מאמרים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
10.03.2012

דמוקרטיה ואסלאם בטוניס

טוניס ממשיכה להוביל את המהלכים הדמוקרטיים בעולם הערבי

למעלה משנה חלפה מאז הוצת "האביב הערבי" בטוניס, והמדינה הצפון אפריקאית הקטנה ממשיכה להוביל את מדינות ערב לדמוקרטיזציה. אף שהעולם כולו מרותק לשפיכות הדמים בסוריה ומדי פעם מציץ בקשיים העומדים בדרכה של מצרים המתקדמת בנתיב הדמוקרטי, ראוי לבחון מידי פעם את טוניס, בה מתרחשים התהליכים המבשרים את מה שעשוי להתרחש באותן מדינות ערב העוברות תהליכי דמוקרטיזציה בימים אלה.

 

במישור הדיפלומטי, טוניס מובילה מדיניות חדשה המשפיעה באופן מרחיק לכת על יחסיה עם מדינות ערב האחרות. דוגמה לכך היא נכונותה להתעמת עם סוריה ולהעביר עליה ביקורת נוקבת. בראשית פברואר  החליטו מנהיגיה שהטבח שאסד מבצע בבני עמו עבר את הגבול, ובשל כך נקטו צעד חסר תקדים כאשר גירשו את שגריר סוריה במדינה. שבועות אחדים אחר כך אירחה טוניס את תנועות האופוזיציה הסוריות, ביחד עם נציגי שבעים מדינות נוספות, במפגש שנשא את הכותרת "החברים של סוריה". המפגש לא עסק באמצעים צבאיים לשינוי המצב בסוריה אלא התמקד בהשגת הפסקת אש ובהעברת סיוע הומניטרי. אם כן, מאז שהניעה את "האביב הערבי" קיבלה על עצמה טוניס תפקיד דיפלומטי חדש שבמסגרתו היא מציבה סטנדרטים של זכויות אדם שלא היו נהוגים בדיפלומטיה הבין-ערבית עד כה.

 

בזירה הפוליטית הפנימית טוניס משלבת בין מפלגות דמוקרטיות ואסלאמיסטיות באופן חלק למדי. לאחר שמפלגת "אל-נהדה" זכתה בכ-40% מהמושבים בבחירות לפרלמנט היא נקטה צעד מרשים המיועד להרגיע את המצב הפוליטי בטוניס והיא אפשרה למנות נציג של מפלגה לא-אסלאמית, מנצף מרזוקי, לתפקיד הנשיא. כמו במישור הדיפלומטי, גם בהתפתחויות הפוליטיות הפנימיות יוצרת טוניס תקדים חשוב וכעת אנחנו עדים לכך שבמצרים נוקטים "האחים המוסלמים" עמדה דומה בעצם החלטתם לא להעמיד מועמד משלהם לבחירות לנשיאות במצרים.

 

הרקע להחלטות "האחים המוסלמים" במצרים ו"אל-נהדה" בטוניס הוא דומה. רשיד גנושי, הוגה אסלאמיסטי רב-השפעה בטוניס ואף בקרב "האחים המוסלמים" במצרים, הסביר בראיון שמפלגת "אל-נהדה" מוותרת על עמדת כוח זו כדי להרגיע את חששותיהם של החילונים. הוא ציין שהוא וחבריו למדו את הלקח מהאירועים באלג'יריה. כזכור, בבחירות באלג'יריה בשנות התשעים של המאה הקודמת, כאשר הסתמן שמפלגות אסלאמיסטיות עומדות לנצח, ביטלו החילונים בראשות הצבא את הבחירות ובעקבות זאת פרצה מלחמת אחים עקובה מדם שבמהלכה נהרגו למעלה ממאה וחמישים אלף אלג'יראים. אלו האירועים שגנושי רוצה למנוע, ולכן "אל-נהדה" מחפשת דרכים לחלוק את כוחה עם מפלגות חילוניות ולהרגיע את חששותיהן מפני התחזקות הזרמים הדתיים במדינה.

 

בחירתו של מנצף מרזוקי למשרת נשיא טוניס אכן עשויה להרגיע את החוששים ממגמות אנטי-דמוקרטיות בטוניס. מרזוקי הוא פעיל זכויות אדם שביקר נחרצות את  הדיקטטור הטוניסאי בן עלי, הושלך לכלא ואף גלה לפריז בשל כך. בשנת 2001 הוא הקים מפלגה בטוניס אשר הוצאה אל מחוץ לחוק. ב-2011, לאחר הדחת בן עלי, זכתה מפלגתו של מרזוקי למעמד חוקי והשתתפה בבחירות. על פי תוצאות הבחירות הסתבר שמפלגתו של מרזוקי היא המפלגה השנייה בגודלה בטוניס. במגעיהם עם המפלגות האסלאמיסטיות הדגישו מרזוקי ואנשיו קודם כול את עניין זכויות האדם, לרבות זכויות הנשים. זכויות האדם היו ונותרו נושא מרכזי בשיח הציבורי בטוניס, ודומה שגם במישור זה הטוניסאים עתידים לסמן את כיוון ההתפתחות של אותן מדינות ערביות השואפות לחולל רפורמות פוליטיות בארצן.

 

אחד השינויים החשובים בטוניס נעוץ ביחסים שבין תנועת "אל-נהדה" לבין ארצות הברית. בראיון עמו ציין גנושי את ארצות הברית לחיוב. הוא עצמו סייר בארצות הברית לפני מספר חודשים ונפגש עם רבים ממעצבי מדיניות החוץ בוושינגטון. התנהלות זו מסמנת הפשרה ביחסים שבין התנועות האסלאמיסטיות המתונות (שהן גם התנועות הגדולות בקרב האסלאמיסטים) לבין ארצות הברית ומלמדת על מידה הולכת וגוברת של סובלנות מצד האסלאמיסטים כלפי המערב ועל החשיבות שהם מייחסים לשיקולים פרגמטיים ולהשתלבות בכלכלה הגלובלית, המותנית ביחסם למערב ולשיטה הפוליטית הדמוקרטית שהוא מייצג. 

מאמרים נוספים