יהודים וערבים

אודות הכותב

תגיות
ניתוח ופרשנות
17.09.2015

חילון, אינדיבידואליזם וילודה באיראן

מחקר חדש של סוציולוגים איראנים על הקשר בין עיור, חילון, אינדיבידואליזם וילודה באיראן מעורר עניין רב במדינה. הסוגיה אינה אינטלקטואלית בלבד: תהליכי העומק החברתיים והתרבותיים מציבים אתגר משמעותי בפני הממסד הדתי-שמרני באיראן, ועלולים בטווח הרחוק אף לאיים על אחיזתו בשלטון.
מחקר שערכו שני סוציולוגים איראנים והתפרסם לאחרונה בכתב-עת איראני לסוציולוגיה מצביע על קשר ישיר בין תהליכי חילון ואינדיבידואליזם שעוברת החברה האיראנית לבין הירידה הנמשכת בשיעור הפריון ברפובליקה האסלאמית. המחקר בדק את הקשר בין דתיות, חילון, אינדיבידואליזם וזיקה לערכי המשפחה לבין שיעור הפריון ב-28 מתוך 31 המחוזות באיראן.
 
ברקע למחקר ניצב משבר הילודה המעסיק את המשטר האיראני בשנים האחרונות. מאז המהפכה האסלאמית עברה מדיניות תכנון הילודה באיראן שינויים מרחיקי לכת. לאחר המהפכה הושעתה התוכנית לתכנון המשפחה, שהונהגה רשמית באיראן בקיץ 1967 במטרה להפחית את קצב הריבוי הטבעי של האוכלוסייה. בחצי השני של שנות השמונים גברה ההכרה בנטל הכלכלי והחברתי הכבד של גידול אוכלוסין בלתי מבוקר, ובדצמבר 1989 אומצה תוכנית לתכנון ילודה שנועדה להגביל את מספר ההריונות ואת מספר הילדים במשפחה. חידוש מדיניות תכנון הילודה נחל הצלחה משמעותית ושיעור הילודה צנח מ-3.9 ל-1.2 אחוזים בשנה. אולם בקיץ 2012 הנחה המנהיג העליון, עלי ח'אמנהאי, לבחון מחדש את מדיניות תכנון הילודה מתוך כוונה להגדיל את האוכלוסיה ולבלום את תהליך הזדקנותה של החברה האיראנית.
 
צעירות בבזאר-י וקיל בשיראז (תמונה: David Stanley, cc by 2.0)
 
צעירות בבזאר-י וקיל בשיראז (תמונה: David Stanley, cc by 2.0)
 
מחקרם של הסוציולוגים, המשתייכים לשתי אוניברסיטאות בטהראן, מבוסס על נתוני "סקר הערכים והמגמות", שנערך על-ידי משרד ההכוונה האסלאמית בחצי הראשון של העשור הקודם ובחן מגמות עומק בחברה האיראנית. ממצאי המחקר העלו כי קיים קשר ישיר בין עליה בשיעור החילון והתחזקות האינדיבידואליזם לבין ירידה בשיעור הפריון. מהמחקר עולה כי בערים כמו טהראן, שיראז ורשת, שבהן ניכרות תופעות רבות יחסית של חילון או של אינדיבידואליזם, שיעור הפריון הוא נמוך יותר.
לעומת זאת, בערים כמו זאהדאן ויזד, שבהן הנטיה לחילון ואינדיבידואליזם פחות בולטת, שיעור הפריון גבוה יותר.
 
המחקר העלה עוד כי שיעור החילון במחוז שיראז הוא הגבוה ביותר מבין מרכזי המחוזות ברפובליקה, ובכירים במחוז הגיבו בביקורת חריפה. סגן מושל שיראז לעניינים פוליטיים וחברתיים דחה מכל וכל את ממצאי המחקר וטען כי אין להם כל ביסוס מדעי וכי הם מייצגים אך ורק את "גולשי הרשתות החברתיות והאינטרנט".
 
בפרק ההמלצות במחקר הציעו שני החוקרים לנסות ולהגדיל את שיעור הילודה באמצעות יישום תכניות הסברה וחינוך בתקשורת, בבתי הספר, באוניברסיטאות ובמכללות הדתיות. תכניות אלה יחזקו את ערכי הדת והמשפחה, ידגישו את חשיבותם לשלום החברה ויסבירו את הנזקים שעלולים להיגרם כתוצאה מאימוץ ערכי התרבות המערבית המנוגדים לאסלאם, ובהם נטיה מופרזת לאינדיבידואליזם וחילוניות.
 
גם אם אין בממצאי המחקר משום חידוש של ממש, הרי שיש בו כדי לשפוך אור נוסף על תהליכי החילון והאינדיבידואליזם בחברה האיראנית, ובעיקר בקרב צעירים המאמצים אורח חיים מערבי וקוראים תגר על האכיפה האסלאמית בארצם. לנוכח תהליכים אלה גברה בשנים האחרונות הביקורת הפנימית באיראן ביחס לחולשותיה של החברה האיראנית, הניכרות באימוץ דפוסי התנהגות מערביים, העדר סולידריות חברתית ונטייה גוברת לאינדיבידואליזם ולאסקפיזם. חלק מהמבקרים תלו את החולשות הללו בהשפעתה הגוברת של תרבות המערב, בעוד שאחרים תלו אותן במשבר הכלכלי המחריף ובמצוקות החברתיות.
 
במרץ 2010 פרסם עיתונאי איראני כתבה בה הצביע על "החיים הכפולים" של מעמד הביניים באיראן המנצל כל הזדמנות "לעשות חיים, לשתות אלכוהול ולהשתתף במסיבות". ביטוי לנטייה הגוברת לאינדיבידואליזם ניכר גם בשיח המתנהל ברשתות החברתיות. בינואר 2014, למשל, מתחו גולשים ביקורת נוקבת על המשבר הערכי בחברה בעקבות הסתערותם ההמונית של רבבות צופים על עשרות בתי קולנוע ברחבי המדינה במאמץ להיכנס להקרנת סרט בחינם.
 
העניין הרב שמחקרם של שני הסוציולוגים עורר בתקשורת האיראנית וברשתות החברתיות, שב ומעיד על העיסוק הגובר ברפובליקה האסלאמית בתהליכי העומק החברתיים והתרבותיים, המציבים אתגר משמעותי בפני הממסד הדתי-שמרני ועלולים בטווח הרחוק אף לאיים על אחיזתו בשלטון.
מאמרים נוספים