יהודים וערבים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
צבא לבנון (אתר האינטרנט של צבא לבנון)
05.07.2018

מהלך בין הטיפות: מדיניות הנשיא מקרון בלבנון

למעורבותה של צרפת בלבנון היסטוריה ארוכה, והיום היא אחת הזירות האחרונות שבהן יכולה צרפת להשפיע במישור הבין־לאומי. על מקרון, נשיא צרפת, ללכת בין הטיפות כדי להשיג יציבות פוליטית במדינה המשוסעת

מלבד צפון אפריקה, המזרח התיכון הוא זירה מהותית למעורבותה של צרפת במגרש הבין־לאומי. לצרפת יחסים חמים במיוחד עם לבנון, על רקע המנדט הצרפתי בלבנון (1920‑1945), ולהן קשרים פוליטיים וכלכליים ענפים.

חשיבותה של לבנון לצרפת הוכחה שוב בעת האחרונה, עם נסיעתו של הנשיא עמנואל מקרון לערב הסעודית בנובמבר 2017 כדי לשכנע את ראש ממשלת לבנון, סאעד אל־חרירי, למשוך את התפטרותו מתפקידו. על רקע התפטרותו של חרירי עלו שמועות כי ערב הסעודית שכנעה אותו לעשות כן והחזיקה אותו בשבי. על פי השמועות האלה, ערב הסעודית הייתה מעוניינת בקידום אחיו של חרירי, באהה אל־חרירי, לראשות הממשלה, לנוכח כישלונותיו של סאעד בהנהגת המדינה.

לאחר ביקורו של מקרון הגיע חרירי לפריז והודיע, כצפוי, כי הוא נשאר בתפקידו, למרות האיומים על חייו ולמרות חתרנותם של איראן וחיזבאללה. מקרון השיג ניצחון דיפלומטי חשוב והפתיע אף את משרד החוץ של מדינתו. עוד קודם לכן, באפריל 2017, הזמין מקרון את ראש הממשלה חרירי לארוחת ערב משותפת עם יורש העצר הסעודי, בן סלמאן, כדי להצהיר על יישוב המחלוקות בתוך המחנה הסוני. ניכר כי שני הצדדים רואים במקרון מתווך הוגן, נטול פשרות ומעוניין ביציבותה של לבנון.

לאירועים האלה קדם ביקורו בצרפת של נשיא לבנון, מישל עון, בספטמבר 2017, שהיה הביקור הראשון של ראש מדינה זרה בצרפת בתקופת שלטונו של מקרון. מקרון, כמו שאר המועמדים למרוץ לנשיאות בצרפת, ביקר בלבנון במסגרת מסע הבחירות שלו, ונפגש עם בכירי ההנהגה במדינה. אם כך, לבנון הייתה ונשארה בראש מעיינם של מנהיגי צרפת ביודעם כי היא אחת הזירות האחרונות בעולם שבהן יש לצרפת השפעה.

מדיניותה של צרפת במזרח התיכון לא הייתה עקבית תמיד. בעבר היא הטילה אמברגו נשק על ישראל, ואילו בעת האחרונה היא מציגה חזית תקיפה נגד תכנית הגרעין של איראן, וניכר כי היא משתפת פעולה עם הקו הישראלי. אולם, נוכחותה של צרפת בלבנון הייתה איתנה לאורך השנים, וגם היום היא מחזיקה בסיס צבאי בלבנון, ו־900 מחייליה משתתפים בכוחות שמירת השלום של האו"ם (יוניפי"ל).

כמו כן, לבנון זוכה לתמיכה הכלכלית הגדולה ביותר של צרפת במזרח התיכון, שכן צרפת התחייבה להעביר לצבא לבנון 100 מיליון אירו במשך שלוש השנים הבאות. המגזר העסקי הצרפתי מיוצג גם הוא בלבנון – לכ־100 חברות צרפתיות יש נציגויות בלבנון, וכ־4,700 בתי עסק צרפתיים מקיימים עמה קשרי מסחר.

האתגר במעורבות המעצמות בלבנון הוא תמיד כיצד להימנע מהזדהות עם אחד המחנות הפוליטיים־דתיים במדינה – השיעים, הסונים, הנוצרים והדרוזים. ניכר כי לאורך שנות מעורבותה הארוכות הצליחה צרפת לשמור על ניטרליות על ידי תמיכתה בהצהרת בעבדא (2012). כמו כן, צרפת לא ביקרה קשות את חיזבאללה על מעורבותה הפוליטית והביטחונית בלבנון, וכך פועל גם יוניפי"ל, מחשש שיסולק מדרום לבנון בידי כוחות חיזבאללה.

כחודש לפני הבחירות לפרלמנט הלבנוני, שהתקיימו בתחילת מאי 2018, יזם מקרון יזם מקרון כינוס בין־לאומי בפריז לקידום הלוואות ללבנון. 40 מדינות וארגונים בין־לאומיים החליטו להלוות ללבנון 11 מיליארד דולרים בריבית נמוכה, וצרפת התחייבה להלוות כחצי מיליארד דולרים לשיקום כלכלת המדינה. לבנון מצדה התחייבה בכינוס לקדם רפורמות חברתיות מהותיות ולהילחם בשחיתות ההורסת כל חלקה טובה במדינה. למרות מפגני התמיכה מבחוץ, על רקע המצב הכלכלי הקשה במדינה והצמיחה השלילית שנבעה מהקיפאון הפוליטי בארצם, נותרו אזרחי לבנון אדישים לכספים שיזרמו לקופת מדינתם.

אדישותם ואכזבתם של אזרחי לבנון מהפוליטיקאים הכושלים במדינה באה לידי ביטוי באחוז ההצבעה הנמוך במיוחד בבחירות האחרונות, כ־49% מבעלי זכות הבחירה. אף שמספר המושבים שתנועת חיזבאללה זכתה בהם נותר ללא שינוי, יריבתה, מפלגת "זרם העתיד" בראשות ראש הממשלה חרירי, הפסידה כשליש ממושביה בפרלמנט, והקואליציה בראשות חיזבאללה התחזקה עוד יותר. התגובות בצרפת לתוצאות הבחירות בלבנון לא היו משמעותיות. ממשלת מקרון ממתינה להרכבת הקואליציה כדי לגבש את מדיניותה כלפי הממשל החדש בלבנון, בתקווה שהממשלה החדשה תעמוד בהבטחות קודמותיה, תיישם במדינה רפורמות הכרחיות ותקטין את הגירעון התקציבי.

כינוס המלווים הבין־לאומי בפריז ומעורבותו של מקרון בתיווך בין חרירי לסעודיה ובביטול התפטרותו של חרירי מוכיחים כי נשיא צרפת הצעיר ומלא המרץ הבין שלבנון היא מגרש המשחקים של צרפת, ובה היא יכולה להקרין את השפעתה הבין־לאומית, במיוחד על רקע נסיגתה של ארצות הברית מהאזור. לנציגים שנבחרו בבחירות האחרונות תהיה עבודה רבה בהשטת הספינה הלבנונית לחוף מבטחים, בשמירת היציבות ובקידום רפורמות מבניות רוחביות רבות בכלכלה הלבנונית.

מאמרים נוספים