המזרח התיכון ומעבר לו

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
05.08.2011

אביב ערבי, סתיו פלסטיני?

האם האביב הערבי, המשנה את דמותם של משטרים ויוצר מזרח תיכון אחר, פסח על החברה הפלסטינית? מזה שנים רבות, למעשה מאז הנכבה ועד הקמת הרשות הפלסטינית, נהנו הפלסטינים מיתרון יחסי בהשוואה לאחיהם הערבים: להנהגתם לא ניתנה ההזדמנות לדכא באופן מוחלט את בני עמם. עד כינון הרשות לא ייסדו הפלסטינים שלטון ריבוני בעל רציפות טריטוריאלית שפיתח דפוסי התנהגות מונרכיים או רפובליקניים המושתתים על מנגנונים של דיכוי.

באופן פרדוקסאלי, הדיכוי הלאומי של הפלסטינים במדינות ערב ותחת הממסד הישראלי יצר את התשתית להתפתחותה של חברה אזרחית ענפה. זו הייתה חלק אינטגראלי מהכלים שיעמדו במרכז תהליך בנייתה של הזהות הלאומית הפלסטינית המתחדשת לאחר 1948. התפקיד המרכזי ששיחקה החברה האזרחית מאז בשמירה על הזהות הפלסטינית יצר מרחב של שיח שהתאפיין בפתיחות ובמציאת מרחבי תמרון פוליטיים. אלה שימרו את עקרון האחדות הלאומית שסביבו התרכזו כולם על אף הקשיים, המחלוקות והפיצולים בין ובתוך פלגי אש"ף השונים מאז סוף שנות השישים.

דווקא כינונה של הרשות הפלסטינית דיכא את החברה האזרחית התוססת, בהכפיפו את תושבי הגדה המערבית ורצועת עזה למבנה משטרִי שנסמך על הדוגמה האוטוריטארית של מדינות ערב המדכאות. ארגוני החברה האזרחית ותנועת הסטודנטים שהציבו אתגר בפני הממסד הישראלי הפכו להיות חלק מהמנגנון או נרדפו על ידו. גם הערוצים הכלכליים שהזרימו כספים רבים לחברה האזרחית החלו להיות מנוטרים על ידי הרשות.

כיום שקועה הגדה המערבית בשנת החורף שלה למרות האביב הערבי, והשקט היחסי במישור הבטחוני, הפוליטי והחברתי מעלה מספר שאלות: האם הממשל שם חזק ויציב? ומהו ממשל זה, על רקע הפיצול הפוליטי בין הרצועה לבין הגדה?

הממסדים הפוליטיים בעזה ובגדה עודם חזקים והחברה האזרחית שקטה. הקולות שעולים מהגדה המערבית אכן מדברים על יציבות שלטונו של אבו מאזן והנתונים הכלכליים מצביעים על התייצבות או לא שיפור בפרמטרים שונים. גם ניסיון ה"התנקשות" הפוליטי שערכה רשת אל-ג'זירה לאבו מאזן, עם שבוע השידורים המיוחד שהוקדש לחשיפת מסמכי המו"מ, לא עורר את הסערה לה ציפו בעולם הערבי. חמאס, מצד השני, הצליח, באמצעות השגת מונופול על הכוח, לבצר את שלטונו ברצועת עזה בצורה אבסולוטית. מחסום הפחד ברצועה לא נשבר, ואירועי קיץ 2006 חקוקים היטב בזיכרון הציבור.

עם זאת, בקרב הצעירים הפלסטינים שרוצים לראות שינוי אצורות אנרגיות רבות. התנאים הנוכחיים של שגשוג כלכלי יחסי בגדה, לצד מחסום הפחד הגבוה ברצועה, מעלה את השאלה מתי תתפרצנה האנרגיות הללו ולאן תתועלנה. שאלות אלה מתחדדות על רקע ספטמבר המתקרב ובא והציפייה הפלסטינית להכרזת עצמאות. מזכיר הועד הפועל של אש"ף, יאסר עבד רבו, קרא השבוע לציבור הפלסטיני לא לצאת לרחובות ולהפגין לפני ה-20 בספטמבר. אולם יש לתהות עד כמה יש בכוחם של דברים מסוג זה להשפיע על המתרחש. על רקע השינויים שהתרחשו בעולם הערבי והתחושה כי הצעירים במרחב שואבים עידוד וכוח מחופש הביטוי הגובר ומיכולתם לחולל שינויים, נשאלת השאלה האם האנרגיה האצורה בקרב הצעירים הפלסטינים לא תתפרץ בספטמבר ותיצור סתיו חם, שלו לא הנהגת הרשות ולא מדינת ישראל מייחלות.

מאמרים נוספים