מאמרים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
05.11.2011

הישיבה ביצהר: משרד החינוך כזרוע הארוכה של מערכת הביטחון

החלטת משרד החינוך לסגור את ישיבת "דורשי יחודיך" בעקבות המלצת השב"כ מלמדת על כך שמקבלי ההחלטות בישראל מעדיפים את גישת "הראינו להם" מאשר למצוא פתרונות שורש לאלימות בשומרון.

משרד החינוך החליט בצעד תקדימי לסגור את ישיבת "דורשי יחודיך" ביצהר בעקבות המלצת שב"כ שדיווחה על פעילות רבני הישיבה ותלמידיה בפעילות אלימה נגד פלסטינים. הישיבה התיכונית היא חלק ממוסדות "עוד יוסף חי" ביצהר הכוללים גם ישיבה גבוהה, שהתקצוב הממשלתי שלה הופסק לפני כשנה בעקבות חיבור הספר "תורת המלך" שחיבר הרב יצחק שפירא, ועסק בהיתרים הלכתיים להרג גויים. רבים בתקשורת הישראלית ברכו על ההחלטה לסגור את הישיבה. כך למשל, שיבח העיתונאי ירון דקל בתוכניתו "הכל דיבורים" את מנכ"ל משרד החינוך היוצא ד"ר שמשון שושני ואת שר החינוך גדעון סער על ההחלטה. מעטים ניתחו את ההחלטה יוצאת הדופן ואת הסיבות שהובילו לה.

האם פעולות "תג המחיר" הנואלות בשומרון הן בעיה חינוכית או שמא בעיה פלילית/בטחונית? נראה שבמדינת ישראל גלגלי הצדק טוחנים מהר יותר במשרד החינוך מאשר במשרד המשפטים או במשרד לבטחון פנים. המנכ"ל שושני נשמע כמעט כדובר הפרקליטות או כאיש שב"כ כאשר ציין את הסיבות לסגירת הישיבה: "בנסיבות הקיצוניות הנלמדות מהמידע הגלוי והחסוי בתיק זה, המלמדות על המעורבות הרבה של התלמידים והרבנים בפעולות אלימות, ברי כי התראה לא הייתה מביאה לתיקון המצב".

מהירות התגובה של משרד החינוך מפתיעה לנוכח אוזלת היד המתמשכת של מערכת החוק הישראלית בהבאת האחראים לפעולות "תג מחיר" לדין. על פי מחקר מקיףשל ארגון "יש דין", מתוך 127 חקירות שנפתחו במחוז ש"י של המשטרה בשנים 2005-2011 במקרים של פגיעה בעצי פלסטינים בשטחים, רק כתב אישום אחד הוגש נגד המזיק, וגם זאת לאחר למעלה מארבע שנים. גם בפעולת "תג מחיר" שזכו לאחרונה לחשיפה תקשורתית גבוהה כמו שריפת המסגד בטובא זנגריא או השחתת המצבות ביפו בערב יום כיפור, טרם הוגשו כתבי אישום.

קשה ליישב בין הראיות הברורות למעשים פליליים שמייחס שושני למורים ותלמידים בישיבה ולעובדה שאף כתב אישום לא הוגש במקרים הללו. החשד המתגנב ללב הוא שהפעולה הנחרצת של משרד החינוך היא דווקא פועל יוצא של חוסר היכולת (או הרצון) של רשויות אכיפת החוק בשטחים לפעול נגד הפורעים במישור המשפטי. אולם מעבר לשאלת הצדק בדבר סגירה מיידית של מוסד חינוכי בהתבסס על ראיות חסויות, עומדת בעינה השאלה הפרקטית: האם יש תועלת בסגירת המוסד? האם הדבר יביא להפחתה במקרי פגיעה בפלסטינים וברכושם? כנראה שלא. במקרה הטוב, יעברו התלמידים לישיבה תיכונית אחרת, כנראה בעלת קו אידיאולוגי דומה. במקרה הגרוע, ינשרו נערי הגבעות הללו ממערכת החינוך ולא יסורו עוד למרותו של איש.

אך ישנה אפשרות שלישית, והיא שבית הספר ימשיך להתקיים מכוח תקצוב פרטי (כמו חלק ממוסדות החינוך החרדיים) וכך גם הפיקוח המינימלי של משרד החינוך על התכנים הנלמדים בבית הספר יוסר. כך הבטיחו מנהלי הישיבה, כאשר אמרו לעיתון הארץ: "ישיבות בהן עסקו בתורה היו בעם ישראל לפני משרד החינוך, וגם יתקיימו בעזרת ה' בהמשך; וודאי שישיבות לא זקוקות להסכמה מאנשים שפרקו מעליהם עול מלכות שמים. למרות ההתנכלויות – הלימודים בישיבה נמשכים כסדרם, ובעזרת ה' ימשיכו לאורך ימים ושנים".

סגירת ישיבת "דורשי יחודיך" מבטאת הסרת אחריות מצד מערכת החינוך הישראלית לתופעה החברתית והפוליטית ששמה "תג מחיר". למרבה הצער, מקבלי ההחלטות בישראל מעדיפים, כנראה, את גישת "הראינו להם" מאשר למצוא פתרונות שורש לאלימות בשומרון.

מאמרים נוספים