשל מחסור בתרופות. לעתים אפשר המשטר להכניס לאזור מזון דרך מעבר ואפדין שליד דומא, תמורת תשלומי שוחד עצומים (אך לא התיר להכניס דלק ותרופות). צבא האסלאם גבה אף הוא מסים על הסחורות האלה. מעבר לסבל העצום שנגרם בשל הרעב המתמשך, הפציצו משטר אסד ורוסיה את העיירות בלא הרף.

בפברואר 2018 פתחו המשטר ורוסיה במתקפה אווירית וארטילרית כבדה על ע'וטה המזרחית, מתקפה שגבתה את חייהם של יותר מ־1,800 איש. לאחר ההפצצות הכבדות החלו כוחות המשטר להתקדם על הקרקע וחילקו את ע'וטה המזרחית לשלושה חלקים, על פי אזורי השליטה של המורדים. הרוסים פתחו במשא ומתן לכניעה עם המורדים, על פי הדפוס שהתקבע בסוריה בהכנעתן ובהגלייתן של עיירות נצורות אחרות. הראשונות שנכנעו היו אחראר א־שאם, ואחריהם פיילק א־רחמן, שהן קבוצות קטנות בהרבה מצבא האסלאם. במסגרת ההסכמים הוגלו המורדים, קרובי משפחה שלהם ואזרחים שהחליטו כי מסוכן מדי להישאר תחת שליטת המשטר, לצפון סוריה, לאזורים שבשליטת המורדים. יתר האוכלוסייה נכנעה למשטר.

דומא, מרס 2018. הצילום באדיבות לית' אל-עבדאללה

 

החל מימיה הראשונים של מתקפת המשטר אותתו מפקדי צבא האסלאם כי לא יהיו מוכנים להתפנות מהעיר. במקום זאת, הם ניהלו משא ומתן חשאי למחצה עם רוסיה כדי לאפשר ללוחמי הקבוצה להישאר בדומא, להמשיך לשלוט בעיר, אך להפוך למיליציה של המשטר. עם השינוי במאזן הכוחות במלחמה בסוריה החליפו כמה קבוצות מורדים צד ונהפכו למיליציות של המשטר, אך כולן קטנות וחלשות יותר מצבא האסלאם.

התעקשות צבא האסלאם להישאר בדומא, גם במחיר הפיכה למיליציה של צבא שהרג אלפים מלוחמיו, נבעה ממספר סיבות. הסיבה הברורה ביותר היא שלוחמיו אינם רוצים להיות מגורשים לאדלב – איזור ש"היא'ת תחריר א־שאם", קבוצה ג'יהאדיסטית שעמה ניהל צבא האסלאם קרבות עזים, שולטת בו. טורקיה מצדה הבהירה כי צבא האסלאם לא יוכל להמשיך לפעול במתכונתו הנוכחית באזורים שבשליטתה הישירה בצפון מחוז חלב.

מעבר לכך, צבא האסלאם היה מעוניין, כנראה, להמשיך לשלוט בדומא ולגרוף את הרווחים הפוטנציאליים מהשחיתות שמיליציות של המשטר מעורבות בה. בעשרת ימי המשא ומתן הייתה בדומא הפסקת אש, ובמהלכם עזבו את העיר אלפי פעילים ולוחמים של צבא האסלאם שלא היו מוכנים להסדר המסתמן, ועברו לאזורים שבשליטת המורדים בצפון סוריה.

המשא ומתן בין צבא האסלאם לרוסים נקלע למבוי סתום: נראה כי צבא האסלאם התעקש להמשיך להחזיק בנשק הכבד שלו (ברשותו עשרות טנקים ומערכות ארטילריה), ולהמשיך לפעול כיחידה אחת שתנהל את העיר. לעומת זאת, המשטר דרש כי כל המורדים שיחליטו להיוותר בדומא ימסרו את נשקם ויעברו את התהליך שהתקבע בהסכמי הכניעה הקודמים עם של עיירות אחרות ויגויסו ליחידות נפרדות, על פי צורכי המשטר. כך היה צבא האסלאם חדל מלהתקיים והשליטה הישירה בעיר הייתה עוברת לידי המשטר.

עם קריסת המשא ומתן חידשו המשטר ורוסיה את המתקפה על דומא ב־6 וב־7 באפריל, והמתקפה העזה גבתה את חייהם של כ־200 איש בשתי יממות.

 

מתוצאות ההתקפה הרוסית על דומא בפצצות תבערה, מרץ 2018. התצלום באדיבות תים אל־סיופי

 

ב־7 באפריל התקיף המשטר את דומא לפחות שתי תקיפות של גז כלור. משטר אסד מבצע תקיפות כאלה לעתים קרובות בסוריה, ולרוב הן אינן גובות חיי אדם, אלא משמשות להטלת אימה באוכלוסייה. המשטר השתמש בכלור לעתים תכופות במהלך המתקפה על ע'וטה כדי לגרום לתושבים המתחבאים במרתפים לברוח החוצה, שכן גז הכלור כבד יותר מהאוויר וחודר אל המרתפים. לאחר שהאזרחים בורחים לרחובות, המשטר מזהה אותם וממטיר עליהם פצצות שאינן יכולות לחדור למרתפים.

במתקפה הראשונה, ב־7 באפריל ב־16:00 אחרי הצהריים, נפצעו 15 אנשים. אולם במתקפה השנייה, ב־19:30, חדר הגליל של גז הכלור שהופל ממסוק של המשטר לתוך בית שבו התחבאו כמה משפחות. נראה כי במתקפה זו נעשה שימוש גם בגז עצבים. בשל הצפיפות, היעדר האוורור והשימוש בגז עצבים קטלני יותר מכלור, נספו במתקפה זו כ־40 איש. גלילים בעיצוב זהה לזה שהונחת על דומא זוהו במתקפות אוויריות קודמות של המשטר.

שעות ספורות לאחר המתקפה ארגנו תושבי דומא הפגנה נגד צבא האסלאם, בדרישה ל"פתרון פוליטי" (כניעה) במקום פתרון צבאי (המשך ההפצצות). צבא האסלאם הסכים להיכנע, ובהודעה שפרסם ציין במפורש כי הלחץ הציבורי הוא שגרם לו לעשות זאת. תנאי ההסכם זהים לדרישת המשטר: כניעה מוחלטת, הגליה לצפון סוריה של כל מי שאינו מוכן לחיות תחת משטר אסד, ומסירת השבויים שבידי המורדים ללא כל תמורה. הטבח השתלם.

 
שתף מאמר זה