אודות הכותב
ליאורה שיאון
עמיתת מחקר
03.12.2017 מאמר מאת ליאורה שיאון
עצרת האומות המאוחדות ביום ההכרזה על הקמת מדינת ישראל (לע"מ)
עצרת האומות המאוחדות ביום ההכרזה על הקמת מדינת ישראל (לע"מ)    

ישראל והאו"ם: בחזרה לשורשים הקולוניאלים

מה ניתן ללמוד על הסכסוך הישראלי-פלסטיני אם בוחנים אותו דרך עיניו של ה"אחר" – הפקידות הבריטית בתקופת המנדט ועובדי סוכנויות האו"ם בהמשך? וכיצד זה מתקשר לחוסר האהדה הניכר של ישראלים ופלסטינים לאו"ם?

סר ישעיה ברלין, בנם של מהגרים יהודים מרוסיה אשר התחנך באוקספורד, תיאר באופן אירוני ומרוחק בשנת 1934 את ביקורו בפלסטינה המנדטורית, והשווה אותה לפנימית יוקרה בריטית: "הנציב העליון הוא המנהל, משרד המושבות מתפקד כמשרד החינוך, בית הספר מחולק בין הבית הערבי לבית היהודי. מרבית המורים מעדיפים את הבית הערבי בגלל שתלמידיו הינם עליזים, נעימים, חמים ועזי נפש, מידי פעם הם שוברים את הראש לכמה תלמידים יהודים ואולי לאנגלי או שניים."

את הבית היהודי, לעומת זאת, תיאר ברלין כמלא ב"בנים עשירים ומוכשרים שמקבלים יותר מידי דמי כיס מהוריהם, גסים, מתנשאים, מכוערים, נפוחים, חשודים ברמאות בעת החלפת בולים עם התלמידים האחרים, טוענים תמיד שהם יודעים הכי טוב, עובדים קשה מידי ולא משחקים עם האחרים."

ארבע עשרה שנה לאחר שנכתב תיאור זה נוסדה מדינת ישראל ומטאפורת הפנימיה התהפכה על ראשה. עתה ניהלה ישראל את ה"פנימיה", והבית היהודי התרחב ללא הכר על חשבון הבית הערבי שרבים מתלמידיו הושעו. משרד החינוך החליף ידיים ממשרד המושבות הבריטי לידי ארגון האומות המאוחדות שנוסד לא מכבר.

למרות שמשרד החינוך, כפי שציין ברלין, תמיד העדיף את הפלסטינים, הרי שפעולותיו סייעו בדרך כלל ליהודים. בריטניה הקימה את הפיגומים עליהם הוקמה מדינת היהודים, והאו"ם, בפעילותו ההומניטרית, סייע ועדיין מסייע לישראל לבסס את כיבוש הפלסטינים. אולם בעוד שלבריטים היה כוח להטיל סנקציות על הצדדים הרי שהאו"ם חסר בדרך כלל כוח ממשי. כל שביכולתו לעשות הוא להזהיר את ישראל ולהציע ארוחת צהריים מסובסדת לפלסטינים.

המחקר האקדמי על מעורבות האו"ם בסכסוך הישראלי-ערבי מתחיל בדרך כלל בהחלטת הקבינט הבריטי ב-1947 לסיים את המנדט על פלסטינה ולהעביר את תפוח האדמה הלוהט לידי האו"ם. ההתמקדות בתאריך זה מתעלמת מהמורשת הקולוניאלית שעיצבה את מערכת היחסים בין האו"ם, ישראל והפלסטינים.

האו"ם הוא תוצר של אימפריה. הוא נוסד במעורבותה המלאה של בריטניה במטרה להבטיח שלום וליצור תנאים נוחים לגלובליזציה של ערכים אירופים. יאן סמאטס (על שמו נקרא קיבוץ רמת יוחנן), שמדיניות ההפרדה שלו בדרום אפריקה תרמה לביסוס האפרטהייד, לא רק תמך בציונות אלא היה כוח מוביל בהקמת חבר הלאומים והאו"ם, מתוך שאיפה שהארגון יאפשר לאימפריה הבריטית להמשיך בהתפשטות תהליכי הציביליזציה שלה (לסמאטס גם הוצע להיות הנציב העליון בפלסטינה אך הוא סירב).

בעשור האחרון חלה פריחה אקדמית במחקרים על אימפריאליזם בעולם ובישראל. למרות שקיים מחקר רב על השורשים הקולוניאלים של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אין מחקר על השורשים האימפריאלים של האו"ם בפלסטינה.

ההתעלמות מהאופן בו תרם המנדט הבריטי לעיצוב מעורבותו של האו"ם במזרח התיכון היא יוצאת דופן מכיוון שהיבטים מנדטוריים הנוגעים לישראל, לפלסטינים ולסכסוך הם נושא נפוץ במחקר. למשל, המחקר על החברה הישראלית מצביע על המעבר החלק יחסית מיישוב למדינה בזכות מוסדות המדינה שהוקמו בתקופת המנדט. המחקר על שורשי הסכסוך הישראלי-פלסטיני מקדיש תשומת לב רבה לתקופת המנדט, וכך גם המחקר על הלאומיות הפלסטינית. אולם אין אף מחקר המראה כיצד תרמו היחסים בין הישוב למנדט הבריטי לעיצוב היחסים בין ישראל לאו"ם, למרות שבמידה רבה מילא האו"ם באופן פיזי וסימבולי את החללים אותם הותיר המנדט.

סימבולית נאלץ האו"ם למלא את מקומו של המנדט הבריטי כמתווך בין היהודים לפלסטינים, אך כאמור ללא סמכות רבה. פרקטית, האו"ם ייסד מנגנונים דומים לטיפול בקונפליקט, כגון משימות שלום (מנגנון משימת השלום הראשונה של האו"ם, UNTSO, הוקם במטרה לפקח על הסכסוך הישראלי-ערבי), רעיון שראשיתו בצבא הבריטי האימפריאלי, וה"כלניות" הבריטים גם קראו לעצמם peacekeepers. אפשר גם להזכיר שמטה האו"ם יושב בבית הנציב העליון בירושלים, ושאחוז לא מבוטל מקרב העובדים הזרים באו"ם הגיעו מבריטניה ואירלנד.

השאלה כיצד תרמה המורשת הקולוניאלית של המנדט הבריטי לעיצוב היחסים בין ישראל לאו"ם רלוונטית מתמיד. למרות מעורבותו רבת השנים של האו"ם בסכסוך ותמיכתו הכספית הנדיבה בפלסטינים, ובעקיפין גם בישראל, ולמרות שהארגון שם לו למטרה לשפר את יחסיו העכורים עם ישראל, הארגון שנוא במזרח התיכון. מחקר שפורסם על ידי PEW בשנת 2013 מראה שישראל ניצבת במקום שני באזור, אחרי טורקיה, במדד העוינות כלפי האו"ם, כאשר 70 אחוז מהיהודים בישראל מחזיקים בדעות שליליות כלפי האו"ם. למקום השלישי בעוינות לאו"ם הגיעו הפלסטינים, ש-69 אחוז מהנסקרים מקרבם הביעו דעות שליליות ביחס לאו"ם.

לעניינים אלה, ושאלות הקשורות אליהם, אתייחס במאמריי הבאים באתר.

 
שתף מאמר זה