החיים במלכוד: פליטים סורים בטורקיה
פליטים סורים מתקרבים לאי לסבוס ביוון (צילום: שלומי יאס)
Below are share buttons

החיים במלכוד: פליטים סורים בטורקיה

מליוני סורים חיים כיום בטורקיה. רובם סובלים מעוני, ובשנה האחרונה גם חוששים מהמתרחש בטורקיה עצמה. אולם למולדתם המדממת הם אינם יכולים לחזור, ומדינות אירופה נעלו את שעריהן בפניהם

טורקיה היא המדינה שקלטה את המספר הגדול ביותר של פליטים סורים – מעל שלושה מליון מהם חיים כיום ברחבי טורקיה, כ-90% מהם מחוץ למחנות פליטים מסודרים. מצבם של הפליטים הסורים בטורקיה טוב באופן משמעותי מזה של סורים בלבנון, בירדן או בעיראק שקלטו יחדיו מעל שני מיליון פליטים סורים, ועדיין רוב הסורים בטורקיה חיים בתנאים קשים.

התחזקות משטרו של אסד מאז ההתערבות הרוסית חידדה את ההבנה בקרב פליטים סורים ברחבי העולם כי לא יוכלו לשוב למולדתם בעתיד הנראה לעין. במקביל, הטלטלות הפוליטיות שפקדו את טורקיה במהלך השנה האחרונה והשפיעו באופן ישיר על הפליטים הסורים חיזקו בקרבם את התחושה של ארעיות וחוסר ביטחון. עם זאת, נעילת שעריה של אירופה מבטיחה כי הפליטים הסורים לא יוכלו לברוח מטורקיה במספרים משמעותיים.

הפליטים הסורים בטורקיה נהנים מהגנה זמנית ונגישות לשירותי בריאות וחינוך. בפועל, בשל חסמים ביורוקרטיים ועוני מחפיר שמאלץ אותם לעבוד כדי לפרנס את משפחותיהם, כ-43% מילדיהם בגילאי בית ספר אינם הולכים לבית ספר ומהווים חלק מהתופעה המכונה "הדור האבוד של ילדי סוריה". רוב הפליטים אינם מקבלים היתרי עבודה, ולכן נאלצים לעבוד באופן בלתי חוקי, ללא תלוש משכורת או זכויות סוציאליות. הרשויות, מצדן, אינן אוכפות את האיסור על העסקה לא חוקית. בינואר 2016, כחלק מעסקה עם האיחוד האירופי, החל השלטון הטורקי לאפשר לסורים לקבל אישורי עבודה, אולם ההליך מסורבל ויקר, וכתוצאה מכך רק סורים מעטים ניסו והצליחו לקבל את אישורים.

פליטים סורים החלו להגיע לטורקיה בסוף שנת 2011. האמונה המשותפת לפליטים, לקהילה הטורקית ולממשל הטורקי עד לאחרונה הייתה כי שהות הפליטים במדינה היא זמנית, ולכן אין טעם להשקיע מאמצים ומשאבים בשילובם בחברה. לכן רובם למדו טורקית בסיסית בלבד, והם ממעטים לבנות קשרים חברתיים עם טורקים. במהלך 2015, מתוך הבנה כי המלחמה בסוריה אינה צפויה להסתיים בקרוב, סורים משכילים רבים החליטו לעזוב את מולדתם ולבנות מחדש את חייהם באירופה. רבים אחרים בחרו להישאר בטורקיה בשל רצונם להיות קרובים לסוריה ולשוב אליה ביום מן הימים, או מתוך רצון להמשיך, בעיקר מדרום טורקיה, בפעילות הומניטרית למען סורים שנותרו במדינה.

