הפורום לחשיבה אזורית

ניתוח ופרשנות
23.08.2016 מאמר מאת רונית מרזן
בחירות באוניברסיטת ביר זית השנה (פייסבוק)
בחירות באוניברסיטת ביר זית השנה (פייסבוק)    

חודש וחצי לבחירות המוניציפליות בשטחים: ניתוח ותרחישים

פתח וחמאס המצויות בשלטון ובאופוזיציה בעזה ובגדה המערבית, השמאל המצוי באופוזיציה תמידית, והמשפחות המרשתות את החברה והפוליטיקה הפלסטינית. אלה הן הרשימות שיתמודדו על הבחירות המוניציפליות בשטחים, אשר תיערכנה ב-8 באוקטובר. האם ישאו בשורה כלשהי לעם הפלסטיני?

ב-8 באוקטובר יצביעו הפלסטינים בגדה המערבית ובעזה בבחירות ל-416 רשויות מקומיות. הפעם האחרונה בה התקיימו בחירות מוניציפליות הייתה בשנת 2012, והן נערכו בגדה המערבית בלבד בשל סירובה של חמאס להשתתף בהן. על פי ועדת הבחירות הפלסטינית, עד כה נרשמו שני מיליון בעלי זכות הצבעה, המהווים 78.5% מכלל הבוחרים. ארבע קבוצות עיקריות מתמודדות בבחירות: תנועת פתח, תנועת חמאס, רשימה מאוחדת של פלגי השמאל ורשימות משפחתיות. לכל אחת מהקבוצות יתרונות וחסרונות העשויים להשפיע על סיכוייה בבחירות.

פתח וחמאס

תנועת פתח, המהווה את בסיס כוחה של הרשות הפלסטינית בגדה המערבית, סובלת משסעים פנימיים וממאבקי כוח אלימים בין תומכי מחמוד עבאס לתומכי מחמד דחלאן, ובין מנגנוני הבטחון לפעילי השטח והמיליציות החמושות. השחיתות הציבורית של הרשות הפלסטינית, העדר משילות, אבטלה גואה, והמשך התיאום הבטחוני עם ישראל ללא תמורה מדינית פוגעים בסיכוייה של התנועה בבחירות הקרובות. הדבר בא לידי ביטוי בכל תוצאות הבחירות שנערכו לאורך שנות ה-2000 ברשויות המקומיות, במועצה המחוקקת ובמועצות הסטודנטים באוניברסיטאות.

החלטתה של חמאס להשתתף בבחירות הקרובות הפתיעה את הנהגת פתח ועוררה ויכוח בתוך התנועה בין המצדדים בבחירות ובין מתנגדיהן. האני חביב, פרשן פוליטי, דימה את פתח ל"רקדנית הרוקדת על המדרגות"; אם תשתתף בבחירות תפסיד מעט, ואם לא תשתתף תפסיד הרבה, משום שהציבור הפלסטיני עלול לראות בכך התחמקות מאחריות ציבורית. פתח אינה תנועה בעלת צביון אידיאולוגי אסלאמי כמו חמאס או מרקסיסטי-קומוניסטי כתנועות השמאל הפלסטיניות. בשנות הששים והשבעים, בראשית דרכה, אפשר הדבר לתנועה לגייס חברים רבים למאבקה המזוין בישראל.

אולם הכשלון לתרגם את הסכמי אוסלו למדינה פלסטינית עצמאית ומאוחדת החליש את כוחה הפוליטי של התנועה, ובהעדר אידיאולוגיה מחייבת נוצר בתוכה ערב רב של מחנות פוליטיים ומיליציות חמושות בלתי ממושמעות. העימותים האלימים שפרצו בשכם, קלקיליה וג'נין בין מנגנוני הבטחון של הרשות הפלסטינית לבין פעילי פתח, על רקע המשבר באספקת החשמל והתפטרותם של כלל  מזכירי התנועה, מדגימים היטב את מצוקתה של פתח בשטחים.

מאמציה של הרשות הפלסטינית להתגבר על המשבר בתנועת הבית שלה (פתח) ולהפגין יכולת שלטונית בגדה המערבית נתקלים בקשיים לא מעטים. חלקם נגזרים מהמבנה החמולתי של החברה הפלסטינית והעמדת החמולה מעל החוק, מיחסי מרכז-שוליים ("מדינת רמאללה" והמעמד הבינוני-הגבוה מול מחנות הפליטים והכפריים בני המעמד הנמוך) ומהעדפתם של פעילי פתח במינויים למגזר הציבורי האזרחי והבטחוני.

