המזרח התיכון ומעבר לו

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
נהר הנילוס, מצרים (צילום: רון פורטר)
22.07.2018

אתיופיה ואריתריאה מתקרבות – מצרים נלחצת

ההכרזה על קץ מצב הלוחמה בין אתיופיה לאריתריאה היא חדשות רעות מאוד למצרים. אריתריאה הייתה בעלת בריתה היחידה במאבק נגד בניית הסכר מעל הנילוס הכחול. בצר לה פונה מצרים לסודאן ולג'יבוטי

ב־19 ביולי 2018 הגיע נשיא מצרים עבד אל־פתאח א­־סיסי לביקור בן יומיים בסודאן. במהלך הביקור התקיימה פגישת פסגה בינו לבין נשיא סודאן עמר אל־בשיר, ובמהלכה נידונו שורה של נושאים, ובראשם סכר התחייה שבונה אתיופיה על הנילוס הכחול. דיונים אלו נערכים על רקע תהליך הנורמליזציה המואץ בין אתיופיה לאריתריאה, תהליך המבודד את מצרים מיתר מדינות אגן נילוס הכחול – סודאן, אריתריאה ואתיופיה. 

קשה להאמין, אבל תהליך הנורמליזציה בין אתיופיה לאריתריאה, שתי מדינות שהיו במצב לוחמה משנת 2000, עת הסתיימה מלחמת הגבול ביניהן שהפילה עשרות אלפי חללים, החל רק לפני כשישה שבועות. ב־5 ביוני 2018 הכריזה הוועדה המבצעת של החזית העממית הדמוקרטית המהפכנית האתיופית על כוונתה ליישם במלואה את פסיקתה של ועדת הגבול בין אתיופיה לאריתריאה (Eritrea-Ethiopia Boundary Commission) משנת 2002 ולהחזיר את עיירת הגבול בָּדְמֶה לאריתריאה.

ב־20 ביוני 2018 אמר נשיא אריתריאה איסָיָיס אפוורקי בנאום פומבי שישלח משלחת רמת דרג לאתיופיה כדי לדון במהלכים העתידיים. המשלחת, בראשות שר החוץ האריתריאי עות'מאן צאלח מוחמד, הגיעה לביקור בן שלושה ימים באדיס אבבה, בירת אתיופיה, ובמהלך הדיונים הסכימו נציגי שתי המדינות על כינון יחסים דיפלומטיים ביניהן ועל החלפת שגרירים. שיאו של התהליך היה ב־8 ביולי, בביקורו של ראש ממשלת אתיופיה אבייה אחמד באסמרה, ביקור ראשון של ראש ממשלה אתיופי בבירת אריתריאה זה עשרים שנה. למחרת חתמו המנהיגים על ההצהרה המשותפת לשלום ולידידות, ובה הכריזו על סיום מצב הלוחמה ביניהן ועל חידוש היחסים הדיפלומטיים. ב־14 ביולי הגיע אפוורקי לביקור היסטורי באדיס אבבה, ובמהלכו חנך עם אבייה את שגרירות אריתריאה באדיס אבבה.

מצרים אמנם בירכה על ההכרזה, אבל מבחינתה היו אלו חדשות רעות מאוד. אריתריאה הייתה בעלת בריתה במאבק נגד בניית סכר התחייה מעל הנילוס הכחול באתיופיה. אתיופיה וסודאן טוענות שבניית הסכר, שהתחילה ב־2011, נחוצה לצורכי פיתוח, ואילו מצרים חוששת שהשלמת בנייתו תפחית מאוד את כמות מי הנילוס שיגיעו לשטחה. יש לציין שרוב המים המגיעים למצרים מקורם בנילוס הכחול, ולא בנילוס הלבן שמקורו בימת ויקטוריה. אם כך, עם חתימת ההסכם בין אריתריאה לבין אתיופיה איבדה מצרים את בעלת בריתה היחידה במאבק על הנילוס.

