מאמרים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
קו החוף של באגאן, מיאנמאר (צילום: Jörg Peter)
29.10.2017

דיכוי המיעוט המוסלמי מוביל לטרור במיאנמר ובפיליפינים

המיעוט המוסלמי במיאנמר ובפיליפינים סובל ביתר שאת מדיכוי ומאלימות שלטונית קשה. מסתבר כי מדיניות כושלת בטיפול במצוקות המיעוט ובשאיפותיו הפוליטיות מובילה ל"חטיפת" המאבק לזכויות אזרח בידי ג'יהאדיסטים, שבינם לבין מאוויי המיעוט אין דבר

בשנה האחרונה חלה הסלמה ניכרת בסכסוך האתני-דתי בראקין, חבל ארץ בצפון-מערב מיאנמר (בורמה), בין בודהיסטים לבין הרוהינגיה – מיעוט מוסלמי החי בצפון החבל.

הבריחה המאסיבית של בני הרוהינגיה ממיאנמר לבנגלדש הסמוכה, מדינה בעלת רוב מוסלמי,  זוכה לתהודה תקשורתית, והדיווחים על הפרת זכויות אדם מצד כוחות הביטחון של מיאנמר, לרבות מעשי טיהור אתני, מתרבים. מספר הפליטים הרוהינגים שנמלטו לבנגלדש מאז פרוץ גל האלימות הנוכחי בשלהי אוגוסט האחרון מוערך בלמעלה מחצי  מיליון – כמחצית מגודלה המוערך של אוכלוסיית הרוהינגיה עד אז. מספרם הכולל במחנות בבנגלדש עולה כיום על מספרם בחבל.

שלטונות מיאנמר מכחישים כי ביצעו פשעים ומסבירים את פעילותם בשטח כהגנה הכרחית מפני תקיפות של "טרוריסטים". הפעילות האינטנסיבית של כוחות הביטחון באה בעקבות תקיפת עמדות בגבול מיאנמר-בנגלדש באוקטובר 2016, ותקיפה קטלנית יותר באוגוסט השנה נגד כוחות הביטחון בצפון החבל, אך ההקשר הרחב יותר הוא צמיחתה של תנועת מרי מיליטנטית בקרב הרוהינגיה בשנים האחרונות.

הגיוון האתני והדתי במיאנמר מזין מתחים ועימותים, והסכסוך בראקין הוא אולי הבולט שבהם בשנים האחרונות. גילויי אלימות בין בודהיסטים לרוהינגים בראקין ניכרו כבר בתקופת השלטון הקולוניאלי הבריטי (1948-1824). הם ניזונו מתפיסה שגויה בקרב הרוב הבודהיסטי, שראה ברוהינגיה זרים פולשים וטיפח פחד מהם ושנאה כלפיהם. בודהיסטים אף רואים ברוהינגיה בוגדים, בשל שיתוף הפעולה שלהם עם הבריטים בתקופה הקולוניאלית.

עם הכרזת העצמאות ב-1948 נקבע בחוק האזרחות הבורמזי כי רק מי שנמנים עם קבוצות אתניות המוגדרות כ"גזעים ילידיים של בורמה" נחשבים לאזרחים; הרוהינגים לא נכללו בהגדרה, אך רבים מהם זכו לקבל תושבות ואף אזרחות. עם זאת, המתח האתני-דתי בראקין לא התפוגג, ושאיפות התחלתיות של הרוהינגיה להתנתק מהמדינה הוחלפו בשאיפה לשיווין זכויות במסגרת אוטונומיה מוסלמית בצפון החבל. על רקע זה צמחו קבוצות מרי מיליטנטיות שביקשו לקדם את המטרה, אך הן דעכו בתחילת שנות ה-60׳.

ב-1962 החל עידן פוליטי חדש עם שלטון עריצות של החונטה הצבאית שנמשך כחמישים שנה. שינוי זה החמיר במידה רבה את מצבם של הרוהינגיה: המשטר ביטל בשיטתיות את זכויותיהם, וב-1982 נקבע בחוקה כי ישנן רק 135 קבוצות אתניות מוכרות במדינה ורק אלה הנמנים עמן זכאים לאזרחות. הרוהינגיה לא נכללו ברשימה. ביסוסו של המעמד האזרחי על מוצא אתני הוביל להדרתם מהחברה הבורמזית, והם סבלו מקיפוח והגבלות קשות. כפועל יוצא מכך צמחו, בין היתר, מיליציות רוהינגיות, אולם הן דעכו בהדרגה במהלך העשור הראשון של המאה ה-21.