הרשות הפלסטינית מנסה לשפר את דימויה הציבורי על ידי הגברת תחושת הבטחון האישי וצעדים לחיזוק אמון הציבור במשטרה ובמנגנוני הבטחון. לצד זאת פועלת פתח לדה-לגיטימציה של ממשלת חמאס בציבור הפלסטיני, הערבי והבין-לאומי. פתח מבליטה את הרס התשתיות, דיכוי החירויות והזנחת ההמונים העניים בידי חמאס, בין היתר באמצעות בדיחות על שחיתותם של בכירי התנועה בעזה.

תנועת חמאס, המהווה את בסיס כוחה של ממשלת חמאס ברצועת עזה, החליטה להתמודד בבחירות המוניציפליות, אם כי בגדה המערבית היא תתמוך ברשימות עצמאיות. הטקטיקה של תמיכה מבחוץ עשויה לשחרר את התנועה מאחריות לכשלון ומאספקת שירותים מוניציפליים במקרה של הצלחה, שחמאס תתקשה בה משום שכבר אינה זוכה למימון איראני שוטף. לאחרונה נפגשו נציגים מהזרועות הפוליטית והצבאית של חמאס כדי לטכס עצה כיצד לנצח בבחירות הקרובות. ממידע שהודלף מהישיבה עולה כי בכוונת התנועה להשתמש במשאבים השלטוניים העומדים לרשותה כדי להגביר את הדימוי השלילי של פתח בקרב הציבור הפלסטיני ולסכסך בין גורמים בתוך פתח ובינה לבין סיעות אש"ף האחרות.

תנועות השמאל

תנועות השמאל הפלסטיני סירבו להצעתה של פתח להרכיב רשימה מאוחדת בשם אש"ף והחליטו לרוץ ברשימה נפרדת, הכוללת את החזית העממית לשחרור פלסטין, החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין, פדא, מפלגת העם ותנועת היזמה הלאומית.

נראה כי תנועות השמאל מודעות לכוחן האלקטורלי המוגבל בקרב האוכלוסיה הפלסטינית, הנוטה לדת יותר מאשר לאידיאולוגיות חילוניות. עם זאת, בעידן של משבר כלכלי, דגש על אופיה החברתי והדמוקרטי של הרשימה עשוי להקנות לה יתרון. תנועות השמאל מנצלות את הכעס הציבורי כלפי תנועות חמאס ופתח בשל אחריותן לפילוג ולהשחתה הציבורית, והן מציבות עצמן כחלופה אטרקטיבית יותר עבור הבוחרים הפלסטינים.

הידוק קשריה של החזית העממית עם איראן וחזבאללה, והסיוע הכספי שאיראן מעבירה דרכה למשפחות שהידים ולמי שביתם נהרס באינתיפאדה השלישית, עשויים להגביר את הפופולריות שלה בקרב אוכלוסיות חלשות ולסייע לה במערכת הבחירות. בעידן של עימותי דמים בין סונים ושיעים, ערבים ופרסים, אסלאם פוליטי ואסלאם סלפי-ג'יהאדי, איראן והחזית העממית מטשטשות את ההבדלים ביניהן ומבליטות את המכנה המשותף להן: מאבק מזוין בישראל והבטחת זכותו של העם הפלסטיני לחירות ועצמאות.

הנפת דגלי איראן וחזבאללה בידי חברי הזרוע הצבאית של החזית העממית ברחובות עזה בתום "צוק איתן" סימנה בבירור את פרידתה של החזית העממית מהמחנה הערבי הפועל לנרמול היחסים עם ישראל (מצרים, ירדן וסעודיה) והצטרפותה למחנה ההתנגדות (איראן-סוריה-חזבאללה).

המשפחות

החמולות ממלאות תפקיד חשוב בחיי הפרט והחברה בשטחים, על אחת כמה וכמה בתקופת בחירות. העימותים האלימים בין מנגנוני הבטחון של הרשות הפלסטינית ובין פעילי שטח של פתח בשכם, חברון וטול כרם, למשל, מקשה מאוד על נסיונה של התנועה לרתום את המשפחות הגדולות במחוזות הללו לצדה.

