יהודים וערבים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
31.07.2014

"צוק איתן" כהזדמנות להתקרבות בין איראן לחמאס

מבצע "צוק איתן" מייצר מפגש אינטרסים בין איראן לחמאס ופותח הזדמנות להתקרבות מחודשת ביניהן, חרף המגבלות ומשקעי העבר הקרוב. עם זאת, איראן חותרת להשיב את חמאס למחנה ההתנגדות, בעוד שחמאס ישאף להבטיח את עצמאות פעולתו.

ב-29 ביולי פרסם המזרחן פנחס ענברי מהמרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה מאמר פרשנות קצר שכותרתו: "איראן על סף ניתוק מעזה". לטענת ענברי, איראן מאוכזבת מהחלטת חמאס ליזום את ההסלמה בעזה בעת הנוכחית, שהובילה לפגיעה קשה ביכולותיו האסטרטגיות, וצפויה להתנתק מן הארגון עם סיום המלחמה. אני סבור שענברי טועה. 

איראן כוננה קשרים שוטפים וקבועים עם חמאס כבר בראשית שנות התשעים. בעקבות גירושם של 415 פעילי החמאס והג'יהאד האסלאמי מישראל ללבנון היא החלה להגיש לתנועה סיוע כספי ולוגיסטי. בעקבות השתלטות חמאס על רצועת עזה ביוני 2007 התרחב סיוע זה משמעותית לסדר גודל של כמה מיליוני דולרים לשנה לצרכים צבאיים ותקציביים, לצד סיוע מדיני והסברתי. איראן ראתה בכינון שלטון חמאס מנוף חשוב לניהול המאבק המזוין נגד ישראל ואמצעי לקידום השפעתה בזירה הפלסטינית במסגרת חתירתה להגמוניה אזורית. טענת ענברי לפיה הסיוע האיראני לחמאס נועד "לסייע לה במלחמתה הגדולה על הגרעין האיראני" מתעלמת, אפוא, ממכלול האינטרסים האיראנים במזרח התיכון.  

מלחמת האזרחים בסוריה הובילה לקרע עמוק בין איראן לחמאס. ההתקוממות בסוריה, בעלת בריתה האסטרטגית החשובה ביותר של איראן בעולם הערבי, ערערה את לכידות "ציר ההתנגדות" בהנהגת איראן. בשעה שטהראן העמיקה את מעורבותה בסוריה באמצעות תמיכה במשטרו של בשאר אל-אסד, חמאס הפנתה לאיראן עורף והצהירה על תמיכתה באופוזיציה הסורית. במרץ 2012 הצהיר סלאח אל-בַּרְדַוִיל, בכיר חמאס ברצועת עזה, כי ארגונו אינו מתכוון ליטול חלק בעימות צבאי אפשרי בין איראן לישראל. שבועיים קודם לכן עורר ראש ממשלת חמאס ברצועה, אסמאעיל הניה, ביקורת חריפה בטהראן לאחר שהביע תמיכה במתנגדי הנשיא הסורי בנאום שנשא בקהיר. אכזבת איראן מהתנהלות חמאס הביאה לצמצום משמעותי בהיקף הסיוע לחמאס, אם כי לא להפסקתו המוחלטת. הפחתת הסיוע, לצד הלחץ שהופעל בשנה האחרונה על ארגוני הטרור, אילצו את חמאס לעבור לייצור עצמי של רקטות. קצין בכיר בצה"ל העריך ב-14 ביולי כי 90% מהרקטות ששוגרו לעבר ישראל מאז החל מבצע "צוק איתן" היו מתוצרת עצמית וברמה נמוכה. 

נפילת שלטון האחים המוסלמים במצרים בקיץ 2013 עוררה תקוות מחודשות בטהראן בנוגע לאפשרות לשקם את יחסיה עם חמאס. חידוש הקשרים עם חמאס עשוי לאפשר לטהראן להשיג דריסת רגל מחודשת ברצועת עזה, להגביר את השפעתה בזירה הפלסטינית ולחזק את לכידות "ציר ההתנגדות". חמאס מצדו הבין כי הוא זקוק יותר מתמיד לאיראן כמשענת פיננסית ומבצעית, לאחר שאיבד את המשענת האסטרטגית המצרית. בשנה האחרונה התפרסמו מספר דיווחים בנוגע לכוונת מנהיג חמאס, ח'אלד משעל, לבקר בטהראן. במקביל דיווחו מקורות בעזה כי מנהיגי חמאס דנו באפשרות לחדש את הקשרים עם איראן. 

