המזרח התיכון ומעבר לו

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
25.05.2013

האם לבנון הופכת לסוריה שניה?

מלחמת האזרחים בסוריה זולגת לשכנותיה - ובעיקר ללבנון. בטריפולי פרצו קרבות בין עלווים וסונים. בקרוב גם יתר העדות (דרוזים ונוצרים) יאלצו לרדת מהגדר וייתכן שלבנון תמצא עצמה במלחמת אזרחים חדשה

מלחמת האזרחים בסוריה זולגת לשכנותיה. עשרות רבות של נפגעים בפיגועים בטורקיה, ירי נשק קל ומרגמות לרמת הגולן, וחיסול מתנגדים פוטנציאליים בירדן. אולם כל אלה מחווירים לנוכח מה שקורה בלבנון.

בסדרת קרבות בין עלווים לסונים בעיר טריפולי שבצפון לבנון נהרגו בששת הימים האחרונים עשרות תושבים, ואלפי משפחות סובלות מצוקה ונמלטות מן האזור. הצבא הלבנוני משתדל לא להתערב בינתיים כדי לא להחמיר את הבעיה, אך גם מפקדיו מוטרדים ומחפשים דרך להקנות למוסדות המדינה הלבנוניים מעט סמכות במערכת ההולכת ומתפרקת.

בסוריה, מוקד הלחימה העקובה מדם בשבועות האחרונים הוא אזור קוסייר שליד הגבול הלבנוני. (מפה ראה כאן:  http://goo.gl/maps/QMctR)  אל האזור התנקזו לוחמים ממרבית ארגוני האופוזיציה, ומולם יחידות צבא סוריה הסדיר ומאות לוחמים מחזבאללה. הלחימה באזור הייתה הקשה ביותר בכל זירות המלחמה הסוריות, ולא במקרה. מכיוון שהמורדים שולטים במרבית החלק הצפוני של סוריה, השליטה באזור קוסייר ובכביש עוקף חומס היא החיבור היחיד שעדיין אפשרי בין בשאר אסד בדמשק לבין בני עדתו העלווים באזורי טרטוס ולאדקיה שלאורך החוף הסורי. שליטה של המורדים באזור זה תנתק את הנשיא מן העורף התומך בו, תבודד אותו בדמשק, ותאפשר למורדים לסגור עליו את טבעת המצור.

את חשיבותה האסטרטגית של קוסייר הבינו הן האיראנים והן המדינות התומכות במורדים הסונים. משום כך החליטו שני הצדדים להטיל את כובד משקלם הצבאי לכיבוש האזור. איראן הצליחה לשכנע את חסן נסראללה בחשיבות הקרב, וזה אכן גייס את מרבית לוחמיו והטיל אותם למערכה. נסראללה מבין, כמובן, שהקרב על קוסייר הוא גם קרב הישרדות עבורו. נפילת משטר אסד וניתוק הקשר עם העלווים ודרכם עם האיראנים יקשו עליו מאד להמשיך ולקבל נשק וחומרי לחימה, וימנעו ממנו את היתרון החשוב של גיבוי סורי בתוך לבנון.

הלחימה העיקשת בקוסייר גבתה מאות קרבנות משני הצדדים, ורבים מלוחמי חיזבאללה שיצאו לשם חזרו לארצם בארונות מתים. גם סונים רבים שיצאו להצטרף לאחיהם המורדים נפגעו בלחימה. חזית המורדים באזור לא הייתה יציבה וסבלה קשות מחיכוכים בין ארגוניים ומחוסר תיאום. תוצאת הביניים בשלב זה היא ניצחון 'בנקודות' של המשטר הסורי, שכרגע מחזיק בעיר, אך שלטונו שם אינו יציב.

הלחימה בקוסייר משפיעה מיידית על הפוליטיקה הפנים לבנונית. כאמור, בטריפולי פרצו כבר קרבות קשים מאד וסביר להניח שיימשכו ויחריפו. הסונים, שהם הרוב בטריפולי, מרגישים מאוימים בתוך הקשת השיעית-עלווית המתהווה לנגד עיניהם, וחוששים להיבלע בתוך המהלך. העלווים, מיעוט בעיר אולם רוב באזור, שואפים להצטרף למחנה המשטר הסורי.

גם אם תהיה הפוגה במאבק הפנימי הזה, וגם אם לא יגלוש מיד לעריה האחרות של לבנון, דומה שלבנון הולכת בעקבות סוריה ושני המחנות הנצים בארץ הארזים – הסונים מול השיעים והעלווים – מתחילים במעגל דמים שיילך ויחריף. העדות האחרות תצטרכנה להחליט למי נתונה נאמנותן. הדרוזים נעים כמצוף בים סוער ומנהיגם, וליד ג'ונבלאט, שהיה ממבקריו החריפים ביותר של אסד עד השבועות האחרונים, מגלה פתאום הבנה ואהדה מסוימת למצבו. ואילו הנוצרים בלבנון, כאחיהם בסוריה, אינם יורדים מן הגדר. כמו הרוב בישראל, גם נוצריי לבנון אינם מתלהבים מן האופציות העומדות מולם – משטר עלווי דכאני ואכזר או משטר סוני אסלאמיסטי שעלול גם להיצבע בגוונים רדיקליים.

אולם בשונה מהציבור הישראלי שאינו נפגע ישירות, הנוצרים ושאר העדות הלבנוניות לא יוכלו להרשות לעצמם לעמוד מנגד זמן רב. הם עלולים למצוא את הלחימה בפתח ביתם.

מאמרים נוספים