בכירים בפתח מזהירים את התושבים מהצבעה לרשימות שאינן משתייכות לפלגי אש"ף, כדי שלא להסתכן בתוצאות דומות לאלה של הבחירות המוניציפליות בשנת 1976, אז תמכה ישראל ב"אגודות הכפרים" של החמולות במטרה להחליש את מועמדי אש"ף. באזהרה זו גלום מסר לכל החמולות הנוטות להעדיף את האינטרס הכלכלי שלהן על פני האינטרס הלאומי. בשנים האחרונות אף מתחזקים הקשרים בין חמולות בחברון, לרבות בדרום ההר, לבין המשטר ההאשמי בירדן. התקרבות זו אינה נעלמת מעיניה של תנועת פתח ולא מעיניהן של החמולות החברוניות התומכות בחמאס.

תרחישים

במציאות פוליטית זו אפשר למנות מספר תרחישים אפשריים. הראשון הוא מהלך יזום של פתח לביטול הבחירות, תוך ניצול היריבויות השונות בשטחים וליבוי אלימות, לרבות מול ישראל, ש"תחייב" את הרשות הפלסטינית לבטל את הבחירות. התאריך המיועד לבחירות, ה-8 באוקטובר, חל בין ראש השנה ליום כיפור, ומועדים מקודשים מוּעדים ממילא לאלימות על רקע דתי. התרחיש השני הוא אחוזי הצבעה נמוכים לפתח ולחמאס בבחירות, וחבירה של תנועות השמאל לחמאס לטובת הקמת קואליציה משותפת נגד פתח.

התרחיש השלישי הוא הצלחה (ולוּ יחסית) של השמאל והרשימות העצמאיות ברחבי הגדה המערבית, שתוזן מהסלידה הציבורית מהפוליטיקה המגזרית של חמאס בעזה והרשות הפלסטינית בגדה. עם זאת, על רקע האמור לעיל, הישג לחזית העממית עלול להרחיב את ההשפעה האיראנית בשטחים על חשבון ההשפעה הממתנת של סעודיה וירדן, ולהביא לחידוש המאבק המזוין נגד ישראל.

התרחיש הרביעי הוא הצלחה גדולה של חמאס ברשויות המקומיות בעזה כתוצאה משיעור הצבעה גבוה בקרב צעירי חמאס ונמוך בקרב זולתם. כך ארע, למשל, בבחירות לנשיאות מצרים בשנת 2012, כאשר רוב אזרחי המדינה הפגינו אדישות ונמנעו מהצבעה, ומצביעי האחים המוסלמים הובילו את תנועתם לנצחון סוחף.

תרחיש חמישי הוא הצבעה של צעירים בגילאי 18—30, המהווים כ-40 אחוז מבעלי זכות ההצבעה, ונשים, המהוות כמחצית מבעלי זכות ההצבעה, במטרהלחולל מהפך בפוליטיקה הפלסטינית. תרחיש זה קלוש למדי משום שעיקר כוחן של אוכלוסיות אלה הוא ברשתות החברתיות הוירטואליות ולא ברשתות החברתיות הממשיות והפטריארכליות.


עורכת: ד"ר לילך אסף

ראיון עם דובר צבא האסלאם

ראיון עם דובר "צבא האסלאם", קולונל אסלאם עלוש

ש: למרות שצבא האסלאם היא קבוצה דתית, חתמתם על הצהרת ריאד אשר מהווה את עקרונות הבסיס של  ועדת המשא ומתן העליונה של האופוזיציה הסורית. ההצהרה הביעה תמיכה בשלטון דמוקרטי שאינו מפלה אזרחים על בסיס דת. האם חלק זה בהצהרה מייצג את עמדת הארגון? 

ת: צבא האסלאם הוא ארגון צבאי סורי אשר נולד מרחם המהפכה שאליה יצא העם הסורי. הארגון נולד כדי לממש את מטרותיה ודרישותיה של המהפכה. הוא מבוסס על עקרונות האסלאם הטהור, המתינות והריחוק מקיצוניות, וקורא להסרת העריצות ולנצחון הנדכאים. משום כך, צבא האסלאם יתמוך בדרך שיבחר העם הסורי להסרת העריצות והדיכוי. 