בשנה שעברה, כאשר התבררה השפעתה של ההתערבות הרוסית בסוריה, פליטים סורים רבים החלו להבין כי משטר אסד לא יופל בעתיד הנראה לעין וכי לא יוכלו לחזור למולדתם. מן העבר האחר, בעקבות ניסיון ההפיכה הכושל בטורקיה ביולי 2016, הכריז המשטר הטורקי על מצב חירום שמעניק לו סמכויות חריגות, והיציבות הפוליטית במדינה התערערה. עשרות אלפי עובדי מדינה, אקדמאים, עיתונאים, עובדים בארגוני חברה אזרחית וחברי פרלמנט נכלאו או סולקו ממקומות עבודתם באשמת קשרים לארגוני טרור.

למרות שהסורים בטורקיה אינם יעד מרכזי של הרדיפה הפוליטית הזאת, היא השפיעה גם על פעילים סורים. במהלך 2017, הרשויות הטורקיות סגרו מספר ארגוני סיוע הומניטרי בינלאומיים בולטים הפועלים בסוריה, ובעוד עובדיהם הזרים גורשו, הסורים נכלאו וחלקם טרם שוחרר. עיתונאים או אנשים שנפגשו לעתים עם זרים הוצבו תחת מעקב וזומנו לחקירות. סטודנטים סורים שלמדו ברשת למוסדות להשכלה גבוהה של פתהוללה גולן, אותו מאשים המשטר בניסיון ההפיכה, אינם מצליחים להאריך את האשרה שלהם בטורקיה. בביקורי בטורקיה החודש העידו בפניי עשרות סורים כי הם מחפשים דרך לעזוב את טורקיה, המדרדרת לדיקטטורה.

לסורים החיים בטורקיה מזה שנים מצטרפים תדיר פליטים סורים חדשים מכל רחבי סוריה. הגבולות עם לבנון וירדן סגורים הרמטית, ולכן גם אנשים מדמשק (הקרובה ללבנון) ומדרעא (הסמוכה לירדן) נודדים לצפון סוריה ומשם לטורקיה. אף שהמסע הזה מסוכן ויקר (לפחות 500 דולר לאדם), הוא עדיין אפשרי. בשנת 2015 נעלה טורקיה את שעריה והקימה גדר בטון לאורך רוב הגבול, כאשר ניסיונות של פליטים לחצותו נתקלים באש חיה של משמר הגבול הטורקי. אלה שמצליחים לחצות את הגבול ונתפסים, נשדדים, מעונים ומגורשים חזרה לסוריה

בין השנים 2014—2015, אז הגיעו מאות אלפי סורים לחופי אירופה, בחרו פליטים סורים בטורקיה להישאר במדינה או לחזור לסוריה, כדי לסייע לבני ארצם. כעת מתחרטים רבים מהם על החמצת ההזדמנות. במהלך 2016 נעלו מדינות אירופה את שעריהן בפני פליטים סורים וההברחות הפכו ליקרות במיוחד. הנתיב העובר דרך מדינות הבלקן נחסם, ולסורים לא נותרו אפשרויות רבות להגיע לאירופה. המסלול החוקי של יישוב מחדש (resettlement) כמעט שאינו מתפקד; בניגוד להתחייבותן לטורקיה, לירדן וללבנון, קלטו מדינות אירופה פחות מעשרת אלפים פליטים סורים החיים במדינות אלו מאז 2015.

החלופה היא להבריח פליטים מטורקיה באמצעות רכישת דרכון מזויף בעלות של אלפי אירו, אף שלעתים קרובות הרשויות בשדה התעופה בטורקיה מזהות את הזיוף ומונעות את ההמראה ליעד הנכסף. משיחות עם סורים עולה כי האפשרות הזולה ביותר היא הברחה מטורקיה באמצעות ספינות שיט של תיירים המגיעות לאיטליה. אולם גם מבצע כזה עולה לכל הפחות אלפיים דולר, סכום דמיוני עבור רובם המכריע של הפליטים. כך נאלצים הסורים בטורקיה לחיות במלכוד. הם מתמודדים עם הטראומה שעברו במולדתם ועם קשיי הפרנסה וחוסר היציבות והביטחון בטורקיה, ואין להם לאן ללכת.