ניתן היה לצפות כי סיום השלטון הצבאי בראשית העשור הנוכחי ותהליך של דמוקרטיזציה, נוכח לחץ מבית ומחוץ, יביא לשינוי. לא כך ארע. בטרם נכנעה ללחץ לרפורמות קידמה החונטה הצבאית ב-2008 חוקה חדשה, המשמרת עוצמה פוליטית בידי הצבא ומאפשרת לו חופש פעולה נרחב.

השינוי קיבל ביטוי בולט בראקין כאשר התחדש העימות שם ביוני 2012. רבים מבני הרוהינגיה נמלטו מהמדינה, וארגוני זכויות אדם תיארו כבר אז את המתרחש כטיהור אתני בהשתתפות הצבא, מנהיגים בודהיסטים מקומיים ונזירים בודהיסטים קיצוניים. הפער בין הזיהוי הרווח של הבודהיזם עם אי-אלימות וחמלה לבין המתרחש במיאנמר עורר תמיהות. אולם עוד קודם היה אפשר להבחין כי במדינות בעלות רוב בודהיסטי מובהק נוצר חיבור בין נזירים בודהיסטים לבין לאומיות וקיצוניות תרבותית ואתנית.   

ההתקדמות בנתיב הרפורמות הדמוקרטיות לא הביאה עמה בשורה חדשה לרוהינגיה. ב-2015 נערכו הבחירות הדמוקרטיות הראשונות, אך בהיות הרוהינגיה משוללי זכויות פוליטיות הם לא נטלו בהן חלק. אף "מליצי יושר" לא נמצאו עבורם בממשל האזרחי החדש. מפלגתה של אונג סן סו צ'י, כלת פרס הנובל ואייקון המאבק הדמוקרטי בחונטה הצבאית, זכתה לניצחון סוחף בבחירות, אך החונטה הצבאית דאגה מראש לסעיף בחוקה החדשה שמנע מסו צ'י לכהן כנשיאה משום ששני בניה בעלי אזרחות זרה.

סו צ'י קיבלה מעמד של "יועצת מדינה" המציב אותה בפועל כראש הממשל האזרחי, אך יחסיו של הממשל האזרחי עם הצבא מורכבים וידיה כבולות במידה רבה, מה גם שבקרב בוחריה שוררת גישה אנטי-רוהינגית. על אף זאת, קיימת אכזבה רבה בזירה הבינלאומית מכך שסו צ׳י נמנעת מלהשמיע קול מוסרי נוכח המתרחש עתה בחבל.

על רקע זה הרים המרי המיליטנטי בקרב הרוהינגיה את ראשו בשנים האחרונות, והפעם תוך הפגנת יכולות משופרות. שמה של הקבוצה העומדת מאחורי הפעולות המיליטנטיות במהלך השנה האחרונה – Arakan Rohingya Salvation Army (ARSA), שנחשף רק לאחרונה, מתייחס לשמו של חבל ראקין מהעבר הרחוק, ״אראקן״, הנתפס בתודעה המוסלמית המקומית כתור הזהב.

הקבוצה קמה על רקע גל האלימות האנטי-מוסלמי ב-2012 ביוזמת חברי קהילת הרוהינגיה בערב הסעודית, מהגדולות בפזורותיהם אחרי בנגלדש ופקיסטאן, והנהגתה באה מתוך אותה קהילה. לגרעין הקשה שהגיע מערב הסעודית הצטרפו בני רוהינגיה ממחנות פליטים בבנגלדש. ARSA מבקשת לבסס לגיטימציה דתית לפעילותה, זכתה לפסקי הלכה התומכים בה, ונראה כי היא מקיימת מידה מוגבלת של שיתוף פעולה עם קבוצות הג'יהאד העולמי. איומיה כלפי שלטונות מיאנמר לוו בקריאות להתגייס לג'יהאד להצלת הרוהינגיה, ורגשות אנטי-בודהיסטיים התעוררו בהדרגה בקרב קבוצות מיליטנטיות בעולם המוסלמי.

