יהודים וערבים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
מפלי מים עתיקים בח'וזסתאן שבאיראן
07.03.2017

סופות אבק באיראן מעוררות ויכוח על סוריה

משבר סביבתי במחוז ח'וזסתאן העיר מחדש את הוויכוח הפנימי במדינה על המעורבות בסוריה. זו עדות לכך שהחרפת המצוקות הפנימיות באיראן משמשת קרקע פורייה לביקורת ציבורית גם ביחס למדיניות החוץ האיראנית

באמצע החודש שעבר פקדו את מחוז ח'וזסתאן שבדרום-מערב איראן סופות אבק קשות מלוות בגשמים עזים שהגיעו מעיראק ומערב הסעודית, וגרמו להפסקות חשמל ומים ממושכות בערי המחוז. המשבר הסביבתי הצית מחדש את הוויכוח הפנימי בנוגע למעורבותה של איראן בסוריה.

במחוז פרץ גל מחאות נרחב: אלפי אזרחים הפגינו במשך מספר ימים במחאה על המצב, ובמספר מקרים התפתחו עימותים אלימים עם כוחות הביטחון. המפגינים מחו לא רק על זיהום האוויר והפסקות החשמל והמים, אלא על הזנחה נמשכת של המחוז, בו מרוכזים בני המיעוט הערבי המהווה כשני אחוזים מאוכלוסיית איראן.

למרות שח'וזסתאן הוא המחוז העשיר בנפט באיראן, תושביו סובלים משך שנים ממצוקה כלכלית ובעיות סביבתיות קשות, לרבות מחסור במים וזיהום אוויר חמור. לנוכח התרחבות המחאה דרש המנהיג העליון, עלי ח'אמנהאי, מן הממשלה לטפל במשבר בדחיפות, והנשיא רוחאני קיים ב-23 בפברואר ביקור במחוז בצל ביקורת גוברת על כישלונה של הממשלה לספק פתרונות למצוקות האזרחים.

בעקבות המשבר עלו באיראן קולות שתלו את מצבו הקשה של המחוז בסדר עדיפויות לקוי של השלטונות, הממשיכים לתמוך במשטר הסורי במקום לטפל במצוקות האיראנים. בדיונים בנושא ברשתות החברתיות הזכירו גולשים איראנים כי בפברואר 2013 אמר איש הדת הרדיקלי, מהדי טאא'ב, כי איראן צריכה לייחס חשיבות רבה יותר לסוריה מאשר לח'וזסתאן. טאא'ב כינה את סוריה "המחוז ה-35 והאסטרטגי של איראן" וטען כי בשעת מלחמה חשוב יותר שאיראן תשמור על סוריה מאשר על ח'וזסתאן. אם איראן תצליח לשמור בידה את סוריה, הסביר, יעלה בידה להשיב אליה גם את ח'וזסתאן, אך לא להפך. בעקבות זאת טענו מבקריו כי דבריו משרתים את אויבי איראן החותרים לערער את שלמותה הטריטוריאלית, וחלקם אף האשימו את טאא'ב בבגידה. מבקרי המשטר, לעומת זאת, השתמשו בדבריו כדי לחזק את טענתם ששלטונות איראן מעמידים את צרכי המשטר הסורי מעל צרכי האזרח.

מבין התגובות למשבר בלטה זו של הפעיל הפוליטי הרפורמיסטי, מוסטפא תאג'זאדה, שצייץ בחשבון הטוויטר שלו כי ניתן היה לצפות משבר כזה משעה שהשמירה על אסד הפכה חשובה יותר מהשמירה על ח'וזסתאן. בתגובה לביקורת שעוררו דבריו הדגיש תאג'זאדה כי אין בביקורת על מדיניות איראן בסוריה משום פגיעה בכבודם של לוחמי משמרות המהפכה שנהרגו במערכה בסוריה, כשם שבביקורת על המשך המלחמה עם עיראק, לאחר שחרור העיר ח'ורשמהר בשנת 1982, לא היתה פגיעה בכבודם של חללי מלחמת איראן-עיראק.

דברי תאג'זאדה עוררו ויכוח חריף ברשתות החברתיות. מבקריו טענו כי אין כל קשר בין מעורבותה של איראן בסוריה למצב בח'וזסתאן, אלא המשבר הוא תוצר של מחדלי הממשלה. הגדיל לעשות חבר המג'לס לשעבר, חמיד רסאא'י, המזוהה עם הימין הרדיקלי, שצייץ בתגובה לדברים כי ללא לוחמי משמרות המהפכה בסוריה היו מוצאים עצמם הרפורמיסטים בידי דאע"ש, שהיו מאלצים את נשותיהם להינשא להם על מנת לספק את צרכי המין שלהם.

גם העיתונות השמרנית תקפה בחריפות את תאג'זאדה והאשימה את הרפורמיסטים בבגידה ובניצול מצוקותיהם של תושבי ח'וזסתאן לשם רווחים פוליטיים. בעיתון "וטן אמרוז" נכתב כי דברי תאג'זאדה משקפים חוסר הבנה ביחס לביטחון הלאומי ומעידים על נכונותם של הרפורמיסטים לבכר אינטרסים מפלגתיים על פני אינטרסים לאומיים. העיתון האשים את הרפורמיסטים כי במקום להתייצב לצד הלוחמים שנהרגו במערכה בסוריה, ובהם גם עשרות לוחמים מח'וזסתאן עצמה, הם הפכו ל"גייס חמישי" בשירות האינטרסים של דאע"ש.

ביקורת כנגד תאג'זאדה נשמעה גם במחנה הרפורמיסטי. העיתונאי והפוליטיקאי הרפורמיסטי, חמיד-רזא ג'לאא'יפור, כתב בחשבון הטוויטר שלו כי יש להיזהר מניצול סוגיות ביטחון לאומי, המשפיעות על חיי האזרחים, לצרכים פוליטיים. הוא הדגיש כי אין בכוונתו להגן על מדיניות המשטר בסוריה, אך טען כי אין כל קשר בין הסוגיה הסורית למצב בח'וזסתאן, הנובע מהזנחה מתמשכת מצד כלל הממשלות מאז תום מלחמת איראן-עיראק. הוא אף הזכיר כי תקציבה הצבאי של איראן נמוך באופן משמעותי ביחס למדינות אחרות באזור.

אין זו הפעם הראשונה שבאיראן נמתחת ביקורת ציבורית על הסיוע למשטר אסד. בשנים האחרונות השמיעו אינטלקטואלים ופעילים פוליטיים המזוהים עם הזרם הרפורמיסטי האיראני ביקורת גוברת על תמיכתה הנמשכת של איראן במשטר הסורי. לביקורת זו אין כל השפעה מעשית על מדיניות איראן בסוריה ואף נראה שאינה זוכה לתמיכה ציבורית רחבה. היא משקפת, עם זאת, קולות אחרים בקרב חלקים בציבור האיראני שאינם שבעי רצון ממדיניותה הרשמית של איראן.


עריכה: ד"ר לילך אסף

מאמרים נוספים