אליזבט צורקוב
לדף האישי

טורקיה היא המדינה שקלטה את המספר הגדול ביותר של פליטים סורים – מעל שלושה מליון מהם חיים כיום ברחבי טורקיה, כ-90% מהם מחוץ למחנות פליטים מסודרים. מצבם של הפליטים הסורים בטורקיה טוב באופן משמעותי מזה של סורים בלבנון, בירדן או בעיראק שקלטו יחדיו מעל שני מיליון פליטים סורים, ועדיין רוב הסורים בטורקיה חיים בתנאים קשים.

התחזקות משטרו של אסד מאז ההתערבות הרוסית חידדה את ההבנה בקרב פליטים סורים ברחבי העולם כי לא יוכלו לשוב למולדתם בעתיד הנראה לעין. במקביל, הטלטלות הפוליטיות שפקדו את טורקיה במהלך השנה האחרונה והשפיעו באופן ישיר על הפליטים הסורים חיזקו בקרבם את התחושה של ארעיות וחוסר ביטחון. עם זאת, נעילת שעריה של אירופה מבטיחה כי הפליטים הסורים לא יוכלו לברוח מטורקיה במספרים משמעותיים.

הפליטים הסורים בטורקיה נהנים מהגנה זמנית ונגישות לשירותי בריאות וחינוך. בפועל, בשל חסמים ביורוקרטיים ועוני מחפיר שמאלץ אותם לעבוד כדי לפרנס את משפחותיהם, כ-43% מילדיהם בגילאי בית ספר אינם הולכים לבית ספר ומהווים חלק מהתופעה המכונה "הדור האבוד של ילדי סוריה". רוב הפליטים אינם מקבלים היתרי עבודה, ולכן נאלצים לעבוד באופן בלתי חוקי, ללא תלוש משכורת או זכויות סוציאליות. הרשויות, מצדן, אינן אוכפות את האיסור על העסקה לא חוקית. בינואר 2016, כחלק מעסקה עם האיחוד האירופי, החל השלטון הטורקי לאפשר לסורים לקבל אישורי עבודה, אולם ההליך מסורבל ויקר, וכתוצאה מכך רק סורים מעטים ניסו והצליחו לקבל את אישורים.

פליטים סורים החלו להגיע לטורקיה בסוף שנת 2011. האמונה המשותפת לפליטים, לקהילה הטורקית ולממשל הטורקי עד לאחרונה הייתה כי שהות הפליטים במדינה היא זמנית, ולכן אין טעם להשקיע מאמצים ומשאבים בשילובם בחברה. לכן רובם למדו טורקית בסיסית בלבד, והם ממעטים לבנות קשרים חברתיים עם טורקים. במהלך 2015, מתוך הבנה כי המלחמה בסוריה אינה צפויה להסתיים בקרוב, סורים משכילים רבים החליטו לעזוב את מולדתם ולבנות מחדש את חייהם באירופה. רבים אחרים בחרו להישאר בטורקיה בשל רצונם להיות קרובים לסוריה ולשוב אליה ביום מן הימים, או מתוך רצון להמשיך, בעיקר מדרום טורקיה, בפעילות הומניטרית למען סורים שנותרו במדינה.

בשנה שעברה, כאשר התבררה השפעתה של ההתערבות הרוסית בסוריה, פליטים סורים רבים החלו להבין כי משטר אסד לא יופל בעתיד הנראה לעין וכי לא יוכלו לחזור למולדתם. מן העבר האחר, בעקבות ניסיון ההפיכה הכושל בטורקיה ביולי 2016, הכריז המשטר הטורקי על מצב חירום שמעניק לו סמכויות חריגות, והיציבות הפוליטית במדינה התערערה. עשרות אלפי עובדי מדינה, אקדמאים, עיתונאים, עובדים בארגוני חברה אזרחית וחברי פרלמנט נכלאו או סולקו ממקומות עבודתם באשמת קשרים לארגוני טרור.

