המזרח התיכון ומעבר לו

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
17.06.2012

אותה היריבות בכסות הבחירות לנשיאות?

המתח בין "האחים" והצבא ממשיך ומעצים לקראת הבחירות לנשיאות
בעיצומן של הבחירות לנשיאות במצרים מתחדדים הטונים וזרם האשמות אהדדי מתפרץ. פסע לפני עליית נשיא חדש, מתייצבים זה מול זה נציגי שני המחנות היריבים משכבר הימים: מצד אחד, אחמד שפיק, ראש ממשלה לשעבר שהיה חלק ממשטר מובארק כשמולו מוחמד מורסי, מומחה להנדסת חומרים ועד לפני זמן קצר יו"ר מפלגת "החירות והצדק", נציג "האחים המוסלמים".

בדרך החתחתים של "האחים" מהיות האופוזיציה הדומיננטית לתנועה פוליטית שמחזיקה משרות שלטון ניצב מולם גורם רב כוח - המועצה הצבאית העליונה. האחרונה, כך מתברר, אינה מעוניינת בהעברת הסמכות הביצועית ל"אחים" ומסיבה זו נוקטת שיטות ותרגילים שונים על מנת לדחות את הקץ. בסוף השבוע היה נראה ששתי ההחלטות שקיבל בית המשפט החוקתי העליון כוונו לפגוע ב"אחים". האחת הכשירה סופית את מועמדותו של שפיק לנשיאות, חרף זאת שמילא תפקיד במשטר הקודם והיה שותף לכשליו-פשעיו. השנייה מצאה דופי בהליך בחירת הפרלמנט ופסלה שליש מנציגיו, אלה שמוגדרים עצמאיים. למודי ניסיון של התמודדות עיקשת והמשך מאבק חרף המכשולים, מנהיגי"האחים" משדרים כלפי חוץ עסקים כרגיל ונחישות איתנה. זאת בדומה לקור הרוח שהפגינו במהלך תעמולת הבחירות שמטרתו להבטיח את זכיית מועמדם.

שתי ההחלטות האמורות שלפחות לאחת מהן נודעת משמעות לטווח שלמעבר לבחירות לנשיאות, שכן נדרש פיתרון לשאלת חוקיות הפרלמנט (שבו ל"אחים" יש רוב), הוטחו כסטירת לחי בפניהם של "האחים". לכך קדמה החלטת בית המשפט במצרים שלא לגזור על מובארק עונש מוות למרות שנמצא אחראי להרג אזרחים. זו האחרונה הוציאה כמה ממנהיגי "האחים" משלוותם ופעלה כמהלומה רצינית מתחת לחגורה של תנועת האופוזיציה האסלאמית.

לאור זאת, ולנוכח חשש "האחים" מהקשחת צעדים מצד המועצה הצבאית על מנת לפגוע בכוחם כל אימת שבחירות בפתח, גם מוחמד מורסי, המועמד השליו באופיו, חרג מהרגלו והביע זעם. בראיון שהתפרסם בשבועון המרכזי של "האחים" (ב- 7 ביוני) הוא מזהיר ומאיים על המועצה הצבאית שאם תחבל בהליך הבחירות, או אז "האחים" לא יהססו להוציא את ההמונים לרחובות.

איומים שכאלה נשמעו גם בעבר ובפרט מהמועמד הקודם לנשיאות של "האחים", המהנדס ואיש העסקים ח'ירת אל-שאטר, שנודע כאדם לוחמני וכמי שאינו חוסך את שבט לשונו מהמשטר. אולם בשבוע האחרון דומה היה שמורסי עלה גם עליו בהתבטאותו התקיפה כלפי השלטון בשולחו איום לכיוונה של סמכות הכוח המרכזית. מורסי אמר שאין להוציא מכלל אפשרות ש"האחים" יקראו למפגינים להקריב את עצמם וזאת, לטענתו, מתוך כבוד לשהידים שנהרגו בעבר בהפגנות.

טונים אלה מצד מורסי מבטאים עליית מדרגה ביריבות המהותית שרוחשת מתחת לפני השטח במצרים. כידוע, "האחים" זיהו את גלי המחאה האזרחית והפגנות ההמון ("האביב הערבי") כשעת כושר נוחה להסתער על עמדות השלטון. מאחר שזכו באמון הציבור, הם לא מוכנים לסבול עוד צעדים שרירותיים שתכליתם  לטרפד את מהלכיהם. אולם כאשר מורסי ושותפיו מאיימים (בכוח) על גורמי הכוח וחוזרים לדבר בשבחם של השריעה והאסלאם (כחלק מתעמולת הבחירות) הם וודאי מודעים היטב להשלכות השליליות שעשויות להתלוות לכך על אזרחים רבים. מסיבה זו בדיוק מורסי שב להדגיש השבוע את חובתם של המוסלמים לכבד את זכויות הנוצרים והחילונים ודיבר בזכות מעמד האישה.

דומה שבכל צומת של מערכת בחירות או הכרעה הרת גורל לגבי הסמכות השלטונית במצרים אין זה בלתי סביר להניח שקיימת סכנה שהשטח, או כיכרות הערים, יתלקחו מחדש. תרחיש שכזה צפוי בין אם מורסי ייבחר ועדיין סמכויותיו כנשיא אינן מוגדרות בחוקה וברקע כוונה לפיזור הפרלמנט, לא כל שכן באם שפיק ייבחר לנשיא ונוסף על כך הפרלמנט יפוזר.

לתחושת הקיפוח והעוול, בנוסף ל"אחים", שותפים גם תנועות המחאה והצעירים שיזמו את פרוץ המחאה האזרחית. המתח הגובר בין שלל הגורמים הללו גורם למצרים להתכנס פנימה ולהכריע את עתידה הפוליטי בכוחות עצמה, תרתי משמע.
מאמרים נוספים