18.10.2018 מאמר מאת משה טרדימן
מפלי הנילוס הכחול באתיופיה (תצלום מסך, יוטיוב)
מפלי הנילוס הכחול באתיופיה (תצלום מסך, יוטיוב)    

סכר התחייה באתיופיה: משאב לפיתוח או מקור למשבר?

מעילות, עיכובים ומוות מסתורי. סכר התחייה ממשיך להעסיק את אתיופיה, וגם את מצרים, סודאן ואריתראה. תכניתה של סעודיה למתוח כבל תת־ימי שיעביר גם אליה חשמל מהסכר, עלולה לגרום למתח בינה לבין מצרים

ב־3 באוקטובר 2018 מינתה אתיופיה את קיפלה הורו (Kifle Horo) למהנדס הראשי של סכר התחייה. אפרם וולדקידאן (Efrem Woldekidan) ופיקאדו קבדה (Fikadu Kebede) מונו לסגניו. על מינויים אלו הוחלט בעקבות מותו של המהנדס הראשי הקודם סימניו בקלה (Simegnew Bekele), שנמצא ירוי ברכבו בכיכר מסקל (Meskel) שבאדיס אבבה ב־26 ביולי. ב־7 בספטמבר, לאחר כחודש וחצי של חקירות, הכריז מפקד המשטרה הפדרלית זיינו ג'מאל (Zeinu Jemal) שבקלה התאבד. בתקופה זו היה קיפלה הורו מהנדס ראשי זמני.

על פי התכנון הראשוני הייתה בניית הסכר על הנילוס הכחול שבצפון אתיופיה, שעלותו המשוערת מסתכמת בכ־4 מיליארד דולר, אמורה להסתיים בשנת 2017. סכר זה אמור להיות הגדול ביותר באפריקה, אמורים להיות מופקים ממנו 6,000 מגה־ואט חשמל, והוא אמור לשרת מדינות נוספות באגן הנילוס, כמו סודאן ומצרים. אולם עד עתה הושלמה בנייתם של כ־60% מהסכר בלבד. בשל העיכובים בבנייה נקט ראש ממשלת אתיופיה אביי אחמד צעד דרמטי, וב־25 באוגוסט 2018 הודיע על סיום החוזה שחתמה ממשלת אתיופיה עם תאגיד המתכות וההנדסה שמנהל צבא אתיופיה הכפוף למשרד ההגנה, ושאתיופיה תציע את המשך העבודה לחברות המתמחות בנושא.

תאגיד זה היה אמון על ההיבטים ההידראוליים והאלקטרו־מכאניים של הפרויקט, ואילו על בניית החלק הארי של הסכר אחראית החברה האיטלקית Salini Impregilo. אביי אחמד האשים את התאגיד שאין למנהליו ולעובדיו הניסיון הנחוץ לבניית סכר בסדר גודל כזה. נוסף על כך נמצא כי התאגיד מעל בכספים בסך כ־3 מיליון דולר. צעד דרמטי זה היה חלק מהרפורמות שמיישם אביי אחמד באתיופיה, וחלק מהמלחמה שהוא מנהל נגד השחיתות הפושה במדינה, ובכלל זה בצבא.

לעומת ההתפתחויות האלה בחזית הפנים־אתיופית, במשא ומתן בין אתיופיה, מצרים וסודאן באשר לסכר לא חלה כל התפתחות. מחודש מאי ואילך – ובמיוחד בעקבות מסיבת עיתונאים משותפת ב־10 ביוני 2018, שבה אילץ נשיא מצרים א־סיסי את אביי אחמד להבטיח שלא יפגע במכסת המים המגיעה למצרים – נראה היה כי מצרים משלימה עם בניית הסכר. אולם בעקבות הכרזתו הדרמטית של אביי אחמד על סיום החוזה עם תאגיד המתכות וההנדסה נפגשו שר החוץ המצרי סאמח שוכרי וראש המודיעין המצרי עבאס כאמל עם אביי אחמד באדיס אבבה ב־29 באוגוסט ודחקו בו לקדם את המשא ומתן ולהגיע לפשרה שתבטיח את האינטרסים של אתיופיה לפיתוח מזה ואת ביטחון אספקת המים למצרים מזה. בינתיים עוד לא הושגה פריצת דרך במשא ומתן ואין הסכמה בין מצרים, אתיופיה וסודאן, בעיקר בנוגע לסוגיית מילוי הסכר.