למרות שהסורים בטורקיה אינם יעד מרכזי של הרדיפה הפוליטית הזאת, היא השפיעה גם על פעילים סורים. במהלך 2017, הרשויות הטורקיות סגרו מספר ארגוני סיוע הומניטרי בינלאומיים בולטים הפועלים בסוריה, ובעוד עובדיהם הזרים גורשו, הסורים נכלאו וחלקם טרם שוחרר. עיתונאים או אנשים שנפגשו לעתים עם זרים הוצבו תחת מעקב וזומנו לחקירות. סטודנטים סורים שלמדו ברשת למוסדות להשכלה גבוהה של פתהוללה גולן, אותו מאשים המשטר בניסיון ההפיכה, אינם מצליחים להאריך את האשרה שלהם בטורקיה. בביקורי בטורקיה החודש העידו בפניי עשרות סורים כי הם מחפשים דרך לעזוב את טורקיה, המדרדרת לדיקטטורה.

לסורים החיים בטורקיה מזה שנים מצטרפים תדיר פליטים סורים חדשים מכל רחבי סוריה. הגבולות עם לבנון וירדן סגורים הרמטית, ולכן גם אנשים מדמשק (הקרובה ללבנון) ומדרעא (הסמוכה לירדן) נודדים לצפון סוריה ומשם לטורקיה. אף שהמסע הזה מסוכן ויקר (לפחות 500 דולר לאדם), הוא עדיין אפשרי. בשנת 2015 נעלה טורקיה את שעריה והקימה גדר בטון לאורך רוב הגבול, כאשר ניסיונות של פליטים לחצותו נתקלים באש חיה של משמר הגבול הטורקי. אלה שמצליחים לחצות את הגבול ונתפסים, נשדדים, מעונים ומגורשים חזרה לסוריה

בין השנים 2014—2015, אז הגיעו מאות אלפי סורים לחופי אירופה, בחרו פליטים סורים בטורקיה להישאר במדינה או לחזור לסוריה, כדי לסייע לבני ארצם. כעת מתחרטים רבים מהם על החמצת ההזדמנות. במהלך 2016 נעלו מדינות אירופה את שעריהן בפני פליטים סורים וההברחות הפכו ליקרות במיוחד. הנתיב העובר דרך מדינות הבלקן נחסם, ולסורים לא נותרו אפשרויות רבות להגיע לאירופה. המסלול החוקי של יישוב מחדש (resettlement) כמעט שאינו מתפקד; בניגוד להתחייבותן לטורקיה, לירדן וללבנון, קלטו מדינות אירופה פחות מעשרת אלפים פליטים סורים החיים במדינות אלו מאז 2015.

החלופה היא להבריח פליטים מטורקיה באמצעות רכישת דרכון מזויף בעלות של אלפי אירו, אף שלעתים קרובות הרשויות בשדה התעופה בטורקיה מזהות את הזיוף ומונעות את ההמראה ליעד הנכסף. משיחות עם סורים עולה כי האפשרות הזולה ביותר היא הברחה מטורקיה באמצעות ספינות שיט של תיירים המגיעות לאיטליה. אולם גם מבצע כזה עולה לכל הפחות אלפיים דולר, סכום דמיוני עבור רובם המכריע של הפליטים. כך נאלצים הסורים בטורקיה לחיות במלכוד. הם מתמודדים עם הטראומה שעברו במולדתם ועם קשיי הפרנסה וחוסר היציבות והביטחון בטורקיה, ואין להם לאן ללכת.

Below are share buttons

קוראים יקרים
פורום החשיבה האזורית הוא ארגון ללא מטרות רווח
אנו יודעים כי גם אלה אינם ימים קלים עבורכם, וכי לא קל למצוא את הפניות התומכות בעבודתנו.

בין אם תוכלו לתמוך בנו כלכלית ובין אם פשוט להקדיש לנו את הזמן ותשומת הלב בקריאה – אנו אסירי תודה.

לקריאה ותמיכה