ההסלמה הנוכחית בעזה לא זו בלבד שלא פגעה באפשרות להתקרבות בין איראן לחמאס אלא אף הגבירה אותה. מבצע "צוק איתן" פתח בפני איראן הזדמנות פז לשקם את יחסיה עם חמאס ולמלא תפקיד משמעותי יותר בזירה הפלסטינית. הרצון האיראני לנצל הזדמנות זו ניכר היטב בהצהרותיהם של בכירים איראנים, ובראשם המנהיג העליון, עלי ח'אמנהאי. ב-23 ביולי נשא ח'אמנהאי נאום לרגל "יום ירושלים העולמי" המצוין מדי שנה ביום שישי האחרון של חודש הרמדאן. מנהיג איראן לא הסתפק הפעם בהבעת תמיכה בפלסטינים אלא קרא באופן חריג לחימוש הגדה המערבית. בכירים איראנים נוספים החרו-החזיקו אחריו. מפקד חיל האוויר של משמרות המהפכה, אמיר-עלי חאג'יזאדה, הצהיר כי חימוש הפלסטינים בגדה המערבית יזרז את חיסולה של ישראל, וזרוע הבסיג' של משמרות המהפכה הודיעה על פתיחת חשבון בנק שנועד לגיוס כספים לחימוש הפלסטינים, בהתאם להנחיית ח'אמנהאי. 

בתוך כך הגבירה הצמרת האיראנית את פעילותה המדינית במסגרת המאמצים להפסקת אש בעזה. בכירים איראנים ובהם הנשיא חסן רוחאני, שר החוץ מוחמד זריף, יו"ר הפרלמנט עלי לאריג'אני ומזכיר "המועצה העליונה לביטחון לאומי", עלי שמח'אני, קיימו שיחות טלפון עם מנהיגים אזוריים ועם מנהיגי חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, קראו להגיש סיוע הומניטרי לעזה והדגישו את מחויבותה של איראן להמשך התמיכה בפלסטינים. ניתן לראות במאמצים אלה ביטוי לשאיפת איראן לנצל את הלחימה בעזה לשיפור קשריה עם חמאס ולהעמקת מעורבותה בזירה הפלסטינית והאזורית. 

שלטי תמיכה באיראן, עזה 2012 (צילום מסך: יוטיוב)

עדות נוספת לאינטרס האיראני לסייע לחמאס ניתן למצוא גם בסיקור האירועים בעזה בתקשורת האיראנית. טענתו של ענברי כי "עיון באתרי האינטרנט האיראניים בערבית מגלים כי סיקור המלחמה בעזה הוא קצר וסתמי וגם איננו בעמודים הראשיים אלא בקישוריות" היא בעייתית במיוחד. ראשית, אתרי האינטרנט האיראנים בערבית נועדו בעיקר לצרכי הסברה מול מדינות ערב, שחלקן (כדוגמת ערב הסעודית ומצרים) חשדניות מאוד ביחס לשאיפותיה האזוריות של איראן ומסויגות ביחסן כלפי חמאס. שנית,  מעקב אחר אמצעי התקשורת האיראנים הממלכתיים (תקשורת משודרת, עיתונות יומית ואתרי אינטרנט) מעלה בבירור כי ההתפתחויות בעזה זוכות לסיקור נרחב ביותר ואף עומדות בראש הכותרות משלב מוקדם בלחימה. אמצעי התקשורת המזוהים עם הממסד השמרני השולט באיראן אף מתחו ביקורת חריפה על אמצעי תקשורת המזוהים עם האופוזיציה הרפורמיסטית באיראן בשל הימנעותם מסיקור נרחב של האירועים בעזה. סיקור האירועים בעזה בולט גם ביחס למבצע "עמוד ענן" בנובמבר 2012. מבצע זה, שנערך בעיצומו של המשבר ביחסים בין איראן לחמאס, ביטא במידה רבה יחס איראני ביקורתי כלפי התנהלות ראשי חמאס מול איראן וסוריה. 

הלחימה בעזה מספקת הזדמנות גם לחמאס לשקם את קשריו עם איראן. הצורך בשיקום תשתיות הארגון שנפגעו במהלך הלחימה, והלחצים שמצרים מפעילה על הארגון להסכים להפסקת אש בתנאים נוחים לישראל, מחזקים את הכרת חמאס בצורך להרחיב את מעגל תומכיו ולשפר את קשריו עם טהראן. כאן יש להעיר שחמאס שאפה לחדש את הסיוע האיראני עוד לפני המבצע בעזה. בסוף יוני שלח ח'אלד משעל מכתב לנשיא רוחאני ובו בקשה לתמיכה איראנית בפלסטינים, לנוכח התגברות הפעילות הישראלית נגד חמאס בעקבות חטיפת שלושת הנערים ורציחתם. 

לסיכום, מבצע "צוק איתן" מייצר מפגש אינטרסים בין איראן לחמאס ופותח הזדמנות להתקרבות מחודשת ביניהן, חרף המגבלות ועל אף החשדנות שנוצרה בין הצדדים בשנתיים האחרונות. לאיראן יש עניין ברור לקרב אליה את חמאס, משום שמבחינתה חמאס היא סוכן השפעה מרכזי בזירה הפלסטינית ומרכיב ייחודי בציר ההתנגדות. עם זאת, איראן חותרת להשיב את חמאס למחנה ההתנגדות בעוד שחמאס ישאף להבטיח את עצמאות פעולתו. מעבר לכך, סיוע איראני לחמאס צפוי להיתקל באילוצים משמעותיים לנוכח הקשיים בהעברת ציוד ואמצעי לחימה מאיראן לרצועת עזה, ועל רקע הלחימה בסוריה ובעיראק המחייבת את טהראן להסיט משאבים ניכרים לזירות אלה.

מאמרים נוספים