למרות זאת, וחרף טענות המשטר, ARSA לא תואמת את הדפוס של ארגוני טרור ג'יהאדיסטיים. ככל הידוע, היא נעדרת אג'נדה דתית ומתמקדת בהגנה על הרוהינגיה ובמאבק ברדיפתם. בשונה מארגוני טרור היא גם סלקטיבית מאד בבחירת יעדים לתקיפה ונראה כי היא מקפידה לתקוף אנשי כוחות ביטחון בלבד. התנהלותה, לפיכך, תואמת את הדפוס האסלאמי של אוכלוסיית הרוהינגיה: מתינות דתית והסתייגות ארוכת שנים משימוש באלימות. אולם הייאוש והסבל הגוברים בקרב הרוהינגיה, והצלחותיה של ARSA בשטח, מגבירים את הנכונות לבחון את האפשרות של שימוש בכוח. אהדה גוברת כלפי הקבוצה ניזונה גם מהרושם החיובי ממנהיגיה, החיים בשטח לצד המקומיים ומסתפקים במועט.

באוגוסט האחרון פרסמה ועדה מייעצת בסוגיית חבל ראקין, שהוקמה על ידי סו צ'י ובבראשה עומד מזכ"ל האו"ם לשעבר, קופי ענאן, דו״ח מסכם המדגיש את הצורך במתן מעמד אזרחי ושוויון זכויות בפני החוק לרוהינגיה. הוועדה הצביעה על כך שבהעדר מענה הולם ומיידי בנושא גוברת סכנת האלימות והרדיקליזציה בחבל. יומיים לאחר פרסום הדו"ח פרץ גל האלימות הנוכחי בחבל שבעטיו, כאמור, נמלטו כמחצית מבני הרוהינגיה לבנגלדש, המתקשה מאד לשאת בנטל מחנות הפליטים.  

לולא יימצא שביב תקווה לבני הרוהינגיה יתרחב מעגל האלימות. המיעוט הקטן מקרבם שנותר בחבל יתקשה לדבוק בפעילות מיליטנטית מדודה וסלקטיבית בלבד, מה גם שמוקד הפעילות עלול לנדוד אל הפזורות של בני הרוהינגיה. במצב שכזה עשויה מיאנמר הבודהיסטית, שעד כה לא התבלטה במפת היעדים של ארגוני הג'יהאד העולמי, למצוא את בתוך המפה הזו.

הפניית המבט לפינה אחרת ומרוחקת של דרום-מזרח אסיה, בעיר מאראווי שבאי מינדנאו שבדרום הפיליפינים, מספקת חומר נוסף למחשבה. מראווי ממוקמת באזור האוטונומיה המוסלמית בדרום המדינה, שהיה נסיון לא מוצלח לפתרון הסכסוך העמוק בין הרוב הקתולי במדינה לבין המיעוט המוסלמי בדרום. מאז חודש מאי השנה ועד השבוע האחרון התחוללו בעיר קרבות בין צבא הפיליפינים  לגורמים ג'יהאדיסטים המזוהים עם "המדינה האסלאמית". הצבא הצליח, בסופו של דבר, להשתלט על העיר, אך הקרבות היו ארוכים וקשים באופן בלתי צפוי חרף המאמץ הצבאי הניכר שהושקע בהם. יתר על כן, דרום הפיליפינים הפך, בינתיים, לכר פורה לפעילות טרוריסטית ומקור לדאגה עבור כל המדינות בדרום-מזרח אסיה.

לקחי הפרשה חורגים מן ההקשר הפיליפיני: מדיניות כושלת בטיפול במצוקות קשות ושאיפות פוליטיות של מיעוט מוסלמי עלולה להוביל ל"חטיפת" המאבק למען זכויות המיעוט על ידי קבוצות טרור שבינן לבין מאווייה של האוכלוסייה אין הרבה, אם בכלל.

מאמרים נוספים