09.03.2018 מאמר מאת רג'אא נאטור
אישה וילדה בעיראק (צילום: Angie Johnston)
אישה וילדה בעיראק (צילום: Angie Johnston)    

הנשים הערביות צוברות הישגים במאבקן לשוויון זכויות

שיתוף פעולה יוצא דופן בין נשים וארגוני זכויות אדם בעיראק לבין ארגונים דומים במדינות ערב והאו"ם הביא להשעייתו של מהלך חקיקה מפלה בפרלמנט העיראקי. שנת 2017, ככלל, נשאה בשורות טובות למאבקן של נשים ערביות על זכויותיהן

ביוני 2017 הובילו חברי פרלמנט מגוש הקואליציה השיעית השליט בעיראק, "אל-מואטן", יוזמה לשינוי חוק יסוד המעמד האישי (1959), שבמרכזו הפחתת גיל הנישואין לנערות מ-17 לתשע שנים. הפרלמנט העיראקי דן בהצעת התיקון לחוק בסוף אוקטובר האחרון, תוך התעלמות ממחאה ציבורית ונשית רחבה, ואישר אותה ברוב מוחץ: מתוך 170 חברי פרלמנט שנכחו בדיון התנגדו רק שלושה עשר.

השאת קטינות בעיראק היא תופעה מוכרת, אך מאחר שהיא מתקיימת מחוץ לחוק, הנישואין הללו אינם מוכרים בשום מוסד ממשלתי, והקטינות מאבדות את זכויות הקניין והחזקה על ילדיהן. בשנה החולפת נרשמו באזור בגדאד כ-500 מקרים של השאת קטינות, ועד שנת 2020 צפויה עיראק להיות המדינה המובילה בעולם בהיקף התופעה. על פי הערכות האו"ם, בשנת 2020 יושאו 50 מיליון קטינות ברחבי העולם, ובשנת 2030 יושאו 100 מיליון.

מחוקקים, ארגוני נשים וזכויות אדם ואף אזרחים מן השורה בעיראק סבורים כי אשרור השינוי החוקתי ימסד חקיקה שמרנית ודכאנית נגד נשים ויגדיל את היקף התופעה. יתר על כן, הוא יוביל ליצירתן של שתי מועצות חוקתיות נפרדות לסונים ולשיעים, אשר ידונו בסוגיות של מעמד אישי לפי שיוך דתי-עדתי ולא לפי חוקים אזרחיים שוויוניים. בתי הדין האזרחיים והדתיים, שעד כה היו כפופים לחוקה ולחוק העיראקי האזרחי (החילוני במהותו), אף יוכפפו לסמכותן של המועצות הללו, והפילוג העדתי בעיראק יעוגן בחוק.

סוגיית השאת הקטינות בעיראק עלתה למרכז הבמה בעקבות השתלטותו של דאע"ש, בקיץ 2014, על שטחים נרחבים בעיראק. דאע"ש הובס, אך עתה דווקא הפרלמנט העיראקי מקדם חקיקה דכאנית נגד נשים, ונמנע, אגב כך, מקידום חקיקה נגד אלימות במשפחה. השימוש בדת, ובמקורות ההלכתיים, ככלי לשלילת זכויותיהן של נשים ודיכוין נפוץ במדינות ערביות נוספות, בתמיכתם של המשטרים ה"אנטי-דתיים" כביכול; מסתבר ששמרנותם חזקה מחילוניותם.

כך משמשת ההנמקה הדתית גם את האליטות השלטוניות בחתירתן לשימור יחסי הכוחות המגדריים המפלים. מספר השרות בממשלת עיראק ירד משש בשנת 2004 לארבע בשנת 2006 ולאחת בלבד בשנת 2010. נשים הן רבע ממספר חברי הפרלמנט העיראקי (82 חברות), לאחר שמספר חברי הבית עלה מ-275 ל-325 איש ואישה, והנתון הזה בהחלט נחשב להישג. עם זאת, רוב חברות הפרלמנט העיראקי מופנות לוועדות שעוסקות בענייני משפחה ורווחה, ונעדרות כמעט כליל מוועדות הדנות בסוגיות חוקתיות, משפטיות וביטחונית. כך נפגעת יכולתן למנוע חקיקה מפלה, בייחוד דתית, כלפי נשים.

עם זאת, ארגוני זכויות אדם ואזרח ופעילים ופעילות בעיראק הבינו את כוחה של הפעילות הציבורית בזירות הבינלאומיות. משנכשלו במאבקם בעוול בבית הם שילבו ידיים עם ארגוני נשים בלבנון, קטר ופלסטין, ויחד פנו לאו"ם ופתחו במערכה לסולידריות. שיתוף מידע ופעולה בין נשים, וארגוני נשים, במאבק לשוויון זכויות במרחב הערבי, הוא הישג בפני עצמו.

הפניה לאו"ם, מהלך יוצא דופן נוסף, הובילה ללחץ בינלאומי על ממשלת עיראק, ויוזמת החקיקה סוכלה לעת עתה. ההישג הפמיניסטי המרשים מצטרף לשורת הישגים אחרים של נשים במרחב הערבי בשנה החולפת במאבק על זכויותיהן. עתה נותר לראות כיצד יגיבו השמרנים בפרלמנט העיראקי, ובמקומות אחרים במרחב הערבי, להתפתחויות הללו. כתמיד, השאלה המרכזית היא האם החברה הפטריארכלית תוכל להמשיך באפלייתן של נשים גם ללא סיועו של החוק.

 
שתף מאמר זה