מאמרים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
03.11.2014

הוראת אזרחות במקום דת במצרים: צעד בכיוון הנכון

יש להפעיל לחץ על ממשלות ופרלמנטים ערביים לבטל את הוראת הדת במערכת החינוך הממלכתית ולהחליפה בתכנית לימודים חדשה שתשריש ערכים של אזרחות, מוסר ודרך ארץ. ד"ר כיפאח מחמוד כרים, עיתונאי ופרשן פוליטי כורדי, במאמר מתורגם מיוחד ל"אפשר לחשוב".

כיפאח מחמוד כרים

תרגם מערבית: עידן בריר

בחדשות מספרים כי ממשלת מצרים ומשרד החינוך והתרבות המצרי החליטו כי הוראת החינוך הדתי בבתי הספר במצרים תבוטל ותוחלף במקצוע אחר שבמרכזו ערכים ודרך-ארץ. צעד זה בא במסגרת הניסיונות להרחיק את החברה, ובעיקר את תלמידי בתי-הספר, מן האידיאולוגיות הדתיות והכיתתיות ומן הסכסוכים שהן גורמות, אשר הובילו לפלגנות בקרב התלמידים ולזריעת תחושת אפליה ביניהם.

נזכרתי כי זמן קצר לאחר נפילת משטרו של סדאם חוסיין קראתי לביטול מקצוע החינוך הדתי בכל בתי הספר, בכל הרמות ולבני כל הדתות. הצעתי אז להחליף מקצוע זה בלימודי אזרחות ובכך להרחיק את התלמידים מן הפערים האידיאולוגיים בין הדתות והאסכולות השונות. טענתי כי ניתן בהחלט להסתפק באזכורן של הסובלנות העומדת ביסודן של הדתות ושל ההסכמה השוררת ביניהן ביחס למידות טובות ומידות מגונות. כל זאת מבלי להיתפס בגמגומים על הפרשנויות השונות והמשונות שהובילו ליצירת הקיצוניות וביטוייה המודרניים. אציין עוד כי אנשי הדת בעירי הוכו בתדהמה כאשר בעקבות הצעתי דאז הכריז עלי אחד מאנשי-הדת, בדרשת יום שישי שנשא, ככופר הנלחם בדת. כלומר, התפיסה השרעית שהוא מטיף לה הופכת אותי לבן-מוות.

בית ספר יסודי במצרים (צילום מסך: יוטיוב)

בחברות שלנו, המתאפיינות בגיוון אתני, דתי וכיתתי, הגישה המטיפה לכפיית דרך אחת ותרבות אחת על הכלל נכשלה כישלון חרוץ. לכשלונה קדמו אוקיינוסים של דם ודמעות הגועשים באזור בשל התרבות הדתית, הכיתתית והאתנית הסגורה שקידמה. יתרה מזאת, היא גם הכשירה את הדרתו, את ביטולו ואת השמדתו של האחר, כפי שאירע לכורדים בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת, לשיעים בראשית שנות ה-90 ולאשורים, לכּלדאנים ולנוצרים בכלל. פסגתה של התרבות הזו ושל החינוך הדוגמטי המסוגר הזה באה בדמות הקמפיין האחרון שביצע הארגון המתקרא בשם דאע"ש, שהוא תכלית הפאשיזם הגזעני, קמפיין שעיקרו היה בהשמדת היזידים, התרת רכושם, נשותיהם וילדיהם ורציחת הגברים שבהם. מעשים דומים ביצע הארגון גם כלפי שיעים ונוצרים.

לאחר שהגדולה במדינות ערב והאסלאם, הרפובליקה הערבית של מצרים, החלה פועלת לביטול מקצוע החינוך הדתי, הגיע הזמן שהממשלות הערביות והאסלאמיות ילכו בדרכה ויבטלו גם אצלן את המקצוע הזה. באווירת היריבות העדתית המרה הפך המקצוע הזה לבמה למריבות ולזריעת אויבות, שנאה ותיעוב, במקום להוות מקור לסובלנות, לדו-קיום, לקידום המידות הטובות ולזניחתן של המידות המגונות. ראוי כי נפעיל לחץ על הממשלות והפרלמנטים, בפרט במדינות שבהן קיימות דתות, כיתות וקבוצות אתניות רבות, לבטל את מקצוע הלימוד הזה בכל בתי הספר ובכל הרמות ולהחליפו בתוכנית לימודים חדשה. על תוכנית זו להשריש את ערכי האזרחות, הערכים הנעלים ודרך-הארץ, ברוח שאליה מטיפות ממילא כל הדתות וקוראים כל הנביאים.

המתקפה הדתית והלאומית המכוערת של דאע"ש על עיראק, כורדיסטאן וסוריה, חרף הטרגדיות הנוראות שהיא ממיטה והפצעים העמוקים שהיא מותירה, יכולה דווקא להיות זו שתפתח את האופק לבחינה מחדש של סוגיות רבות. בראש הסוגיות הללו ראוי שייבחנו מחדש סוגית זכויותיהם של המיעוטים הדתיים והאתניים והדרכים להגן עליהם ממתקפות עתידיות, המאמץ לשנות מן היסוד את תכניות הלימודים וכן ההפרדה המוחלטת בין דת לפוליטיקה, כך שיוכלו להישמר קדושתן של הדתות ומעמדן הרם.


ד"ר כיפאח מחמוד כרים הוא עיתונאי ופרשן פוליטי כורדי. המאמר התפרסם לראשונה (בערבית) באתר "אילאף" ב-26 באוקטובר 2014.

מאמרים נוספים