עוד קודם לכן נלחצה מצרים אל הקיר כאשר החליטו סודאן ואתיופיה באפריל 2018 להקים כוח צבאי משותף שיגן על סכר התחייה. עקב כך, ככל הנראה, הצליחו מצרים, סודאן ואתיופיה להשיג פריצת דרך במשא ומתן בנוגע לסכר לאחר כמעט שלוש שנים של קיפאון. ב־16 במאי 2018 הכריזה מצרים שבפגישה רמת דרג של נציגי שלוש המדינות באדיס אבבה הוסכם להקים ועדת מחקר מדעית חדשה שתבחן כמה תרחישים הקשורים לחוקי המילוי והתפעול של הסכר על פי עקרון השימוש הצודק במשאבי מים משותפים. ב־10 ביוני 2018, במסיבת העיתונאים המשותפת בעת ביקורו של אבייה אחמד במצרים, אילץ א־סיסי את אורחו להישבע באלוהים ולהבטיח שלא יפגע במכסת המים המגיעה למצרים. בתחילת יולי 2018 נפגשו נציגי מצרים, אתיופיה וסודאן בקהיר כדי לדון בהקמת קרן משותפת להשקעות ולפרויקטים של פיתוח הקשורים לסכר התחייה.

אולם מצרים אינה רגועה. ולכן, למרות המתיחות בין שתי המדינות, היא פונה היום לסודאן. מתיחות זו רק התגברה בעקבות ביקורו של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בסודאן בדצמבר 2017. היה זה ביקור הראשון אי פעם של נשיא טורקיה בסודאן, ובמהלכו חתמו ראשי המדינות על 12 הסכמים לשיתוף פעולה. נוסף על כך העניק עמר אל־בשיר את עיר הנמל העתיקה סַוַואכִּן לטורקיה לזמן מוגבל כדי שתבנה אותה מחדש כאתר תיירות וכנקודת מעבר עבור עולי הרגל למכה ולאל־מדינה.

נוסף על כך התחייבה טורקיה לבנות בסואכן מספנה שתטפל בכלי שיט אזרחיים וצבאיים, ולאחר מכן, ב־ 26 במרץ 2018, חתמו קטר וסודאן על הסכם לפיתוח סואכן. מבחינת מצרים משמעותו של מהלך זה היא נוכחות משותפת של קטר וטורקיה בחצר האחורית שלה, שתי מדינות שהיחסים בינה לבינן אינם טובים מאז ההפיכה נגד הנשיא מוחמד מורסי ב־2013. כמו כן, מצרים חוששת מחידוש הסכסוך בינה לבין סודאן בנוגע לאזור הגבול במשולש חלאיב. אולם, כאמור, למרות מתיחות זו מצרים מבינה כי אינה יכולה "לשבור את הכלים" ביחסים עם שכנתה, ולכן היא משקיעה 2.7 מיליארד דולר בסודאן ויוזמת פרויקט לקישור קווי החשמל של מצרים וסודאן.

בד בבד מצרים מעוניינת להקים בסיס או מאחז בג'יבוטי, ככל הנראה, כדי לפקח משם על המתרחש בסכר. ב־28 ביוני אמר שר החוץ המצרי סאמח שוכרי בנאום שנשא בפגישת המועצה המבצעת של שרי החוץ של האיחוד האפריקני שהתכנסה במאוריטניה, כי מצרים סומכת מאוד על תמיכתה של ג'יבוטי בפיתוח כלכלי ובשיפור הביטחון בים האדום, במצרֵי באב אל־מנדב ובקרן אפריקה. אחמד אבו זיד, דובר משרד החוץ המצרי, הוסיף ואמר שמצרים מקווה לפתח יחסים עם ג'יבוטי בתחום הנמלים ובוחנת את האפשרות להקים בג'יבוטי "אזור חופשי לוגיסטי מצרי", שמשמעותו, כנראה, בסיס צבאי.

לסיכום, לנוכח האירועים הדרמטיים בקרן אפריקה נראה שבמאבק על הסכר ידה של מצרים על התחתונה. מצרים עושה ותמשיך לעשות ככל יכולתה כדי לשפר את מעמדה בהקשר זה בכמה ערוצים: בפנייה לא פשוטה מבחינתה לעבר סודאן, בהקמת בסיס בג'יבוטי, וכן בשימוש בשירותי התיווך של ישראל בשל קשריה הטובים עם אתיופיה.

מאמרים נוספים