מאמרים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
29.04.2015

הון, שלטון וצ'רנוביל על הנילוס

זיהום מימי נהר הנילוס בפוספטים בשבוע שעבר חושף כי בכל הנוגע לסוגיות שעמדו על סדר היום של המהפכה המצרית – שלטון הקצינים, חלוקה לא שוויונית של ההון הלאומי ושחיתות שלטונית, עוד ארוכה הדרך. אותות ה"צ'רנוביל של מצרים" יימחו הרבה לפני שיישטפו היחסים האפלים בין הון ושלטון מסדר היום של המדינה המצרית.

בשבוע שעבר הפתיע מגיש הטלוויזיה המצרי ג'אבר אל-קרמוטי את הצופים כשהציב על שולחנו באולפן שני כדי חרס מסורתיים בהם היו משתמשים בעבר תושבי הכפרים במצרים העליונה. הוא הזכיר את סגולות החרס המצרי בטיהור מים מזוהמים והמליץ לצופים לחזור ולהשתמש בכדים האלה כדי לסנן את מי השתייה שלהם.

אל-קרמוטי ביקש אמנם להצחיק את הצופים, אבל מאחורי ההצעה שלו עומד סיפור לא מצחיק בכלל. באמצע השבוע שעבר טבעו במי הנילוס, בסמוך לעיר המחוז קנא במצרים העליונה, ספינה ונגררת שנשאו במורד הנהר 500 טון של פוספטים, לאחר שפגעו ביסודות של גשר קדום. תשע תחנות השאיבה הסמוכות למקום התאונה נסגרו, אספקת מי השתייה למחוז נפסקה ותושבים נקראו להשתמש במים מינרלים בלבד. לאחר שעות ספורות נוטרה איכות המים באזור ובנקודות נוספות במורד הנהר, ומשרדי המים ואיכות הסביבה הכריזו כי אין חשש לזיהומים במים. דובר משרד המים הסביר כי הפוספטים המאובנים ששקעו בנילוס אינם מסיסים במים ועל כן אין חשש להרעלה. עם זאת, הצבא המצרי גייס כלים וחיילים על מנת לדלות את הפוספטים מקרקעית הנהר, וחברת המים במחוז קנא הודיעה כי המים ימשיכו להיבדק וכי יתווסף להם כלור.

אבל הציבור התקשה להשתכנע. במדינה בה הקצאת המים לאדם היא מהנמוכות בעולם, זיהום מקור המים המרכזי וכמעט היחיד פגע בנקודה רגישה. ניהול לא חסכוני של מערך ההשקיה במצרים לצד הגידול המואץ באוכלוסיית המדינה הביא לכך שצריכת המים במדינה גדולה מ-55 מיליארד המטרים המעוקבים שמוקצים לה בהסכמים עם מדינות מעלה נהר הנילוס. לכן נדרשת מצרים להשתמש במקורות מים אחרים, קנויים או מותפלים, ולוותר על ענפי חקלאות ותעשייה כדי לחסוך. נוסף על כך, כ-20 מיליארד מטרים מעוקבים מהמים שמוּצָאים מאפיק הנילוס בכל שנה מוּשָבים אליו לאחר שנעשה בהם שימוש חקלאי או תעשייתי, ואם אינם מטופלים כראוי הם עלולים לזהם את האפיק המרכזי.

בשני העשורים האחרונים העלתה המדינה את מחסור המים לתודעה הציבורית. החל באמצע שנות התשעים, במקביל לתנופה בהקמתם של מפעלים לטיהור שפכים, יצא משרד המים בקמפיינים חינוכיים לעידוד שמירה על מי הנילוס במשקי בית ובמפעלים שהזרימו בקביעות שפכים אל אפיק הנהר. הקמפיינים כללו הדרכות לחקלאים ולמפעלים בנוגע למחסור במים ולשימוש נכון וחסכוני במים, הפצת כרוזים ועלונים, שיעורים בבתי ספר וסדרות טלוויזיה. בשנת 2007 החלו לציין במצרים באירועים שונים את "יום המים," ובתחילת העשור הנוכחי נכנסה אל תכניות הלימודים בבתי הספר התיכוניים הממשלתיים סדרת שיעורים שעוסקת בבעיית המים של מצרים. בין היתר לומדים התלמידים לחסוך במים בפעולות יומיומיות, כמו שטיפת הרחובות המקובלת במצרים, ואפילו בטהרה לפני התפילה. השנתיים האחרונות התאפיינו גם הן בפנייה אל הדור הצעיר. ארגונים שונים הפועלים ללא מטרות רווח פיתחו מערך לימודים לתלמידים המתמחים במדעים שבה נלמדים הגורמים המשפיעים על איכות המים בנילוס ועל דרכים לניטור מים וטיהורם.

זיהום מי הנילוס לא פסק כליל בעקבות הקמפיינים הללו, אולם תשומת הלב לנושא עלתה מאוד. אין תמה, אם כן, כי טביעת ספינת הפוספטים עוררה רעש גדול ודיון ציבורי – לא בעיתונות הרשמית, אשר נמנעה מעיסוק אינטנסיבי בנושא, אלא באתרי אינטרנט עצמאיים וברשתות חברתיות, שם אף כונה האסון "הצ'רנוביל של מצרים". מומחים מתחומי הגיאולוגיה, הכימיה והרפואה הזהירו כי בערמות הפוספט ששקעו בנילוס עלולות להימצא מתכות כבדות, בעיקר אורניום, קדמיום ופלוטוניום, וטענו כי שתיית המים עלולה לחולל סרטן, מחלות במערכת הנשימה ובעיניים, אין-אונות ופגיעה בפוריות. היו גם שטענו כי כמויות הזרחן שנשפכו לנילוס עלולות לעודד צמיחה מואצת של אצות שתדרוש שימוש מאסיבי בכימיקלים לטיהור המים.

