מאמרים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
01.01.2015

הכירו את עמיתי המחקר: ד"ר רלי שכטר

כתיבתי במסגרת הפורום לחשיבה אזורית תעסוק באירועים כלכליים ובהשפעתם על יחסי חברה ומדינה במזרח התיכון, במטרה לאפשר לקוראים נקודת מבט רחבה יותר מזו הרווחת בתקשורת הישראלית על אירועים אלו. שאלתי המרכזית תהיה כיצד משפיעים תהליכי המשכיות ושינוי כלכלי ארוכי טווח על התרחשויות עכשוויות באזור.

הסיקור בישראל של אירועים במזרח התיכון מתאפיין בשלושה דברים. הראשון הוא התמקדות באינטרסים הצרים של מדינת ישראל, לרוב בשאלות ביטחוניות מידיות בכל הנוגע לאירועים אלו, ומתוך הנחה שמה שרע לאויבינו טוב לנו ולהפך (ראו דוגמא למטה). שנית, הצטמצמות לעיסוק בפוליטיקה מקומית ואזורית – הפגנות, הצהרות של מדינאים, חילופי אישים וכיוצא בזה, תוך דחיקה הצידה של חדשות שעוסקות בכלכלה וחברה במזרח התיכון, שאינן נוגעות לנו כישראלים, לכאורה. שלישית, וקשור מאוד לעניין האחרון, רבים מניחים שניתן להבין התנהלות של חברות מקומיות על בסיס דתי בלבד, ומכאן הדגש הרב בסיקור האסלאם, והאסלאם הרדיקלי בפרט, כמכוננים של חברות אלו. סיקור שכזה והפרשנות הפוליטית שמתלווה אליו משולים להצצה במתרחש במדינות המזרח התיכון דרך חור המנעול. הצופה מקבל זווית ראייה צרה בלבד על המתרחש במדינות השכנות לנו; כזו שאיננה מאפשרת על פי רוב תמונת מצב רחבה, שלא לומר נאמנה, של המתרחש בהן.

הכתיבה שלי במסגרת הפורום לחשיבה אזורית תעסוק באירועים כלכליים ובהשפעתם על חברה ומדינה במזרח התיכון, במטרה לאפשר לקוראים נקודת מבט רחבה יותר מזו הרווחת כיום על אירועים אלו. במילים אחרות, מטרת הכתיבה היא לבחון כיצד משפיעים תהליכי המשכיות ושינוי כלכלי ארוכי טווח על התרחשויות עכשוויות. אגיב על אירועי השעה דרך בחינה של סוגיות יסוד רלוונטיות בכלכלה של מדינות במזרח התיכון כגון פיתוח כלכלי, מצבה של מדינת הרווחה, עוני, תעסוקה, מסחר אזורי ובינלאומי, צרכנות וכמובן שינויים בשווקי האנרגיה. במאמרים שלי אבקש להנגיש לקוראים שיקולים כלכליים, מבניים, בקבלת החלטות פוליטיות, כמו גם תהליכי שינוי חברתי שנובעים מהמצב הכלכלי. זאת תוך כדי הבאת פרשנות על אירועים מידיים. ללא יצירת רקע והקשר שכזה באשר לחדשות קשה להבין את משמעותן.

רלי שכטר (צילום: לילך אסף)

במה זה שונה מפרשנות רווחת כיום? הנה דוגמא. מאז הקיץ האחרון צנחו מחירי האנרגיה בשוק הבינלאומי בצורה דרמטית, ועמם הכנסות ממכירת נפט וגז ברבות ממדינות האזור. באתר אינטרנט של אחד העיתונים היומיים הגיב על כך לאחרונה "פרשן לענייני צבא ובטחון" תחת הכותרת "נפט זול – זה טוב לישראל". טיעון מרכזי בכתבה היה שירידת מחירי הנפט תחליש את איראן בשאלת הגרעין וכך גם את בני בריתה האזוריים, סוריה של אסד, חיזבאללה וחמאס, כיוון שהאחרונים ייהנו פחות מכספים איראניים. האם הטיעון הזה נכון? אולי; בני אדם וכך גם מדינות אינם מתנהגים תמיד בהתאם לשיקול כלכלי רציונאלי בלבד, ובוודאי ישנם שיקולים פוליטיים – פנימיים, אזוריים ובין-לאומיים – שישפיעו על תהליכי קבלת החלטות בטהראן. חשוב מכך, כותרת מסוג זה, והמידע הנכלל בפרשנות שמביא המאמר, אינם מאפשרים ניתוח אסטרטגי לטווח בינוני וארוך, ומכאן גם הערכת סיכון-סיכוי סבירה יותר ומתלהמת פחות באשר להשפעת הנפט על מצבה של ישראל באזור.

ניתוח אלטרנטיבי ידגיש למשל, שלהכנסות גדולות מאנרגיה יש השפעות מגוונות ואף שליליות על הכלכלה המקומית (אנשי מחקר מכנים את התופעה הזו "קללת הנפט"). מסיבות שונות אין זה בהכרח לרעת הכלכלה האיראנית שמחירי הנפט ירדו. הקטנה ברווחי הנפט יכולה לתמרץ וליעל את המשק האיראני ולהגדיל בעתיד את יכולותיו הכלכליות או, לחילופין, דווקא להביא פוליטיקאים באיראן לרדיקליזציה בזירה האזורית, שתכסה על בעיות כלכליות מבית. מה שבטוח הוא ש"נפט זול – זה טוב לישראל" הוא לא כל הסיפור.

במחקר האקדמי שלי אני עוסק בהיסטוריה כלכלית של המזרח התיכון, בעיקר החל משנות השבעים שבהן התרחשה עלייה דרמטית במחירי הנפט. אני בוחן כיצד השפיע "עשור הנפט" על חברה ומדינה באזור שלנו. כבר למעלה מעשור אני מלמד קורסים שונים שעוסקים בהיסטוריה הכלכלית העכשווית של המזרח התיכון במחלקה ללימודי המזרח התיכון שבאוניברסיטת בן גוריון בנגב. את לימודי הדוקטורט עשיתי באוניברסיטת הרווארד שבארצות הברית.

מאמרים נוספים