סוגיית מילוי הסכר גורלית במיוחד למצרים, מאחר שמילוי הסכר צפוי להפחית את אספקת המים אליה בכ־10% במשך שש שנים, ובשל כך תיתכן פגיעה בחקלאות ובמשק המים המצרי, השרוי גם כך במשבר. משום כך מצרים מנסה להאריך את משך מילוי הסכר כמה שיותר. חשוב לציין בהקשר זה כי על פי הסכמים שנחתמו ב־1929 וב־1959, הוקצו 55.5 מיליארד מטרים מעוקבים של מים מהנילוס למצרים ו־18.5 מיליארד מטרים מעוקבים לסודאן. במסגרת הסכמים אלו עוגנה גם זכות הווטו של מצרים בנוגע לכל פרויקט באוגנדה, בקניה, בטנזניה או בסודאן העלול לפגוע במכסת המים השנתית שלה. הבעיה היא שההסכמים האלה לא כללו את אתיופיה.

לכן מצרים ממשיכה להדק את יחסיה עם סודאן ועם אריתריאה, בתקווה שהן תסייענה לה במשא ומתן עם אתיופיה. למשל, ב־29 באוגוסט 2018 התקיימה פגישה של מועצת השרים המצרית־סודאנית המשותפת בקהיר, שבראשה ישבו שרי החוץ של סודאן ומצרים. בפגישה זו נידונו יותר מעשרים הסכמים, ומזכרי הבנות ותכניות בתחומי הסחר, הגז, הנפט, החקלאות, הבריאות, החינוך, המשפטים והתיירות, עתידים להיחתם במהלך החודש הזה. בתחילת החודש העלו מצרים וסודאן על סדר היום את סוגיית חידוש פעילותו של הפרלמנט המצרי־סודאני של עמק הנילוס, שנוסד בשנת 1981 אך פעילותו הושעתה עם הדחתו של נשיא סודאן ג'עפר נומיירי בשנת 1985. החודש גם הגיעו מצרים וסודאן להסכמה לבנות מסילת רכבת בת כ־630 ק"מ שתחבר את שתי המדינות, מאסואן שבדרום מצרים ועד לאבו חמאד שבצפון סודאן. באשר לאריתריאה, ב־13 בספטמבר 2018 ביקר שר החוץ המצרי סאמח שוכרי באריתריאה ונפגש עם נשיא המדינה איסייאס אפוורקי, ואפוורקי הביע את מוכנות ארצו להדק את שיתוף הפעולה הבילטרלי עם מצרים.

בו בזמן סודאן מהדקת גם את יחסיה עם טורקיה, אויבתה של מצרים. ב־30 בספטמבר 2018 אמר סגן נשיא סודאן אבראהים אל־סאנוסי כי סודאן מוכנה לפתח קשרים פוליטיים וכלכליים הדוקים עם טורקיה. כמו כן, ב־16 בספטמבר חתם נשיא אריתראה אפוורקי הסכם שלום עם ראש ממשלת אתיופיה, אביי אחמד, בג'דה שבסעודיה.  

בעת האחרונה התחילו גם מדינות המפרץ לגלות עניין בסכר בהיותו מקור נוסף לאספקת אנרגייה. יו"ר "הרשות לחיבור החשמל של מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ" (היא'ת אל־רבט אל־כהרבאא'י לדול מג'לס אל־תעאון לדול אל־חליג' א־לערביה) אחמד עלי אל־אבראהים אמר ב־27 בספטמבר כי בשנתיים הבאות תבחן הרשות את התכנית להעביר כבל חשמל תת־ימי מסכר התחייה לסעודיה, דרך ים סוף ותימן, כחלק מהמאמצים להפחתת תלותן של מדינות המפרץ בנפט ובגז ליצירת חשמל. אם תיושם התכנית הזאת ייתכן שתיווצר מתיחות בין סעודיה לבין מצרים, הצפויה להמשיך ולהדק את קשריה עם סודאן ואריתריאה ולדחות את ככל יכולתה את מילוי הסכר. 

 
שתף מאמר זה