ברשתות החברתיות הביעו גולשים חשש משתיית המים, מדיג, ומגורל המרעה שישתה מהנילוס או יאכל מהעשבים שגדלים בסמוך לגדותיו. המצייצים בטוויטר תייגו את תגובותיהם לאירוע תחת ההאשטאג "פוספט בנילוס", ותקפו את התקשורת הממסדית שמעדיפה לעסוק בשעה זו בידוענית-שחקנית זינה ובזהות אביהם של התאומים שילדה. תגובה שצוטטה מספר פעמים הייתה: "אם אתה באמת לא רוצה לחטוף את כל המחלות שעוד אין להן תרופה, עדיף שלא תשתה מהברז ולא תאכל יותר שום דג שהגיע מהנילוס. עדיף להחרים את הנילוס ואת האוכל שבא ממנו לכמה חודשים טובים [...] שתה רק מים מינרלים, עד שלא יהיה לך כסף לאוכל. זה ענין רציני." גם הומור וסרקאזם לא חסרו בדיון הציבורי על זיהום הנילוס ועל שתיקת הפוליטיקאים

http://www.almasryalyoum.com/caricatures/details/8569

כמה טעים הדג ברוטב פוספט! הלוואי שתטבע גם ספינה עם לימון כבוש! (אל-מצרי אל-יום, 25 באפריל

לצד החשש הבריאותי, קיבל הדיון הציבורי הזה גם גוון אחר. כמו במקרים דומים בעולם ואף בישראל – פיצוץ צינור הנפט בשמורת עברונה או הזיהום במפרץ חיפה – גם כאן זוהה עד מהרה המרכיב הכלכלי-פוליטי שטמון בניצול משאבי טבע ובגרימת אסונות טבע. התביעה להעמיד לדין את האחראים על זיהום הנילוס "כמו בכל מדינה מתוקנת" הסיטה את הזרקור התקשורתי אל העובדה כי הספינה שהתהפכה הייתה ספינה צבאית, ומשייתה מהמים וכריית הפוספטים נעשים גם הם בידי הצבא. רבים תהו מאין הגיעו הפוספטים ולאן יועדו, מדוע עוסק הצבא בשינועם ומדוע אין התקשורת מתייחסת לעניין. הפרשנות הרווחת ברשתות החברתיות היא כי תאונות מעין אלה חושפות עד כמה כלכלת מצרים נשלטת בידי קציני צבא בעבר ובהווה. קבוצה ממתנגדי המשטר בשם "קצינים למען המהפכה" הציגה סרטון וידיאו מלפני מספר חודשים שבו טען נשיא מצרים עבד אל פתאח א-סיסי בפני קבוצה של כלכלנים ואינטלקטואלים כי למצרים אין כלל אוצרות טבע בעלי ערך כלכלי, וכי באדמת מצרים "הררי גרניט ושכבות של חול שחור וחול לבן" (הזהב, לדבריו, נוצל במלואו על ידי המצרים הקדמונים).

בדף הפייסבוק שלה חשפה קבוצת "קצינים למען המהפכה" כי הפוספטים שטבעו בנילוס מגיעים ממכרות "אבו טרטור" במחוז ואדי אל-ג'דיד במדבר המערבי. מכרות אלה, טוענת הקבוצה, לא רק מפיקים פוספטים בכמות מסחרית אלא גם מכניסים רווחים נאים של שישה מיליארד לירות מצריות בשנה, סכום המפרנס שכבה צרה של קציני צבא בדימוס ובמדים. הקבוצה ואחרים טוענים כי זו הסיבה להסתרת נסיבות האירוע על ידי הממשלה ולנסיונה לשכנע את הציבור כי ניתן לחזור לשגרה ולשתות ממי הנילוס המזוהמים. דיון ציבורי ברוח זו עלול לעורר תהיות על הצורך בפרויקטים "כלכליים" מגלומנים של הנשיא א-סיסי כמו הרחבת תעלת סואץ, שגם להם יש השלכות אקולוגיות שקשה לחזות.

ה"צ'רנוביל של מצרים" מתרחש בימים שבהם רבים במדינה שואלים את עצמם מה עלה בגורלה של המהפכה המצרית. הדחתו של חוסני מובארכ כמעט ואיבדה כל משמעות משזוּכָּה מכל ההאשמות שיוחסו לו, רבים ממחוללי המהפכה – פעילי תנועת "25 בינואר" – נאשמים כעת בבית משפט בגין פשעים נגד הצבא, והנשיא לשעבר מחמד מורסי והמדריך הכללי של האחים המוסלמים מוחמד בדיע נשפטו לעונשי מוות. בנסיבות אלה הופכת המחלוקת סביב זיהום הנילוס מדיון בבריאות הציבור להתכתשות בין תומכי המשטר ומתנגדיו: בין המבקשים לזהם, יחד עם הנילוס, גם את שמו של המשטר לבין המבקשים לנקותו ולטהרו כמי הנילוס.

הביקורת ברשתות החברתיות במצרים (פייסבוק)

זיהום מי הנילוס חושף כי בכל הנוגע לסוגיות שעמדו על סדר היום של המהפכה המצרית – שלטון הקצינים, חלוקה לא שוויונית של ההון הלאומי ושחיתות שלטונית, עוד ארוכה הדרך. הפוספטים ששקעו במימי נהר הנילוס בשבוע שעבר יישלו ממנו הרבה לפני שיישטפו הסוגיות הללו מסדר היום של המדינה המצרית. 

מאמרים נוספים