יהודים וערבים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
אכבר האשמי רפסנג'אני
10.01.2017

מותו של הפרגמטיסט האחרון מדור המייסדים

מותו של רפסנג'אני, נשיא איראן לשעבר, מהווה מכה קשה למחנה הפרגמטי באיראן ולנשיא רוחאני, שאיבד את משענתו הפוליטית כנגד השמרנים. מערכת האיזונים העדינה בין המחנות הפוליטיים הנצים באיראן מתערערת, וההשלכות יתבררו בשנים הקרובות

נשיאה לשעבר של איראן ויו"ר המועצה לקביעת האינטרס של המשטר, אכבר האשמי רפסנג'אני, הלך אתמול לעולמו בטהראן בגיל 82. מותו של רפסנג'אני משתווה בחשיבותו רק למותו של מכונן המהפכה האסלאמית, איתאללה רוחאללה ח'ומיני, שהלך לעולמו בשנת 1989. למעט המנהיג העליון, עלי ח'אמנהאי, נחשב רפסנג'אני לפוליטיקאי הותיק, המנוסה והמשפיע ביותר ברפובליקה האסלאמית. עוצמתו נבעה לא רק מהתפקידים הרשמיים אותם מילא מאז ראשית המהפכה, אלא בעיקר מהשפעתו מאחורי הקלעים, מקשריו המסועפים עם מוקדי הכוח השונים באיראן ומעוצמתו הכלכלית.

לאחר מותו הוצג רפסנג'אני כמנהיגה של התנועה הרפורמיסטית באיראן, אף כי קשריו עם הרפורמיסטים לאורך השנים היו מורכבים. בראשית דרכה של תנועת הרפורמה האיראנית בשנות התשעים ראו בו הרפורמיסטים פוליטיקאי שמרן ומושחת מהדור הישן. הם תלו את תקוותם בפוליטיקאים צעירים יותר וליברלים יותר כמו מוחמד ח'אתמי, שנבחר מטעמם לנשיא איראן בשנת 1997.

עם זאת, עד מהרה התחוור כי אין בכוונת הממסד השמרני לוותר על שליטתו במערכות השלטון גם במחיר דיכוי פוליטי גובר של הרפורמיסטים. האחרונים הבינו כי הסיכוי היחיד לנסות ולחולל ולו שינוי קטן במערכת הפוליטית האיראנית טמון בשיתוף פעולה עם גורמים פרגמטיים במחנה השמרני, ובראשם רפסנג'אני. תבוסתו המפתיעה של רפסנג'אני בבחירות לנשיאות איראן בשנת 2005, שהובילה לעלייתו של מחמוד אחמדינז'אד, היוותה עבור המתונים הוכחה ניצחת לכך שאם לא יסכימו לאחד כוחות עם רפסנג'אני, הם ימצאו עצמם שוב עם אחמדינז'אד ועמיתיו הרדיקלים.

הבחירות הדרמטיות לנשיאות איראן בשנת 2009 ציינו את נקודת המפנה הסופית ביחסים המורכבים בין הרפורמיסטים לבין רפסנג'אני. בהתייצבותו הפומבית לצד האופוזיציה הרפורמיסטית לאחר בחירתו מעוררת המחלוקת של אחמדינז'אד ומהומות קיץ 2009 נתן למעשה רפסנג'אני גט כריתות למחנה השמרני בהובלת ח'אמנהאי. המנהיג העליון הרחיק אותו בתגובה  מהובלת דרשת תפילות יום השישי בטהראן ולאחר מכן הדיחו מראשות מועצת המומחים, אף כי הותיר אותו בתפקיד יו"ר המועצה לקביעת האינטרס של המשטר. עם סיומו של המשבר הפוליטי העמוק של 2010-2009 הפך הפוליטיקאי השמרני הקשיש לחביבם של הרפורמיסטים החבוטים ולתקוותם היחידה לשמר מידה מסוימת של השפעה.

פסילת מועמדותו של רפסנג'אני לקראת הבחירות לנשיאות 2013 עוררה תגובת מחאה ציבורית חריפה, שהיתה אחת הסיבות לניצחונו הסוחף של חסן רוחאני בבחירות. בחירתו כנשיא העלתה מחדש את קרנו של הנשיא לשעבר. אולם רפסנג'אני, שסומן בעבר כאחד המועמדים הבולטים לרשת את ח'אמנהאי כמנהיג עליון, לא הצליח לשקם את מעמדו הפוליטי ונכשל בניסיונו לשוב ולהיבחר כיו"ר מועצת המומחים לאחר מותו של יו"ר המועצה, איתואללה מוחמד-רזא מהדוי-כני, באוקטובר 2014. הוא המשיך, עם זאת, להפעיל את השפעתו על מנת  לחזק את רוחאני, ובבחירות למועצת המומחים בפברואר 2015 הצליחה הברית בין השניים להבטיח לרפסנג'אני את המקום הראשון במחוז טהראן. חרף הישג זה נותרה השליטה במועצה בידי השמרנים ואיש הדת הרדיקלי, אחמד ג'נתי, אף נבחר לעמוד בראשה.

מותו של רפסנג'אני מהווה מכה קשה למחנה הפרגמטי באיראן ולנשיא רוחאני הניצב בפני בחירות חדשות בחודש מאי הקרוב. רוחאני איבד את פטרונו הפוליטי, שסיפק לו בשנים האחרונות תמיכה משמעותית וחיונית מול מוקדי הכוח שבשליטת השמרנים, ובראשם המנהיג העליון ומשמרות המהפכה. לכתו של רפסנג'אני עלולה לפגוע גם במערכת האיזונים העדינה בין המחנות הפוליטיים הנצים באיראן ולחזק, לפחות בטווח הקצר, את הרדיקלים. עוצמתו הפוליטית של הנשיא אינה תלויה, עם זאת, אך ורק ברפסנג'אני. רוחאני, פוליטיקאי ותיק ומנוסה בעצמו, צבר בידיו עוצמה פוליטית משמעותית מאז נבחר כנשיא והוא נהנה מתמיכה נרחבת למדי בציבור, במערכת הפוליטית ובממסד הדתי. סיכוייו לזכות בקדנציה נוספת נראים בשלב זה גבוהים למדי, בין היתר לנוכח כישלונו המסתמן של מחנה מתנגדיו להציב מולו מועמד חלופי בעל שיעור קומה.

בעקבות מותו של רפסנג'אני יהיה צורך לקיים בחירות-אמצע למועצת המומחים במחוז טהראן. נכדו הצעיר והמתון של מכונן המהפכה האסלאמית, חסן ח'ומיני, שמועמדותו בבחירות האחרונות למועצת המומחים נפסלה על-ידי מועצת שומרי החוקה, עשוי לנצל את ההזדמנות כדי לנסות ולהתמודד על מקום במועצה. אלא שגם אם ח'ומיני, הנחשב לאחת התקוות הגדולות של מחנה המתונים באיראן, ייכנס למועצה במקום רפסנג'אני, לא יהיה בכך כדי למלא את החלל שנוצר בעקבות מותו של רפסנג'אני. חלל זה עשוי להיות משמעותי במיוחד לקראת מאבק הירושה הצפוי, ככל הנראה, בשנים הקרובות על משרת המנהיג העליון.

מאמרים נוספים