המזרח התיכון ומעבר לו

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
31.12.2015

הכירו את עמיתי המחקר: רחל בית אריה

במהלך השנה אכתוב על המעצמה העולה במזרח התיכון: סין. אבחן את הקשרים, ההשפעות ויחסי הגומלין בינה לבין מדינות המזרח התיכון, בתוכן ישראל, ואת ניהול היחסים בין הרוב לבין קבוצות המיעוט המוסלמיות בסין

במסגרת הפורום לחשיבה אזורית ארצה לחקור את המעורבות ההולכת ומתרחבת של סין, המעצמה בצמיחה, במזרח התיכון, וכן את היחסים ההדדיים בין סין לעולם המוסלמי.

בניגוד לתפקיד המובן מאליו שממלאת ארצות הברית במזרח התיכון כמעצמת על היחידה בעולם היום, ולתפקיד ההיסטורי של רוסיה או ברית המועצות ושל מדינות קולוניאליסטיות בעבר כמו בריטניה וצרפת, סין היא שחקנית חדשה בזירה הזו. תפקידה משתנה ומתעצב כל הזמן ועדיין אינו מובן היטב.

כחוקרת ותלמידת סין מזה 13 שנה ואזרחית של המזרח התיכון מרתק אותי לצפות בתפקיד ההולך וגדל שסין ממלאת בפוליטיקה ובכלכלה האזורית ולנתח אותו. בעשור הקודם סין הייתה בעיקר צרכנית נפט גדולה, והמעורבות שלה התמקדה בהבטחת אספקת נפט שוטפת לתעשייה המזנקת שלה. כיום האינטרסים שלה רחבים הרבה יותר, למשל הבטחת מעבר חלק לסחורות סיניות במעברים ימיים (כמו תעלת סואץ המתחדשת) ויבשתיים (כמו ברפובליקות המוסלמיות של מרכז אסיה) ופתיחת שווקים חדשים למוצרים ולהשקעות מסין. לצד זאת ניכרת גם ראיה חדשה של סין את עצמה כמעצמה מובילה שמסוגלת וצריכה להיות בעלת אמירה משמעותית יותר בנושאים גלובליים. ההתפשטות החדשה הזו כוללת גם התעניינות בישראל, כיעד להשקעות (כמו ברכישת תנובה והפניקס) וכיצואנית טכנולוגיות.

לצד הקשר הפוליטי והכלכלי, לסין יש גם יחסים מורכבים בני מאות שנים עם האסלאם, כולל מיעוט מוסלמי קטן אך משמעותי בתוך סין עצמה (כ-23 מיליון בני אדם המהווים כ-2.5% מהאוכלוסיה). המיעוט הזה מורכב מקבוצות שונות שאחת מהן, האויגורים, נמצאת תחת דיכוי של השלטון ונאבקת בו. הקונפליקט הזה מסבך גם את היחסים של מדינות המזרח התיכון ושל מוסלמים בכלל עם סין, ומשפיע בעיקר על היחסים עם טורקיה (האויגורים הם עם טורקמני). במקביל לסכסוך הזה חוות קבוצות מוסלמיות אחרות בסין פריחה דתית ותרבותית, מחזקות את הקשרים עם העולם המוסלמי ולפעמים אף משמשות כמתווכות בקשרים הנבנים בין סין למדינות ערביות ומוסלמיות.

אף שסין היא המעצמה הפורצת לעולם והכוח האסרטיבי יותר ביחסים עם מדינות האזור, השפעתה על תהליכים שונים אינה חד כיוונית כמובן. סין הרשמית עוקבת מקרוב ובדאגה אחר ההתפתחויות הפוליטיות של השנים האחרונות במזרח התיכון – ורואה אי יציבות שעלול להגיע גם אליה, בייחוד בהתחשב בכך שהיא גובלת בפקיסטן ובאפגניסטן. אזרחים, אקטיביסטים וארגוני חברה אזרחית בסין עוקבים גם הם אחר המתרחש מחוץ לגבולות המדינה, ספק שואבים השראה ספק מוצאים סימני אזהרה במהפכות ובתנועות האזרחיות שהתעוררו במזרח התיכון.

ההקשר הרחב של יחסי המזרח התיכון והמזרח הרחוק, והקשרים ההיסטוריים והעכשוויים בין שני קצותיה של אסיה, כמעט ואינם מקבלים ביטוי בתקשורת הישראלית. במידה שזו מסקרת בכלל את המזרח הרחוק, היא עושה זאת כמעט תמיד מנקודת מבט של יחסי מזרח-מערב. סין מסוקרת בעיקר בהקשרים כלכליים; פעילותה ב"מלחמה בטרור" וכן האסרטיביות הדיפלומטית ההולכת וגדלה שלה בכל העולם, ובפרט במזרח התיכון, עוברת במידה רבה מתחת לרדאר שלנו.

במהלך השנה ארצה, אם כן, לעסוק בכל ההקשרים האלה ולבחון את הקשרים, ההשפעות ויחסי הגומלין בין סין לבין מדינות המזרח התיכון, בתוכן ישראל.

מאמרים נוספים