המזרח התיכון ומעבר לו

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
11.06.2014

דרקון במגירה: דאע"ש והמלחמה על הסהר הפורה

שלשום נפלה מוסול, העיר הגדולה ביותר בצפון עיראק, בידי צבא "המדינה האסלאמית בעיראק והלבאנט". בכל קנה מידה מדובר בנקודת מפנה משמעותית בהיסטוריה של האזור. האם הכורדים, לוחמי גרילה מנוסים, יצליחו לעצור את שרשרת הנצחונות והכיבושים של הג'יהאדיסטים הסונים?

ב-9 ביוני 2014, לקראת ערב, נפלה מוסול. כששורות אלה נכתבות מוחזקת העיר הגדולה ביותר בצפון עיראק בידי צבא "המדינה האסלאמית בעיראק והלבאנט". לוחמי הארגון השתלטו על משרדי הממשל של מחוז נינווה העיראקי, גירשו מהעיר את אנשי הצבא והממשלה, והם מחזיקים בה כעת. עד שמאמר זה יתפרסם ייתכן שהצבא העיראקי יצליח לגרשם, אולם בכל קנה מידה האירוע הוא נקודת מפנה משמעותית בהיסטוריה של האזור.

הארגון האסלאמי הרדיקלי מוכר בדרך כלל בראשי התיבות הערביים שלו, דאע"ש (א-דַּוְלַה אל-אסלאמיה באל-עִרַאק וא-שַּאם). ראשיתו של הארגון במלחמתו הפרטית של איש אל-קאעידה הסורר אבּו מוסעַבּ אל-זרקאווי נגד השיעים בעיראק בעקבות הפלישה האמריקאית. מאז עבר הארגון תהפוכות רבות, ובראשו עומד היום מנהיג לוחמני בשם אבּו בַּכְּר אל-בּגדאדי. עם תחילת המרד נגד אסד בסוריה הצטרף הארגון לכוחות האופוזיציה, ובמהלכה הסתכסך עם הנציג השני של אל-קאעידה בסוריה, ארגון אל-נוּסְרה. בעקבות הסכסוך החליטה הנהגת אל-קאעידה להסיר מדאע"ש את חסותה, ומאז הוא פועל כארגון עצמאי, שהאידיאולוגיה שלו – ג'יהאדית, תכפירית ומתעבת את השיעה – קיצונית אף יותר מזו של בן לאדן. חבריו מבצעים תדיר הוצאות פומביות להורג של כופרים ובוגדים, ולא מכבר אף צלבו מספר חשודים בבגידה.

חמושי דאעש בסוריה (צילום מסך: יוטיוב)

בחודשים האחרונים התבסס הארגון מאד בין חלב בצפון-מערב סוריה לבין בגדאד בדרום-מזרח עיראק, או, במילים אחרות, כמעט בכל המרחב הערבי של הפרת והחידקל. אזורי פַלוּג'ה ובַּעקוּבּה בעיראק נתונים לשליטתו הבלעדית, וכך גם חלקים ניכרים באזור המזרחי של סוריה, דיר א-זור וְ-רקה. התקפתו על מוסול מגיעה בעקבות מספר נצחונות הן באזור הכורדי בצפון סוריה, והן בערים לאורך החידקל בעיראק. בתקופה זו הצליחו לוחמי הארגון לשים את ידיהם על מחסני נשק, אמצעי-לחימה ותחמושת ממשלתיים, ולצדם גם על משאבים כספיים בבנקים ובמשרדי ממשל.

צמיחת דאע"ש היא דוגמה נוספת לקוצר ראותן של ממשלות בכל הנוגע לתמיכה בארגונים קיצוניים. בראשית הפעולה נגד אסד נתמך הארגון על ידי חלק לא מבוטל מן המשטרים הערביים הסוניים בחצי האי ערב, וכן, כך מצביעות העדויות, על ידי ממשלת טורקיה עצמה, באמצעות ארגונים מתווכים שונים. גם הפעם הצליחו הממשלות הללו לגדל דרקון במגירה ולגלות, מאוחר מדי, שהוא יורק אש גם על ביתן.

מכיוון שהאתגרים שמציב הארגון למשטר הסורי ולממשלה העיראקית מוכרים וידועים, המאבקים המסקרנים יותר הם בעיקר אלה המתפתחים בין הארגון לטורקיה ולכורדים. בחודשים האחרונים ניהלו פעילי הארגון כמה התקפות נגד יעדים על הגבול הטורקי, פגעו בסיורי גבול ואף בשוטרים והובסו בהתקפה צבאית קצרה. יש לשער שזה היה אחד העניינים העיקריים בדיון בין ארדואן לבין הנשיא האיראני רוהאני בפגישתם השבוע. בצער רב נאלץ ארדואן להודות עתה שהוא חושש מן המדינה הרדיקלית הצומחת על גבולו, ומופתע מהאינטרס המשותף שהוא מוצא עם רוהאני. במסדרונות הממשל באנקרה יש הסבורים שעדיף להסיר את ההתנגדות להמשך שלטונו של אסד, ולוותר על חלומות הדמוקרטיה השמרנית בנוסח טורקיה. האלטרנטיבה הג'יהאדית עלולה להיות גרועה יותר.

הסיפור הכורדי מסקרן גם הוא. לפני מספר שבועות פגעו אנשי דאע"ש בעיירה כורדית בסוריה, ובתחילת השבוע התפוצצו מחבלים מתאבדים חברי הארגון במטות של מפלגות כורדיות בעיר טוז חורמתו.  גם ההתקפה על מוסול, שהכורדים רואים אותה כאחת מערי המחוז שלהם, היא קריאת תגר ברורה על האזור האוטונומי הכורדי. דומה שעם התחזקות הביטחון העצמי של מנהיגי דאע"ש הם מסמנים גם את האזורים הכורדיים, שיחסם לדת ליברלי הרבה יותר, כיעד לכיבוש והשתלטות.

אלא שהפעם עלולים לוחמי דאע"ש למצוא את עצמם במערכה קשה יותר. במאבקיהם הלאומיים הארוכים בסוריה, בטורקיה ובעיראק צברו הכורדים שנים ארוכות של ניסיון בלוחמת גרילה ובמאבק הררי. עד עתה נמנעה הממשלה הכורדית מהחרפת המאבק, וקיוותה שהמלחמה בסוריה תסיט את מוקד המאבק של הארגון לכיוון דמשק. אולם כעת, משהתבררה האסטרטגיה החדשה של הארגון, אנו צפויים לראות מאבק נחוש יותר של הכורדים, וגם של הממשלה העיראקית, בארגון המאיים.

מאמרים נוספים