מאמרים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
28.03.2012

האחים המוסלמים: הזדמנות לישראל

"האחים המוסלמים" הוכיחו בשנת האביב הערבי מתינות מדינית ביחס לישראל, אולם סרבני השלום מהצד הפלסטיני והישראלי ממשיכים לראות בהם סיכון. ממשלת ישראל בוחרת, בינתיים, להתחפר בשוחות המלחמה במקום לפתוח פתח לשלום.
לפני מספר חודשים, כאשר תנועת "האחים המוסלמים" זכתה בבחירות, חסידי העימות הישראלי-פלסטיני חשו מחוזקים. מנהיגי חמאס היו משוכנעים שכעת ישב בשלטון המצרי כוח אשר יקדם את האינטרסים שלהם על חשבון האינטרסים של הפת"ח, וישתף עמם פעולה במאבקם נגד ישראל. ואילו בישראל, אנשי ימין המעדיפים עימות על משא ומתן, ואשר טענו מאז ומתמיד שאין על מי לסמוך בצד הערבי וידעו לשרטט תרחישי אימים אם תנועות אסלאמיות יגיעו לשלטון, יכלו לומר "אמרנו לכם". פרשנים ברוח זו דברו על "חורף אסלאמי" וניבאו שחורות לישראל.

ובכן, במסגרת ההפתעות שהמציאות המזרח תיכונית מניחה לפתחינו מדי כמה חודשים, מסתבר שמחרחרי המלחמה, פלסטינים וישראלים, מאוכזבים מ"האחים המוסלמים". שכן, "האחים המוסלמים" ניגשים לסכסוך הישראלי-פלסטיני כמבוגר אחראי ולא כמתבגר מתלהם.

מאז השיחות בקאהיר, ולאחר מכן ההסכם שבין חמאס ופת"ח בדוחא, הסתבר ש"האחים המוסלמים" אינם מתכוונים להיכנס לתפקיד שהניצים משני הצדדים יעדו להם. המתינות המפתיעה שלהם ניכרה כאשר לחצו על חמאס להתגמש במשא ומתן עם הפת"ח; על פי דיווח של הניו יורק טיימס, מחמד בדיע, המדריך הרוחני של "האחים המוסלמים" לחץ על ח'אלד משעל לנהוג בגמישות מול הפת"ח. התוצאות לא איחרו להגיע, ומשעל ויתר לאבו מאזן והסכים שהאחרון יעמוד בראש ממשלה משותפת של חמאס והפת"ח כאשר היא תקום.

הרקע לעמדה הזו של "האחים המוסלמים" מוסבר על ידי רדא פהמי, חבר פרלמנט מצרי מטעם "האחים המוסלמים", יושב ראש הועדה לעניינים ערבים והאחראי ליחסי "האחים המוסלמים" והפלסטינים. על פי פהמי, "האחים המוסלמים" מעוניינים ביציבות במזרח התיכון. למרות שהם מכירים בזכות חמאס להגן על עצמו אין בכוונתם לספק להם נשק או לגרום לחוסר יציבות. יתר על כן, כדי שה"אחים" יוכלו להשפיע על הפלסטינים הם שומרים על עמדה מאוזנת בין הפת"ח לחמאס. במילים אחרות, למרות שחל שיפור מסויים במעמד של חמאס במצרים, הם רחוקים מלקבל את התמיכה שלה ייחלו כאשר "האחים המוסלמים" עלו לשלטון.

הצעדים הללו שנוקטים "האחים המוסלמים" לא צריכים להפתיע אותנו יותר. הם הולמים באופן מלא את השינויים ש"האחים" עוברים מאז שהם עלו לשלטון. אמנם קשה לדעת כעת אלו עמדות "האחים" ינקטו בסוגיות פנים מצריות, שכן מצד אחד הם מעוניינים לזכות למעמד של דמוקרטיה מוכרת ומכובדת, ומצד שני הם מבינים ששלושת רבעי מהמצביעים בבחירות האחרונות הצביעו בעד מפלגות אסלאמיות בעלות השקפת עולם שמרנית דתית. אולם נראה כי בכל הקשור לזירה הבינלאומית, "האחים" נוקטים עמדות מתונות אשר יאפשרו להם להשתלב בסדר העולמי.

העמדות המתונות בזירה הבינלאומית והלחץ ש"האחים" מפעילים על חמאס לאפשר לפת"ח להוביל את היחסים עם ישראל פירושו נסיגה ממאבק אלים נגד ישראל. זהו כמובן תהליך ממושך, שכן רבים מקרב אנשי השטח של חמאס מתנגדים לקו הזה. אולם נדמה שהמנהיגות של חמאס מפנימה את השינוי הזה: את התוצאות של העמדה הזו צפינו בסבב האחרון מול עזה, כאשר חמאס לא השתתף בירי אך גם לא התעמת עם היורים. עמדה זו ביטאה את ההתלבטות של התנועה, אולם ברור כי הישיבה הזו על הגדר מלמדת על כך שבחמאס מבינים שהם כבר לא יכולים להרשות לעצמם להשתתף בעימותים אלימים נגד ישראל אם "האחים המוסלמים" מתנגדים לאלימות זו.

המזרח התיכון משתנה בקצב מפתיע. לפני כשנה וחצי איש לא צפה שתתרחש מהפכה אשר תוביל לעליית "האחים". כעת אנו עדים להפתעה נוספת, כאשר "האחים המוסלמים" מתגלים ככוח ממתן בזירה, המוריד את להבות האש של חמאס, ולוחץ על הארגון להגיע למשא ומתן מדיני עם ישראל.

לדעת שוחרי השלום, העמדה של "האחים המוסלמים" טובה לישראל. ואילו בעיני סרבני השלום, פלסטינים וישראלים כאחד, זהו שינוי מסוכן. בינתיים, לדאבוני, ממשלת ישראל בוחרת להתחפר בשוחות המלחמה נגד השלום.

מאמרים נוספים