מאמרים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
02.08.2011

ההשלכות המשפטיות של הקמת מדינה פלסטינית

גם כעת, עדיין לא ברור טיבו המדויק של המהלך הפלסטיני הצפוי בספטמבר והשלכותיו. האם יכריזו הפלסטינים על מדינה בגבולות 1967? האם יכריזו על מדינה מבלי ציון גבולותיה? מה תהיה תגובת ישראל וכיצד יתייחסו הצדדים למחויבויותיהם הקודמות בהסכמי אוסלו? שאלה חשובה הינה האם תתקבל המדינה הפלסטינית כחברה מלאה באו"ם? ככל הנראה, בהעדר רוב מתאים במועצת-הביטחון תהיה התשובה שלילית בשלב הראשון, אך בעתיד הלא רחוק גם מצב זה עשוי להשתנות.

רשימה קצרה זו מניחה שלוש הנחות סבירות - שתיים עובדתיות, ואחת משפטית. ראשית, הפלסטינים יכריזו על מדינה. שנית, המהלך הפלסטיני יזכה לתמיכה בינלאומית רחבה. קיים קונצנזוס בינלאומי בדבר זכותם של הפלסטינים להגדרה-עצמית ומימושה באמצעות הקמת מדינה. המדינות המתנגדות למהלך הפלסטיני נוקטות בעמדה זו בעיקר בשל חד-צדדיות הצעד. רוב המדינות יכירו במדינה החדשה, והתנגדותן של מדינות חשובות עשויה להתעמעם עם חלוף הזמן. לפיכך, קבלה של המדינה הפלסטינית כחברה באו"ם אינה תרחיש בלתי-סביר. ההנחה השלישית, המשפטית, הינה שהמהלך הנוכחי חורג מהמישור ההצהרתי והדיפלומטי (בניגוד להכרזת אש"ף על מדינה בשנת 1988) והוא יוביל להקמת מדינה שתשלוט למעשה לפחות על חלק משטחי הגדה המערבית (ובכפוף לסוגיית הפיוס הפנים-פלסטיני, יתכן שגם על רצועת עזה). התנאים לקיומה של מדינה במשפט הבינלאומי הינם קיומה של טריטוריה יציבה (לאו דווקא בגבולות מוסכמים), שבה אוכלוסיה קבועה הכפופה לסמכויות שלטוניות אפקטיביות שהמדינה מקיימת בשטח. כמו כן, נדרשת יכולת לקיים יחסי חוץ (קרי, עצמאות מדינית). תנאים אלה ככל הנראה יתקיימו ויובילו למסקנה המשפטית בדבר קיומה של מדינה פלסטינית.

מהן ההשלכות המשפטיות של הקמת מדינה פלסטינית? להלן דיון ראשוני "על קצה המזלג".

ישראל והמדינה הפלסטינית יוכלו להמשיך לנהל משא ומתן בשאלת הגבולות ובסוגיות הנוספות שנותרו לקראת הסדר קבע. אולם, ישראל תעמוד אל מול מדינה, להבדיל מ"רשות פלסטינית" היונקת את כל כוחה מההסכמים שנחתמו עם ישראל, ומסמכויות שהועברו אליה מכוחם מהממשל הצבאי הישראלי. אכן, רשות פלסטינית הינה אישיות משפטית שסמכויותיה מוגבלות לתחומים המותרים לה בהתאם להסכמים שמכוחם היא נוסדה. לעומת זאת, כחלק מעקרון הריבונות, המשפט הבינלאומי אוסר על התערבות בענייניהן הפנימיים של מדינות, אלא אם יש כלל של משפט בינלאומי (מנהגי או הסכמי) הקובע אחרת. כך, למשל, אם תקים המדינה החדשה כוח צבאי החורג ממגבלות כוחות השיטור שהותרו לרשות הפלסטינית, יהיה קושי לבסס טענה לפיה הקמת הכוח הצבאי אינה חוקית. הכרעה בטענה זו תצריך דיון משפטי מורכב בשאלת היחס בין הסכמי אוסלו (בהנחה שיעמדו בתוקפם) והרשות הפלסטינית שהוקמה מכוחם, לבין המדינה הפלסטינית.

בהיבט אחד חשוב, הקמת המדינה הפלסטינית תיצור שינוי משפטי משמעותי: היכולת של המדינה הפלסטינית לנהל יחסי חוץ, לרבות הצטרפות לאמנות בינלאומיות ולארגונים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית מוגבלת בניהול יחסי החוץ שלה לתחומים מצומצמים שהוגדרו בהסכמים עם ישראל (באמצעות אש"ף, הרשות יכולה להתקשר בהסכמים כלכליים מסוימים, ובהסכמי תרבות, מדע וחינוך). מדינה, מעצם מהותה, רשאית להתקשר בהסכמים בינלאומיים ולהצטרף לארגונים בינלאומיים. כך, למשל, גם ללא קבלה כחברה מלאה באו"ם תוכל מדינה פלסטינית להצטרף לארגונים בינלאומיים, לרבות לסוכנויות מיוחדות של האו"ם, לאמנות זכויות-האדם ולחוקת בית-הדין הפלילי הבינלאומי. לבית-הדין הפלילי הבינלאומי סמכות טריטוריאלית המשתרעת על שטחן של מדינות החברות בחוקתו, וכך עשויים חיילים ואזרחים ישראליים הפועלים בשטחים להיות מטרה לחקירות ולהעמדות לדין בבית-הדין, שישראל נמנעה מלהצטרף לחוקתו. מדינה פלסטינית תוכל להצטרף גם למשטרים בינלאומיים נוספים בעלי תחולה טריטוריאלית, כגון אמנות להגנה על הסביבה, ובכך ליצור שינויים במשטר המשפטי החל על השטחים.

מכיוון שגבולותיה של המדינה הפלסטינית יהיו שנויים במחלוקת, עשויות להתעורר מחלוקות בינלאומיות מסובכות באשר לתחולת הנורמות הבינלאומיות על שטחים בהם מפעילה ישראל סמכויות שלטוניות, ובעיקר על ירושלים המזרחית. המדינה הפלסטינית תוכל לעורר מיוזמתה מחלוקות אלה על-מנת לעשות בהם שימוש ללחץ מדיני על ישראל, וכאמצעי להעברת ההכרעה בסוגיות מדיניות ממסגרת המשא ומתן הדו-צדדי לפורומים בינלאומיים.

 

 

עו"ד גיל-עד נועם מלמד קורסים במשפט בינלאומי באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת חיפה, במסלול האקדמי-המכללה למינהל ובמכללת שערי-משפט. הוא חוקר במרכז קונקורד לחקר יחסי הגומלין בין המשפט הבינלאומי למשפט הישראלי במסלול האקדמי-המכללה למינהל, ואחראי על הקליניקה לזכויות-אדם הפועלת במסגרת מרכז קונקורד.

מאמרים נוספים