מאמרים

אודות הכותב

תגיות
ניתוח ופרשנות
11.02.2016

האינטרס של נתניהו בתשלום פרוטקשן לחמאס בעזה

ממשלת נתניהו מוכנה לשלם פרוטקשן לחמאס בעזה משום שכך תוכל לטעון כי קיומה של "מדינת חמאס" בדרום לא מאפשר את חידושו של תהליך השלום. כך הופכים תושבי ישראל והשטחים לבני ערובה של ממשלות חמאס וישראל

לכאורה התנתקה ישראל מעזה בשנת 2005. ההתנתקות סייעה לחמאס להשתלט על הרצועה שנתיים מאוחר יותר, משום שהייתה חד צדדית, לא תואמה עם הרשות הפלסטינית ולא הבטיחה את שלטונה שם. מאז נערכו מספר סבבי עימות עם שלטון חמאס, שעלו בדמים רבים לישראלים ולעזתים. הסבב האחרון בסדרה, הארוך וההרסני ביותר, היה בצוק איתן.

בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, הבטיח פעמים רבות, בעיקר לפני בחירות, כי הוא זה שימוטט את שלטון חמאס בעזה, שלדבריו מפעיל חוליות טרור בגדה המערבית, פועל למוטט את הרשות הפלסטינית, משריש אידיאולוגיה סלפית-ג'יהאדית בעזה ונערך בהתמדה למלחמה עם ישראל.

לא מניה ולא מקצתיה. ממשלת נתניהו, המשתבחת בכך שרק היא מסוגלת "להכריע את הטרור", עושה ככל יכולתה לשמר את שלטון חמאס בעזה. להלן כמה נתונים על יחסיה עם ממשלת חמאס.

כמעט אלף משאיות עמוסות בסחורות עוברות מדי יום מישראל לעזה דרך מעבר כרם שלום. עשרות אלפי עזתים עוברים מדי שנה לישראל ומשם גם לגדה המערבית. משאיות עמוסות מזומנים של חברת ברינקס עוברות בדרך שגרה מישראל לעזה, לעתים תוך כדי לחימה. לכך יש להוסיף אספקה שוטפת של חשמל, מים ודלקים.

שווי המסחר בין ממשלות ישראל וחמאס מגיע למיליארדי שקלים בשנה, אף שגורמים ממשלתיים מדווחים כי רק בשנה שעברה סוכלו למעלה מ-250 ניסיונות הברחה של חומרים אסורים לרצועה, הכוללים "משלוח של יותר מ-13 טונות תחמוצת ברזל (תוסף לייצור דלק רקטי), רבבות אלקטרודות לריתוך לתעשייה הצבאית של החמאס, מצלמות אינפרא אדום, מכשירי תקשורת ומצלמות אבטחה, צינורות להכנת משגרים ומנועים חשמליים למערך המנהרות של החמאס" (נתונים חלקיים של רשות המעברים).

הנתונים היבשים מסתירים עובדה בעייתית יותר. בעוד שהרשות הפלסטינית ומצרים מחריפות את צעדיהן מול שלטון חמאס, באמצעות עיכוב העברת משכורות והרס מנהרות, ממשלת נתניהו ממשיכה לחזק בכל צורה אפשרית את אחיזת התנועה בעזה. בתמורה מקבלת ישראל איומים בלתי פוסקים בסבב לחימה נוסף, טרור המופעל מהגדה, ירי טילים מתמשך והעמדת דרום ישראל ומרכזה באיום מתמיד.

נתניהו ואסמאעיל הניה (עיבוד תמונה: עמיר שיבי)

נתניהו ואסמאעיל הניה (עיבוד תמונה: עמיר שיבי)

 

עולם התוכן של ארגוני הפשע מציע הסבר מניח את הדעת למערכת היחסים הזו: ישראל משלמת פרוטקשן לחמאס כדי לעכב – לא כדי למנוע – את סבב העימות הבא. וכמו בעולם הפלילי, משלם דמי החסות הופך למסחטת מזומנים וטובות הנאה, ובמבוכתו כי רבה מציע בעצמו הסברים מדוע כדאי לו להמשיך ולשלם. במקרה של עזה ההסברים גם נשמעים טוב: למנוע השתלטות של דאע"ש על עזה, למלא את אחריותה ההומניטרית של ישראל כלפי תושבי הרצועה, בטחון תושבי ישראל מחייב, ועוד. אולם האמת פשוטה יותר: ממשלת הימין של נתניהו מעדיפה לשלם פרוטקשן במקום להתמודד מול הסכנה שמציב חמאס כלפי ישראל, הרשות הפלסטינית ומצרים.

האם ישראל צריכה להסכין עם מציאות שבה ארגון טרור, אשר הוכיח מאז 1988 את יכולתו לפגוע באלפי ישראלים ופלסטינים, שולט על גבולה הדרומי? האם היא צריכה לקיים שלטון אשר מצרים השכנה רואה בו בסיס תמיכה לטרור המופעל נגדה בסיני? ישראל יודעת כי כל עוד שולט חמאס בעזה הוא יצליח לסכל כל תהליך שלום אמיתי בינה לבין הפלסטינים. דומה כי ההסבר לכל התהיות הללו הוא כי ממשלת הימין מוכנה לשלם פרוטקשן לחמאס משום שכך תוכל לטעון כי קיומה של "מדינת חמאס" בעזה לא מאפשר את חידושו של תהליך השלום.

עד לשינוי במדיניות הרשמית של ישראל מול עזה יוותרו הן הישראלים הן הפלסטינים בני ערובה של ממשלות חמאס וישראל.

מאמרים נוספים