21.09.2018 מאמר מאת שמואל לדרמן
מחכים למים, תימן 2018 (Felton Davis, CC BY 2.0)
מחכים למים, תימן 2018 (Felton Davis, CC BY 2.0)    

הפוליטיקה של הג׳נוסייד: בין מיאנמר לתימן

האו"ם מאשים את צבא מיאנמר בכוונה לרצח עם, ואילו הקואליציה בראשות סעודיה, האחראית לזוועות בתימן, מואשמת "רק" בפשעי מלחמה. על תפקיד הפוליטיקה בקביעת אופי הפשעים

בשבועות האחרונים פרסם האו״ם דו״חות מומחים על שתיים מהזוועות החמורות המתרחשות בעולם בשנים האחרונות: רדיפת בני הרוהינגה במיאנמר (בורמה) והמלחמה בתימן. את מנהיגי הצבא במיאנמר האשים דו״ח המומחים בפשעים נגד האנושות ובכוונה לבצע רצח עם, ובתימן האשים הדו״ח את כל הצדדים בפשעי מלחמה, והדגיש את אחריות הקואליציה בראשות סעודיה לפגיעה בלתי מידתית וחסרת הבחנה באזרחים. השוואה בין הדו״חות מלמדת לא מעט על יחס הקהילה הבין־לאומית לפשעים מסוג זה.

הדו״ח על תימן מתאר בפירוט כמה מההפצצות הרבות שהפציצה הקואליציה ומדגיש את פגיעתן באוכלוסייה אזרחית. הדו״ח מציין גם את המצור שהקואליציה מטילה על תימן, את האיסור השרירותי על הכנסת מוצרים מסוגים שונים, ואת העובדה שבניגוד למנגנון הבדיקה של האו״ם המאפשר הכנסת מוצרים למדינה בתוך 48 שעות מרגע הגעת האוניות, בדיקות הקואליציה אורכות כמה שבועות. הדו״ח מוסיף ומציין שבשלוש השנים של ההגבלות הימיות שמטילה הקואליציה לא גילו הסעודים, ואף לא כוחות האו"ם, שום ניסיון להברחת נשק באוניות המביאות מוצרים לתימן. הדו״ח מדגיש את הסבל שנגרם לאוכלוסייה האזרחית בתימן עקב המצור, ואת העובדה שכמעט 18 מיליון תימנים אינם זוכים לביטחון תזונתי וכ־8.5 מיליון אזרחים נמצאים על סף מוות המוני מרעב (famine).

אולם הדו״ח אינו מציע הערכה של מספר קורבנות המצור. הנתון היחיד שהדו״ח מציג הוא מספר ההרוגים הישירים מהלחימה, כ־17,000 בני אדם, ובה בעת המחברים מציינים שסביר שהמספר האמיתי של ההרוגים הישירים מהלחימה גבוה הרבה יותר. בלתי אפשרי להציע הערכה מדויקת של מספר קורבנות המצור הסעודי על תימן, אך סביר שהוא נע בין 100,000 ל־200,000 אלף בני אדם, רובם ילדים, קורבנות הרעב והמחלות שגרם המצור, ועוד כחצי מיליון ילדים נוספים נאבקים על חייהם. ההימנעות מהערכה, ולו הערכה גסה, של מספר קורבנות המצור מאפשר למחברי הדו״ח להסתפק בהאשמה בפשע מלחמה, ולא בפשע החמור יותר – פשע נגד האנושות, שהגדרתו היא התקפה מכוונת, נרחבת ושיטתית על אוכלוסייה אזרחית. כמו ההפצצות הסעודיות, שכשליש מהן פוגעות במטרות אזרחיות, המצור הוא ללא ספק התקפה שיטתית כזאת.

למעשה, עולה השאלה אם מעשי סעודיה בתימן אינם ג׳נוסייד, וכאן ההשוואה לדו״ח האו״ם על מיאנמר מועילה במיוחד. הדו״ח הזה מציע הערכה שמרנית של 10,000 קורבנות מבני הרוהינגה, וכן טיהורם האתני של כמעט מיליון בני רוהינגה ממיאנמר, הריסת כפריהם, אונס המוני ופשעים אחרים. דו"ח אחר שהתפרסם בעת האחרונה מציג את ההערכה שכ־22,000 בני הרוהינגה נרצחו עד כה. מדובר אפוא במספר קורבנות קטן הרבה יותר ממספר הקורבנות בתימן, ובכל זאת הפשעים המיוחסים לצבא מיאנמר חמורים בהרבה מהפשעים המיוחסים לקואליציה הסעודית.

