יהודים וערבים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
17.06.2015

שוּרוּק 1: הסדרים פוליטיים במזרח תיכון משתנה

את הגליון הראשון של שוּרוּק, כתב העת של הפורום לחשיבה אזורית, החלטנו להקדיש לייתכנותם של הסדרים פוליטיים במזרח תיכון משתנה.
המהפכות הערביות, שזכו לכינוי "האביב הערבי", התפתחו למשחקי סכום-אפס מרים בין כוחות פוליטיים ולכאוס והתפוררות מדינתית. בנסיבות אלה ברור כי הזהירות והחשש בישראל גוברים על כל רצון להושיט יד לשלום ולפיוס ערבי-ישראלי.
אולם הרוצה בשלום ייכון לו גם בעיתות מלחמה. בגליון זה הצבנו לנגד עינינו שתי מטרות: לבחון את טיבו של ה"שלום" הקיים והנעדר מהיחסים שבין ישראל לבין שכנותיה, ולשאול כיצד תיחלצנה מדינות במזרח התיכון ממעגלי הדם והאלימות ותגבשנה הסדרים פוליטיים יציבים, עם או בלי עזרה חיצונית.

אנו גאים לחנוך בזאת את הגליון הראשון של רבעון הפורום לחשיבה אזורית, שוּרוּק.

"הפורום לחשיבה אזורית" נוסד בראשית שנת 2014 על בסיס אתר "אפשר לחשוב", אשר הוקם ביולי 2011 על ידי חוקרות וחוקרים ישראלים מתחומי חקר המזרח התיכון והאסלאם. חברי הפורום מבקשים לבחון את מקומה של ישראל במזרח התיכון דרך משקפיים שאינם רווחים בשיח הציבורי הישראלי; דרכם נראית ומנותחת ישראל כשחקנית אחת מני רבים במזרח התיכון, שרב המשותף בינה לבין השחקנים האחרים על המפריד ביניהם. עדשתם האחת של המשקפיים הללו עשויה חשיבה אזרחית, ועדשתם השניה עשויה אמפתיה לתושבי המזרח התיכון באשר הם.

קבוצה ראשונה של חוקרים.ות ונשות ואנשי מעשה שהזדהתה עם תפיסה זו התכנסה בינואר 2014 במשרדי מולד – המרכז להתחדשות הדמוקרטיה, אשר פרס את חסותו על היזמה. בינואר 2015 החל הפורום לפעול באופן רשמי וכיום נמנים על שורותיו עשרה עמיתי מחקר פעילים וקבוצה גדולה של כותבות וכותבים אורחים מתחומי ידע ומחקר שונים.

במקצועם, חברי הפורום אינם "קודם כל יהודים" ואף לא "קודם כל ישראלים". הם חוקרי מזרח תיכון הסבורים כי מחובתם לבחון ולנתח את המזרח התיכון, ואת מקומה של ישראל בתוכו, מנקודת מבט פלורליסטית וביקורתית ביחס לכל השחקנים באזור, לרבות ישראל.

הביטוי "וילה בג'ונגל", שאותו טבע אהוד ברק, ראש הממשלה ושר הבטחון לשעבר, נפל על אוזניים כרויות של ישראלים רבים, ודומה שהוא מייצג את הלך הרוח הרווח ביחס למקומה של ישראל באזור. השיח הציבורי הישראלי אינו מזהה הבדלים בין החברות הסובבות אותנו והוא מתעלם משינויים במדינות האזור. הג'ונגל, לפי תפישה זו, תמיד יישאר ג'ונגל. כפועל יוצא מכך, מרבית אנשי התקשורת והפוליטיקאים ואף לא מעט מאנשי האקדמיה בישראל עוסקים בעיקר במתיחת גבולות "בינינו" ל"בינם". שכבת המגן הזו, האוטמת את השיח הציבורי הישראלי על המזרח התיכון, מבוססת על חוסר ידיעה, חוסר הבנה ופחדים.

אנו מבקשים לשנות את החשיבה המתבצרת והמסתגרת על מקומה וקיומה של ישראל במזרח התיכון. אנו סבורים כי על ישראל להכיר בכוחה כמעצמה אזורית אשר מסוגלת ואף חייבת ללמוד לחיות עם סביבתה, ללא מורא וללא התנשאות. לשם כך אנו מנסים למהול את השיח המקומי על האזור בהיכרות, הבנה ואמפתיה, כאלטרנטיבה לייצוגים המקובלים והשחוקים של תושבי המזרח התיכון בתודעה הישראלית. אנו מבקשים להציע "חשיבה אזרחית", שעיקריה מבט גם על אזרחי המזרח התיכון, ישראלים ושכניהם, בשונה ממבט הממוקד באינטרסים של מדינות, אליטות, ארגונים ומוסדות בלבד; וחלופה לחשיבה הבטחונית המאפיינת את המבט הישראלי על המזרח התיכון. חשיבה אזרחית כזו מאפשרת, בין היתר, מבט לא על סיכונים בלבד אלא גם על סיכויים והזדמנויות.

הנתיב שאנו מבקשים להתוות שואף להיפגש עם השכונה ועם השכנים באופן בלתי אמצעי. רק כשנכיר "בהם" ואותם – את הפלסטינים, את תושבי המדינות השכנות, את תרבותם, חברתם והפוליטיקה שלהם, ואת הערביוּת הקיימת ביהודיוּת ובישראליוּת – כחלק מהסביבה שעלינו ללמוד לחיות בה, נוכל לחשוב על עתיד בר-קיימא במזרח התיכון.

מאמרים נוספים