מאמרים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
15.08.2012

האומץ להחליט

מנסחי החוקה בטוניסיה והחברה בכלל מגלים אומץ רב בבואם להתמודד עם הסוגיות הקשות של המדינה

לפני כיומיים הודיע חביב חדר, המוביל את ניסוח החוקה של טוניסיה, שהמועד בו החוקה תהיה מוכנה נדחה מאוקטובר 2012 לתאריך המשוער, פברואר 2013. ההודעה עוררה ביקורת מצד מחוקקים טוניסאים עצמאיים, אשר טענו שדחיית המועד היא אמצעי נוח להמשיך ולשמר את השלטון בידי המפלגות השולטות, שכן, אחרי שהחוקה תתקבל צפויות בחירות שבהן המפלגות השולטות יכולות לאבד מכוחן.

ייתכן שהמבקרים הללו צודקים. סביר להניח שדחיית מועד הסיום מושפע גם משיקולים לא ענייניים. אולם בעיני המתבונן מהצד, לעת עתה, ההתקדמות של כתיבת החוקה בטוניסיה היא מרשימה. שכן, כתיבת חוקה הוא מפעל קשה המעורר ומדגיש שסעים של חברה. אין זה מקרה שעברו כחמש עשרה שנה מאז מלחמת העצמאות האמריקאית ועד שהמדינות שהרכיבו את ארצות הברית במאה השמונה עשרה אשררו את החוקה של ארצות הברית. וכמובן, אין זה מקרה שישראל דוחה את התהליך הקשה הזה כבר עשרות שנים.

לפני כשבוע יצאו חברי הועדה המנסחת את החוקה לחופשה, לאחר שסיימו טיוטה ראשונית של החוקה. כשלעצמו זהו הישג מרשים, שכן, הועדה פועלת פחות משנה. אולם מטבע הדברים, הטיוטה הזו מעוררת מחלוקות וביקורת. בטוניסיה, כמו במצרים וישראל, עיקר המחלוקת סובבת סביב מקומה של הדת וערכיה בחוקה ובתוך המערכת המשפטית בכלל.

חלק ניכר מהדיון הדתי-משפטי עוסק במעמד הנשים בחברה והמידה שבה החוקה תגן על זכויותיהן. תנועות נשים ופרשניות פמיניסטיות התאכזבו מהטיוטה המוצעת, שכן, לדבריהן, הניסוח העדכני אינו מעניק לנשים זכויות בזכות עצמן, אלא רק כמי שמשלימות את התא המשפחתי עם הגבר. לדעתן, ניסוח כזה מעורר סימני שאלה בכל הנוגע למעמד משפחות חד-הוריות. כמו כן, ארגוני הנשים מתריעים שאין מספיק אמירות מפורשות המגנות על  זכויות הנשים.

לדעת נציגי ארגוני הנשים וארגונים להגנה על זכויות האדם, הטיוטה המוצעת מהווה נסיגה בזכויות של נשים. מאידך, לדעת נציגות של מפלגת אל-נהדה (המפלגה האסלאמיסטית החזקה בטוניסיה), כמו פרידה לאבידי, מבקרי הטיוטה מגזימים ומסתמכים על מקרים חריגים כדי לערער על עקרונות מוצדקים. ביסוד המחלוקת מצויות השקפות עולם שונות, דתית – המדגישה את המסורת, וליברלית – המדגישה את זכויות האדם, בכל הקשור למבנה המשפחה ועצמאותן של נשים.

מחלוקת נוספת, אשר מדגישה את המתח שבין זרמים חילוניים לדתיים בטוניסיה, קשורה לזכות האדם להביע את דעותיו בענייני דת. לאחרונה הציעו אישים המשתייכים לאל-נהדה חוק האוסר להשמיץ את מחמד או להביע דעה מזלזלת באלוהים. כמו כן, החוקים הללו מיועדים להגן על אתרים קדושים לנוצרים וליהודים. הרקע להצעות הללו הם עימותים אלימים סביב תערוכה שהוצגו בה עבודות אמנות שפורשו כמזלזלות במחמד, והסרט "פרספוליס", המציג את האל באופן אנושי ומזלזל.

מטבע הדברים, בעוד שמאמינים אדוקים מנסים לקדם תחיקה אשר תמנע חילול קודש ותגן על האופן שבו האל והנביא מחמד מוצגים בפרהסיה, דוברי הארגונים לזכויות האדם מוטרדים מאמצעי הצנזורה שהמפלגות הדתיות מקדמות. לדעתם, החוקים הללו מהווים צעד ראשון בתהליך מסוכן, אשר בסופו הצנזורה הדתית בטוניסיה תהיה חזקה מדי.

המאבקים, הביקורת והעיכובים של החוקה בטוניסיה אינם עדות לכישלון הדרך. להיפך, הישירות שבה הטוניסאים מתמודדים עם סוגיות משפטיות טעונות, אשר נוגעות בעצב הרגיש של דת ומדינה, מלמד על נחישות ותחושת מחויבות לשיטה הדמוקרטית. יתר על כן, היא משקפת את הרצינות שבה הטוניסאים מתמודדים עם שאלות יסוד של המדינה שלהם. ואילו לישראל, אשר מנהיגיה נוטים לדחות את ההתמודדות עם סוגיות קשות כגון שילוב דתיים בחברה, קביעת גבולות לישראל, וכמובן, ניסוח חוקה, לא נותר אלא ללמוד משכנינו, אשר מתייחסים לדמוקרטיה החדשה שלהם במסירות ומרץ ואשר יש להם את האומץ להחליט.

מאמרים נוספים