חשוב לציין שמספר הקורבנות אינו קריטריון עיקרי להגדרת רצח עם. ההבדל בין רצח עם לפשעים נגד האנושות אינו מספר הקורבנות, אלא השאלה אם הכוונה היא לפגוע בקבוצה מובחנת או בפרטים ללא קשר לזהותם הקולקטיבית. אפשר לטעון שבמיאנמר אפשר לזהות כוונה ברורה לפגוע ברוהינגה כקבוצה, ואילו בתימן קורבנות המצור הם ״נזק משני״ וכוונת הסעודים מוגבלת לפגיעה במורדים החות׳ים. כלומר, שבמיאנמר רודפים בשיטתיות קבוצה אתנית מובחנת, ומכאן ההבדל בפשעים המיוחסים. ובכל זאת, מספר הקורבנות הוא משתנה חשוב: ככל שהוא גדול יותר גובר החשד שמדובר בכוונה להשמיד חלק ניכר מהקבוצה, או במדיניות שזאת תוצאתה הצפויה והמודעת (שמבחינה משפטית נחשבת כמו כוונה). אפשר אפוא לטעון שהתוצאה הצפויה והידועה של מדיניות הסעודים בתימן היא מוות של מאות אלפי תימנים, ולכן מדובר במדיניות שמשמעותה לא רק פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, אלא אפילו רצח עם. מכאן שישנם לכל הפחות טיעונים לכאן ולכאן בשאלה אם אפשר לדבר על מדיניות ג׳נוסיידלית של סעודיה בתימן, אולם בשיח הבין־לאומי על תימן לא נשמעת כלל האפשרות הזאת.

במילים אחרות, טענתי היא שפוליטיקה, ולא רק ניתוח משפטי, שיחקה תפקיד בקביעות מומחי האו״ם באשר לאופי הפשעים הנעשים במיאנמר ובתימן. סביר להניח שמבחינת מחברי הדו״ח על תימן, הם עשו את עבודתם נאמנה. ועם זאת, סביר גם שהם הבינו שעליהם לנהוג משנה זהירות, היות שהדו״ח ייתקל בביקורת מצד הסעודים, וגם מצד האמריקאים והבריטים. הסעודים כבר השתמשו בעבר בנשק הכסף כדי למחוק את עצמם מרשימת המדינות הורגות הילדים של האו״ם, והאשמתם בפשעי מלחמה היא מכה לא קלה גם לאמריקאים ולבריטים, היות שבמכירות הנשק, תדלוק המטוסים, מודיעין ותמיכה צבאית ופוליטית הם, למעשה, שותפים פעילים במאמץ הלחימה הסעודי.

הדו״ח הוא תחמושת חשובה עבור מתנגדי המלחמה בתימן, לא רק מבחינה מוסרית ומבחינת החוק הבין־לאומי, אלא גם מבחינת החוק האמריקאי והבריטי, האוסר על סיוע צבאי למדינות המעורבות בהפרות חמורות של החוק הבין-לאומי. האשמת הקואליציה בפשעים נגד האנושות הייתה מספקת למתנגדים תחמושת חשובה אף יותר, אך היא מטילה נטל הוכחה גבוה יותר, והיה קל יותר לתקוף את הדו״ח אם היה מציג האשמה כזאת. לעומת המקרה של מיאנמר, במלחמה בתימן יש מדינות רבות עוצמה שיש להן אינטרס להמעיט בהגדרת הפשעים. אפשר לסכם אפוא ולומר שלמרות חשיבותו של דו״ח האו״ם על תימן והצבעתו על המעשים החמורים הנעשים בה, בה בעת הוא מלבין את פשעיה של הקואליציה הסעודית ונמנע מלקרוא להם בשמם האמיתי.

 
שתף מאמר זה