מאמרים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
14.10.2012

בפורום הדמוקרטיה העולמי, הסכסוך הישראלי-פלסטיני נוכח-נפקד

הנושא החם בפורום העולמי הראשון לדמוקרטיה של מועצת אירופה היה האסלאם, אך סוגיות בוערות כמו טרור, אנטישמיות ושנאת זרים, והסכסוך הישראלי-פלסטיני בלטו בהעדרם.
בשבוע החולף (5-11 באוקטובר) התכנס בשטרסבורג הפורום העולמי הראשון לדמוקרטיה של מועצת אירופה תחת הססמא: "לגשר על הפער – בין מודלים ישנים למציאות חדשה". מרבית דיוני הפורום לדמוקרטיה התקיימו ב"ארמון אירופה" המפואר (Palais de l'Europe), מקום מושבה של מועצת אירופה בשטרסבורג. לפורום רשימה ארוכה של תומכים ושותפים הכוללת ארגונים וממשלות, בינהם האיחוד האירופי, ממשלת צרפת, מחוז אלזס ועיריית שטרסבורג. מן ההשקעה הניכרת באירוע נראה שמועצת אירופה מבקשת למתג את האירוע כועידה בינלאומית יוקרתית המתכנסת באופן קבוע, בדומה למשל לפורום הכלכלי העולמי המתכנס מידי שנה בדאבוס, שוויץ.

מטרתו המוצהרת של הפורום הינה לכנס יחדיו פקידים בכירים, דמויות ציבוריות מובילות, נשות אקדמיה ופעילי חברה אזרחית, אנשי תקשורת, בני נוער ומנהיגות צעירה לצד חברי פרלמנט ומנהיגי מדינות, כל זאת על מנת ליצור פלטפורמה לדיון, להיכרות ולהחלפת רעיונות. הפורום שואף לזהות ולהגדיר את האתגרים העיקריים העומדים בפני החברה האנושית בראשית המאה ה-21 אשר קשורים בדמוקרטיה, ולנסות ולספק להם מענה. במושב הפתיחה של הפורום נאמו מזכ"ל האו"ם באן קי מון ותווכול כרמאן פוליטיקאית ופעילת זכויות אדם תימניה, זוכת פרס נובל לשלום לשנת 2011.

השיח הדמוקרטי עבר התפתחות דיאלקטית בשלהי המאה ה-20 ובראשית המאה ה-21. משיח מניכאי של שחור ולבן, אשר נע בין האוטופיה של "קץ ההיסטוריה" לבין נבואת הזעם של "התנגשות הציוויליזציות", בשטרסבורג התנהל שיח צבעוני אשר שיקף עולם מורכב, רב קוטבי ורב תרבותי. המארגנים לא חששו לשאול האם הדמוקרטיה היא בכלל ערך אוניברסלי והאם ניתן וצריך לכפות דמוקרטיה. נושאי הדיון היו רבים ומגוונים, בינהם כלכלה, שווקים ודמוקרטיה בעידן הגלובלי. שאלה מרכזית שצצה ועלתה לכל אורך הפורום היתה שאלת הדת והדמוקרטיה. הנושא החם ביותר בפורום הדמוקרטיה היה ללא ספק האסלאם (ברחבי העולם ויחסיו עם המערב בפרט), והאביב הערבי.

רשימת המוזמנים היתה מגוונת והמשתתפים הגיעו ממספר רב של ארצות, אולם הנוכחות הרבה של נציגים ערבים ומוסלמים, ממרוקו ועד פקיסטאן, בלטה במיוחד. הדיפלומט הישראלי יהודה לנקרי השתתף בדיון על אתיקה פוליטית ומנהיגות דמקורטית בעידן הגלובליזציה. אחד האנשים המעניינים בהם נתקלתי בועידה היה מֻעִז מַסְעוּד, מטיף דתי מצרי פופולרי ורב השפעה. בשל העובדה שמסעוד מטיף את משנתו הדתית בטלוויזיה וברדיו המצריים בשפה מדוברת ועממית, ניתן להגדירו כטלוונג'ליסט אסלאמי.[1]
על אף גילו הצעיר, מסעוד בן ה-34 נחשב לדובר מבוקש בעולם. הוא חאפט' מוערך (היודע את הקוראן בעל פה) וחבר במוסד הירדני המלכותי אאל אל-בית למחשבה אסלאמית, זאת במקביל ללימודי דוקטורט באוניברסיטת קיימברידג' היוקרתית. שילוב זה בא לידי ביטוי בדיבורו המתובל בציטוטים מן הקוראן ומן הפילוסופיה המערבית כאחד. באותה נשימה שהוא מבאר לשומעיו מונח אסלאמי מן הערבית הקלאסית, הוא מצטט את קאנט או את הגל באנגלית רהוטה.

