המזרח התיכון ומעבר לו

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
23.01.2012

האחים המוסלמים והקולנוע המצרי

בעקבות המהפכה במצרים מתחולל מאבק שליטה בקולנוע המצרי בין האחים המוסלמים לבין יוצרי הקולנוע החילוניים. לתוצאותיו של המאבק תהיינה השלכות על יצירת התודעה הקולקטיבית המצרית

לאחרונה פורסמו בהרחבה תוצאות הבחירות לפרלמנט במצרים, בהן התברר כי המפלגות האסלאמיות זכו ברוב מרשים. הסיקור הפוליטי נרחב ביותר, אולם מעט מאד נכתב אודות המאבק התרבותי על אופייה העתידי של המדינה. ההתרחשות המעניינת ביותר במסגרת המאבק הזה מצויה בתחום הקולנוע. תעשיית הסרטים המצרית הפופולארית והוותיקה ביותר בעולם הערבי מהווה מוקד למאבק שליטה המתנהל בין יוצרים המזוהים בין היתר עם רעיונות חילוניים, לבין גורמים אסלאמיים ובראשם תנועת "האחים המוסלמים" המנסים לקחת חלק ביצירה הקולנועית ובכך להשפיע על המסרים המועברים בקולנוע.

המאבק העכשווי לא החל עם נפילתו של מובארכּ אלא התנהל לאורך כל תקופת שלטונו. מרבית יוצרי הסרטים הציגו באופן שלילי ונלעג דמויות המייצגות את הגורמים האסלאמיים במצרים. מן העבר השני הפעילו הגורמים האסלאמיים ובעיקר חברי פרלמנט מתנועת "האחים המוסלמים" לחץ רב על הצנזורה הממשלתית – לעיתים בהצלחה לא מבוטלת -  כדי שתפסול להקרנה סרטים הפוגעים לטענתם בערכים אסלאמיים חשובים ומציגים דמויות אסלאמיות בצורה שלילית. על אף הישגיהם במאבק טענו אנשי "האחים" כי הצנזורה בימיו של מובארכּ פסלה כל ניסיון של התנועה להפיק סרטים משלה וכתוצאה מכך נוצר מצב שבפני הצופה המצרי הוצגה תמונה שקרית של אורח החיים האסלאמי. לטענתם נבע העיוות מרצונו של השלטון להצר את צעדיהם של הכוחות האסלאמיים.

חוסר היציבות השורר במצרים לאחר שמובארכּ הורד מכס השלטון לא פסח גם על הקולנוע. לפני מספר חודשים הוכתה תעשיית הקולנוע המצרית בתדהמה עת הכריז מוּחְסן ראדי, מבכירי תנועת "האחים המוסלמים", על הקמת חברת הפקות קולנועית חדשה שתפיק עבור התנועה סרטי דת ומוסר אסלאמיים. באמצעות חברת הפקות זו תקדם התנועה את ערכיה ותחשוף אותם בפני המוני הצופים הערבים והמוסלמים במצרים ומחוצה לה. "הסתיים עידן סרטי העירום" ציין ראדי, " שכן העם המצרי לא יקבל מצב שבו ימשיכו להציג סרטים כאלה ". יוזמה זו של "האחים," לצד תוצאות הבחירות שהציבו רוב ברור למפלגות האסלאמיות בפרלמנט, גרמו לפחד וחרדה בקרב חלק מהנפשות הפועלות בתעשיית הקולנוע ביחס לעתיד. שחקנים בולטים וביניהם חוסיין פהמי פרסמו מכתב גלוי ביומון "אל-אהראם" ובו הם קוראים ל"אחים" לשמור על הקולנוע המצרי ועל חופש היצירה שבו. אחרים התנגדו בפומבי להקמתה של חברת קולנוע שתיצור "סרטים מטעם" ותשרת את האינטרסים של "האחים". באופן מפתיע למדי, היו גם תגובות אחרות מצדם של היוצרים והשחקנים במצרים להכרזה על הקמת המיזם הקולנועי של "האחים". דוגמה לכך היא תגובתו של הבמאי המפורסם דאוד עבד אל-סַיִד, שלא הביע התנגדות עקרונית למיזם, אלא הטיל ספק בסיכויי ההצלחה של "האחים" להתמודד בשוק הקולנועי המסחרי המצרי. יוצר בולט אחר, וחיד חאמד, אף הביע את ביטחונו בכישלון המיזם של "האחים" בטענה כי: "המצרים לא יקבלו קולנוע אשר מערב ערכי מוסר ומסרים דתיים באומנות". 

אף שהביעו דאגה עמוקה מעתיד הקולנוע בצל פרלמנט אסלאמי בחרו גורמים בולטים אחרים, כמו כוכב הקולנוע הוותיק מחמודיאסין והשחקנית נבילה עביד, דווקא ליצור דיאלוג עם חברי "האחים" במטרה לעצב במשותף את עתיד היצירה הקולנועית במצרים. במהלך חודש דצמבר אף נפגשו יאסין ועביד עם נציגי "האחים" על מנת לדון בכך, אולם במהלך הפגישה עזבו שני השחקנים את אולם הדיונים וקטעו את הדיאלוג. לדברי יאסין עזבו השניים מכיוון שנציגי "האחים" בחרו שלא להביע עמדות ברורות בנוגע לדרך פעולתם בעתיד ונמנעו מלדון בנושא חופש היצירה בקולנוע. יאסין הסביר את חששו : "גם כך בשנים האחרונות סבל הקולנוע המצרי ממעורבות יתר של המדינה. מה עלול להיות מצב הקולנוע כאשר המדינה תישלט על ידי הגורמים האסלאמיים?". "האחים" מצידם ניסו להרגיע את החששות, ולצד נכונותם להיפגש עם אנשי התעשייה ולדון בעתיד הקולנוע הם השמיעו הצהרות מעורפלות כמו זו של מוחסן ראדי, שהדגיש כי לתעשיית הקולנוע הנוכחית אין ממה לחשוש כל עוד תשמור על ערכים אסלאמיים נאותים.   

כדאי להמשיך ולעקוב אחר המאבק הזה, משום שלגורם ששולט בקולנוע יש יכולת להשפיע במידה רבה על החיים התרבותיים במצרים, בהם מהווה הקולנוע עד עתה מוסד תרבותי חילוני חשוב. שינויים מהותיים שיהפכו אותו לדתי יותר יהוו ניצחון משמעותי ביותר ל"אחים" אשר יוכלו להגיע באמצעות מסכי הקולנוע לעשרות מיליוני אזרחים ולהחשיך את המסך הקולנועי בפני גורמים חילוניים וליברליים במצרים.

 


עידן להב כתב את עבודת המאסטר שלו באוניברסיטת בן גוריון בנגב על "הגירת עבודה ממצרים למדינות המערב בקולנוע המצרי". הוא מרצה עצמאי בנושאי המזרח התיכון המודרני.   

 
מאמרים נוספים