המזרח התיכון ומעבר לו

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
07.10.2014

הדת והכת מסכנות את החלום הכורדי

הגורם הדתי והכיתתי הפנים-כורדי מסכן את חלום מדינת הלאום הכורדית, שלמענה הקריבו הכורדים את כל היקר להם ושעל ספה הם נמצאים כיום. את המחיר הכבד ישלמו לא רק הכורדים אלא גם, ובעיקר, המיעוטים החיים עמם.

בשלב זה כבר מבין כל בר-דעת כי האביב הערבי המתחולל בעולם האסלאם אינו אלא סתיו מעולם אחר. כל השמות והכינויים הניתנים להתקוממות העממית ולמהפכות נגד הממשלות בעולם הערבי אינם אלא כיסוי לסכסוכים כיתתיים, כאשר ברוב המקרים, השיעים מתקוממים נגד ממשלותיהם הסוניות והסונים מתקוממים נגד ממשלותיהם השיעיות.

העניין התבהר אף יותר כשאיראן החלה לעודד את הכוחות השיעיים בכל מקום ובמקביל החלו תורכיה, קטר, ערב הסעודית ומדינות סוניות נוספות לתמוך בכוחות הסוניים במדינות המצויות תחת שלטון שיעי. כל אלה הביאו להחרפת האלימות עד כדי לקיחת נשים בשבי ומעשי טבח ורצח שרירותיים, גם ובעיקר באזרחים חפים מכל פשע, שעוונם היחיד הוא שאינם נמנים על הקבוצה הדתית של רוצחיהם.

בכל הסכסוכים הללו שפרצו בין הערבים וזלגו לאזורים אחרים שמור היה לכורדים מקום מיוחד. אזרח מן השורה עלול לחשוב שמדובר בסכסוכים פוליטיים גרידא, ולהחמיץ את העובדה שהמאפיין הכיתתי של הסכסוכים זלג גם לשורות הכוחות הכורדיים השונים. מאפיינים אלה מלובים על ידי מדינות שכנות כתורכיה ואיראן.

בצד אחד ישנם גורמים פוליטיים כורדיים המצדדים במדיניותה של תורכיה אף שהם מודים שהיא תומכת בדאע"ש וחרף המכות שניחתות עליהם ועל הכורדים שאותם הם מייצגים. מולם ישנם גורמים שפועלים אך ורק בהנחיה איראנית. גם הבריתות שכרתו עם הכורדים של תורכיה אינן אלא עסקה שנכפתה עליהם מכורח הנחיה זו.

החבל האוטונומי הכורדי בעיראק (צילום מסך: יוטיוב)

למרבה הצער, הסוגיה הלאומית הכורדית אינה מעניינת את הכוחות הפוליטיים הכורדיים כבעבר. הסיבה לכך היא השפעת הסכסוכים הכיתתיים והשחקנים הבולטים המניעים אותם – תורכיה ואיראן – על הכוחות הפוליטיים השונים לכל רוחב הזירה הכורדית. זאת בשל הנטיות הכיתתיות של מנהיגים בולטים בשתי המפלגות הכורדיות העיקריות בכורדיסטאן העיראקית, KDP (המפלגה הדמוקרטית של כורדיסטאן) ו-PUK (האיחוד הפטריוטי של כורדיסטאן). נטיות אלה משפיעות במישרין על היחסים הפנים-כורדיים עד כדי כך שהם באים בבריתות עם אויביו של הצד השני בניגוד גמור להסכמים אסטרטגיים שנחתמו ביניהם.

למרבה המזל, עד כה לא החריף הסכסוך הזה בכורדיסטאן לרמה בלתי-נסבלת, אך הוא כבר חצה את שלבי התפתחותו הראשונית. השלבים המסוכנים עוד לפנינו, ללא ספק, בשל פעילותם של תאים רדומים רבים בכורדיסטאן. ברי לכל כי הנפגעים הגדולים ביותר של סכסוך כזה יהיו בני המיעוטים, ובראשם היזידים והקאקאים [קבוצה כורדית שדתה ככל הנראה איננה אסלאמית, אלא קרובה יותר לדתות המסופוטמיות הקדומות ולדת העלווית, עם השפעות סוּפיות רבות].

נוסף על כך, השחקנים הפוליטיים הכורדיים טרם נקטו צעד אמיתי אחד לטובת פתרון המתיחות הכורדית הפנימית וטיפול בה. השפעותיה של מתיחות זו עלולות להיות חמורות אף יותר על היזידים ועל בני המיעוטים האחרים הן מצד גורמים כורדיים הן מצד גורמים אחרים, שכן המיעוטים הללו הם טרף קל: אין ברשותם כוח צבאי, נשק, תמיכה בינלאומית וכלכלה להישען עליה, ואין איש שיעמוד להם לעזר.

השפעתו של הסכסוך הזה לא תוגבל אך ורק ליזידים ולבני המיעוטים האחרים. סכסוך זה עלול לחסל גם את חלום המדינה העתידית של כלל הכורדים, שהם נאבקים למענה זמן רב ומקריבים לטובתה את כל היקר להם. כל עוד תתערב הדת בעיצוב גורלם של הכורדים הם ישובו לעברם הקשה –  פזורים, עקוּרים, שזכויותיהם נגזלות על-ידי הערבים, התורכים והפרסים.


דלשאד נועמאן פרחאן הוא עיתונאי יזידי המשמש כעורכו של העיתון היזידי "דאסן פרס"

מאמרים נוספים