מסעוד הוא דובר כריזמטי של האסלאם ושל העולם הערבי במערב ודיבורו מתון ושליו. הוא מנתח בכלים רוחניים ודתיים את האתגרים בפניהם ניצב העולם הערבי והאסלאמי. הוא מתמקד בפילוסופיה, בפסיכולוגיה ובדיאלוג בין דתי בתארו את האביב הערבי כפתח לזהות ערבית מודרנית ולהתחדשות אסלאמית. הוא מציג אסלאם מתון השואף להשתלב בעולם המודרני לצד שלילה מוחלטת של הדרישה המערבית לחילוניות, אותה הוא רואה כפטרונית (מסעוד בדיון בפורם העולמי החל מדקה 29:50).
במושב הנעילה של הפורום נאמו הסופרת המצריה נַוַאל אל-סעדאוי, מחלוצות זכויות האשה בארצה, והסופר האלג'יראי הנודע בועלאם סנסאל. אל-סעדאוי הפריחה לאוויר תיאורית קונספירציה בדבר קשר ישראלי – אמריקאי שתמך במובארכ ושמסייע לאחים המוסלמים לחטוף את המהפכה מהמצרים עצמם. בדבריה הפכה אל-סעדאוי את הערבים לפאסיבים ולחסרי אחריות. בטענתה כי הערבים נתונים לקונספירציה עולמית הזויה נטלה מהם אל-סעדאוי לכאורה את יכולת לשנות את גורלם, טיעון שנוגד את עצם המהות של מהפכת תחריר. אל-סעדאוי האשימה את ישראל בהיותה מדינה יהודית פונדמנטליסטית וזכתה למחיאות כפיים, בעוד שרבים אחרים זעו באי נוחות בכסאם. הנציג הישראלי יהודה לנקרי קיבל את זכות התגובה והזמין את אל-סעדאוי לבקר בירושלים כפי שעשה שותפה למושב. בועלאם סנסאל זכה בפרס הרומן הערבי היוקרתי לשנת 2012 אולם הפרס נשלל ממנו ברגע האחרון בעקבות ביקורו בישראל והשתתפותו בפסטיבל הסופרים בינלאומי בירושלים במאי השנה.  סנסאל נעל את הפורום עם הצהרת הסופרים למען השלום, יוזמה אמיצה אשר הושקה במהלך הועידה על ידי סנסאל ודוד גרוסמן.

למרות שהסכסוך הישראלי פלסטיני היה נוכח נפקד כמעט בכל דיוני הפורום ואף במושב הנעילה שלו, ישראל זכתה בפורום לייצוג שולי ביותר ואילו הפלסטינים לא יוצגו בו כלל (לעומת מדינת פיג'י, ארכיפלג זעיר בדרום האוקיינוס השקט, אשר זכתה בפורום לייצוג נכבד). השלכות הסכסוך הישראלי-פלסטיני על היציבות במזרח התיכון ובעולם ידועות. בשל כך בלט היעדרם מהפורום של פעילים ישראלים ופלסטינים הפועלים לקידום השלום והדמוקרטיה בארצם. השתתפותם באירוע בינלאומי בסדר גודל כזה היתה מהווה זריקת עידוד משמעותית עבורם. נוכחותם היתה מעשירה את הפורום ומאפשרת דיון אמיץ וישיר עם הישראלים והפלסטינים עצמם, במקום לדבר עליהם בהיעדרם.

אקטיביסטית צעירה מתימן שאלה כיצד ייתכן שלא התקיים ולו דיון משמעותי אחד בנושא הטרור. היעדר הנושא מסדר היום בלט עוד יותר לאור העובדה שבמהלך התכנסות הפורום ממש נחשף תא טרור אסלאמי בשטרסבורג עצמה. מרשים ככל שיהיה, אין באפשרותו של אירוע ציבורי שכזה להקיף את מלוא המורכבות ואת שלל הנושאים הנוגעים לאתגרי הדמוקרטיה בעידן המודרני. היעדרם מהפורום של נושאים חשובים, כמו הטרור והסכסוך הישראלי פלסטיני, אך גם הטבח בסוריה, הגרעין האיראני, עליית הימין הקיצוני באירופה, אנטישמיות (על האסלאמופוביה דווקא דיברו), הגירה ושנאת זרים, מהווה פספוס משמעותי ובריחה מעיסוק אמיץ בנושאים קשים אך חשובים. יש לקוות שהלקחים יופקו לקראת הפעמים הבאות.

ג'מאל אל-דין ג'רבי, שר בממשלת תוניסיה מטעם מפלגת אל-נהדה האסלאמית, תיאר את האתגרים העומדים בפני המדינה שהציתה את האביב הערבי. ג'רבי דיבר על מקומה של מפלגת אל-נהדה בדמוקרטיה התוניסאית. הוא דיבר על אסלאם דמוקרטי המקדם ערכים של קדמה והשתתפות והמכבד זכויות אדם ונשים. כשעברה רשות הדיבור לקהל קמה מרצה תוניסאית צעירה והטיחה בפניו של ג'רבי נתונים המשקפים את מצבה הקשה של מערכת ההשכלה הגבוהה במדינה. ג'רבי קיבל 60 שניות בלבד כדי לענות לה. עצם קיומו של דו שיח כזה בין מרצה צעירה לפוליטיקאי בכיר מעיד על עומק השינוי המתחולל כעת בעולם הערבי. 
הפורום העולמי הראשון לדמוקרטיה לא הסתיים בקונצנזוס אלא להיפך, הפורום ייצג מגוון עשיר של דעות, תרבויות וצבעים. מטרתו היתה להעצים את המשתתפים ולחזק את תרומתם לדמוקרטיה בארצותיהם. שטרסבורג היא בירת חבל אלזס, אשר עבר בין גרמניה לצרפת כ-17 פעמים לאורך ההיסטוריה. עיר זו מסמלת את המהפך שהתחולל באירופה – מפריפריה של שתי ארצות ולב של סכסוך ארוך ומדמם, לבירה אירופאית של מדינאות, זכויות אדם ושלום. מהפכות ומלחמות פורצות בן רגע, אולם הצלחתם של תהליכים דמוקרטים מתרחשת באיטיות ולאורך זמן.

 

 


 

מאמרים נוספים