ש: אחד ממנהיגי צבא האסלאם, מוחמד עלוש, הוא בצוות המשא ומתן של ועדת המשא ומתן העליונה. מה אתה שומע ממנו? האם אתם אופטימיים וסבורים כי באמצעות משא ומתן ניתן יהיה להביא לסיומה של המלחמה בסוריה? 

ת: איננו אופטימיים, והסיבה לכך ברורה. ה"משטר" אינו מעוניין בפתרון פוליטי. זהו ממסד בעל אופי בטחוני ומיליטריסטי, אשר מאמין בפתרונות אשר תואמים את טבעו בלבד. לו היה מאמין בפתרון פוליטי הוא לא היה יוזם את המלחמה העקובה מדם נגד הסורים כדי להישאר בשלטון. 

קולונל אסלאם עלוש

ש: אפשר לכפות פתרון פוליטי, למשל באמצעות עצירת הסיוע הרוסי והאיראני למשטר מצד רוסיה ואיראן. אולם עד כה אין לחצים משמעותיים על ה"משטר" מצד הקהילה הבין-לאומית שיאלצו אותו לקבל פתרון כלשהו. איראן, פטרוניתו של אסד, לא תקבל הסכם שלא ישמר את השפעתה ואת השפעתו של חזבאללה הלבנוני בסוריה. האם צבא האסלאם יסכימו לקבל הסכם שירצה את איראן, למשל כזה המבטיח את העברתם של אמצעי לחימה לחזבאללה מאיראן דרך שטח סוריה? 

ת: הכנופיה אשר מכנה את עצמה "חזבאללה" [מפלגת האל] היא כנופיה המתנגדת לחירות שאליה שואפים עמים, ובכלל זאת העם הסורי. איננו יכולים לצדד במי שנלחם בעקרון שלמענו הקמנו את צבא האסלאם. מזכ"ל חזבאללה הצהיר בגלוי על עוינותו ולכן איננו מוכנים לאפשר את הגעתו של נשק לארגונו. הם ישתמשו בנשק הזה נגד העמים שואפי החירות במוקדם או במאוחר. 

ש: פעילים רבים מאשימים את צבא האסלאם בהתנהגות סמכותנית דומה לזו של משטר אסד. למשל, מעצר ללא משפט ועינויים של מתנגדים. האם יש אמת בדיווחים אלו? 

ת: אני חושש שההגנה שלי לא תזכה לאהדה בקרב הקוראים, משום שהם כמובן מניחים שאגן על כל פעולה, טובה או רעה, שיעשה הארגון שלנו. אך אענה כך: ראשית, אין שחר לטענות. שנית, המצב בע'וטה בעצמו מעיד עד כמה מופרכת ההאשמה ברודנות. מול מוצבים שלנו מתקיימות הפגנות הקוראות להפלתנו, וכוחות צבא האסלאם אף מגיעים כדי לאבטח את המפגינים. אנחנו גם מסקרים את ההפגנות באמצעי התקשורת שלנו.

אנו מכירים בכך שזהו סימן למצב בריא של הצבעה על טעויות וטיפול בהן. זה הדבר שבונה את האמון בין המהפכנים ויוצר לכידות חברתית בין תומכי המהפכה, אזרחים ולוחמים כאחד. כך הוא הדבר גם ביחס למעצר ולעינויים של מתנגדים. בנוגע לנושא ההתנקשויות, הנהגת צבא האסלאם סבלה יותר מכולם מפעולות התנקשות בשנתיים האחרונות. אנו הצהרנו על תמיכתנו המלאה במערכת המשפט המקומית אשר הוקמה באזור כדי לחקור את המקרים הללו ולחשוף את האחראים. 

ש: מהי עמדת צבא האסלאם בנוגע להסכם שלום בין סוריה לבין ישראל? 

ת: הנושא הזה ואחרים שנוגעים למדיניות החוץ של סוריה יוכרעו על-ידי מוסדות המדינה, אשר יקומו כאשר תנצח המהפכה והעם הסורי יבחר את נציגיו בחופשיות. לא אנו נהיה מי שישללו את ההחלטה מהסורים, כפי שעשתה שושלת אל-אסד משך יותר מארבעים שנה.