18.04.2012 מאמר מאת משה טרדמן
 

הסיבות הסביבתיות לפרוץ האביב הערבי - המקרה של סוריה

בשונה מהמהומות במצרים וטוניסיה, המהומות בסוריה החלו דווקא באיזורים כפריים. גורמים סביבתיים, אשר השתלבו עם שחיתות הפקידים הסורים, הניעו את החקלאים להתחיל במחאה.

סיבות רבות גרמו לפרוץ שרשרת ההפיכות וההפגנות ההמוניות חסרות התקדים כנגד השליטים בכל רחבי העולם הערבי, המכונות בשם "האביב הערבי". "האביב הערבי" לא נגרם אך ורק מסיבות פוליטיות וחברתיות (שיעורי האבטלה העצומים בקרב הצעירים ובוגרי האוניברסיטאות, שחיתות השלטונות, מדיניות הדיכוי שלהן כנגד ההמונים ועוד), אלא גם מסיבות סביבתיות, אקלימיות וכתוצאה מגידול ומצפיפות אוכלוסין שהן פחות נראות לעין. המרכזיות מביניהן הן: שינויי האקלים שגרמו להאמרת מחירי המזון, פגיעה בזכויות האזרחים לשימוש במשאבי הטבע ולסביבה נקייה והשחיתות הנובעת מחוסר ניהול תקין של משאבי הטבע ברוב מדינות העולם הערבי. לכן, מהאספקט הסביבתי, מטרת ההפיכות הייתה להחזיר את השליטה על משאבי הטבע לידי העם.  

כך, למשל, לא ניתן להבין את ההתקוממות בסוריה רק במונחים של התקוממות עממית כנגד שלטון ברוטלי ועושק, אלא יש לראותה גם במונחים חברתיים, כלכליים, סביבתיים ואקלימיים ארוכי טווח. בשנים האחרונות התרחשו במדינה זו מספר שינויים חברתיים, כלכליים, סביבתיים ואקלימיים משמעותיים שערערו את הסדר החברתי במדינה.

אחרי יותר משנה, מי זוכר כי העילה המיידית לפרוץ ההתקוממות בסוריה הייתה דרישתם של חקלאים מדרעא את הזכות לרכוש ולמכור קרקע בסמוך לגבול עם ירדן ללא צורך בקבלת אישור לשם כך מפקידים בטחוניים מושחתים? אחרי יותר משנה, מי זוכר כי העילה המיידית לפרוץ המהומות בסוריה הייתה רצונו של העם להחזיר לעצמו את השליטה על משאבי הטבע מידי פקידי השלטון המושחתים?

נוסף על כך, החל משנת 2006 פקדו בצורות קשות בעיקר את צפון מזרח המדינה אך גם את דרומה, אזורים בהם מתקיימת מרבית האוכלוסייה מחקלאות. הבצורות הללו היו הקשות ביותר שידעה סוריה מעודה וגרמו להתפשטות המדבר באיזור הצפון מזרחי של המדינה, המיושב בעיקר ע"י הכורדים, להתייבשות הבארות ולאובדן יבולים ועדרי מרעה. תופעת המדבור השפיעה על יותר ממיליון איש, כאשר מרביתם סבלו מאובדן פרנסתם כתוצאה מהבצורות ובשל כך, מעל לחצי מיליון איש נאלצו לעבור לערים על מנת למצוא עבודה. מעבר זה של אוכלוסייה לערים, הסובלות מצפיפות אוכלוסייה ההולכת וגדלה כתוצאה מהריבוי הטבעי הגבוה, רק מגביר את הלחץ על משאבי הטבע, בעיקר המים, ההולכים ומתמעטים ושלא יוכלו לספק את צורכי האוכלוסייה ההולכת וגדלה לאורך זמן.  

יתירה מזאת, אחת מהסיבות המיידיות לפרוץ ארועי "האביב הערבי" הייתה האמרת מחירי המזון הבסיסי. מאמצע דצמבר 2010 החלה תסיסה כנגד המשטרים במזרח התיכון ובצפון אפריקה כתוצאה מהאמרת מחירי המזון. תסיסה זו הבשילה למהומות מזון אשר קדמו ל"אביב הערבי". קיים קשר ישיר בין האמרת מחירי המזון לבין שינויי האקלים. ארועי בצורות, גלי חום ושטפונות מהשנים האחרונות שיבשו את אספקת המזון בגין גידולים חקלאיים, בעיקר דגנים, שלא עלו יפה ואספקת מזון מוגבלת שמקורה בדגנים. לכן, המחירים של מוצרי המזון הבסיסיים מאמירים. לפיכך, ככל שהטמפרטורות יעלו יותר, כך יפחת ייצור המזון העולמי, המחסור במזון יגבר ומחירי המזון יאמירו מאד וכתוצאה מכך, יפרצו שוב ושוב מהומות מזון וקיימת סבירות לכך שהמהומות הללו יביאו לנפילת משטרים באזורי עולם שונים.

ואכן, גם סוריה הושפעה מהאמרת מחירי המזון. בתגובה להפיכות בתוניסיה ובמצרים, הפחית הנשיא אסד בפברואר 2011 את המסים על הנפט והסוכר והפחית את מכסי היבוא על מוצרי המזון הבסיסיים. למרות זאת, האמירו מחיריהם של מוצרי המזון הבסיסיים עד כדי כך שהמוני העם לא היו מסוגלים לעמוד בהם. זאת, מאחר והיבואנים הסורים המקומיים שיחדו את פקידי המכס על מנת שיוכלו לפקח על זרימת מוצרי המזון ולאחר מכן, לאגור אותם. לעומת זאת, מחירי הירקות והפירות נשארו נמוכים מאחר והם מתקלקלים ולא נשמרים לאורך זמן כמו מוצרי המזון הבסיסיים. אי הצלחתו של בשאר אסד להוזיל את מחירי מוצרי המזון הבסיסיים, שבאה לידי ביטוי בהאמרת המחירים בשיעור של 25% - 30%, הביא את ההמונים לראות עד כמה מושחת מיסודו וחלש הוא שלטונו של בשאר אסד והיה אחד מהגורמים המידיים שהוציא את ההמונים לרחובות דרעא והביא להתפשטות ההפגנות ההמוניות כנגד המשטר לרחובות יתר הערים הגדולות בסוריה במרץ 2011.

מסקירת הגורמים הסביבתיים והאקלימיים לפרוץ ההתקוממות בסוריה, ניתן למצוא קשר ישיר בין שינויי האקלים והשפעתם על האוכלוסייה החקלאית בדרום ובצפון מזרח המדינה לבין היותם האזורים הראשונים בהם החלה ההתקוממות נגד משטרו של בשאר אסד, אשר לא הצליח לספק את צרכיהם הבסיסיים.

לכן, גם אם בשאר אסד ישרוד את ההתקוממות נגדו וימשיך לשלוט בסוריה, הוא ייאלץ לתת ברצינות את הדעת כיצד להתמודד מול שינויי האקלים וכיצד לספק את הצרכים הבסיסיים של ההמונים. מאחר ואסד רואה בשינויי האקלים ובגורם הסביבתי איום על שלטונו, הוא עיגן בחוק את הרגולציה של החקלאות האורגנית בסוריה בינואר 2012 על מנת לנסות ולהבטיח את בטחון המזון במדינה.

 
שתף מאמר זה