המזרח התיכון ומעבר לו

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
03.12.2014

הלאומנות הערבית הולידה את דאע"ש

תסביך הזהות וההשתייכות של קהילות אתניות ודתיות במזרח התיכון היה אחד הפיתוחים המכוערים ביותר של האידיאולוגיות הפאן-ערביות הגזעניות, ובייחוד של מפלגת הבעת', שעמלה משך כל תקופת שלטונה על קריעתן של הקהילות הללו לגזרים. אלה הם השורשים האמתיים של תופעת דאע"ש. ד"ר כיפאח מחמוד כרים, עיתונאי ופרשן פוליטי כורדי, במאמר מתורגם מיוחד ל"אפשר לחשוב".

 

תרגמו מערבית: עידן בריר ואסף דוד

אחת מן ההשלכות המשמעותיות ביותר של הסכם סייקס-פיקו, ושל ההסכמים הנפשעים שבאו אחריו בכל היישויות המדיניות שהוא הוליד, היא תסביך הזהות וההשתייכות בקרב רוב תושביהן של המדינות הללו. אלה הוקמו במנותק מרצונן של הקהילות הלאומיות והדתיות המרכיבות אותן, אשר נבלעו בתוכן, על הטריטוריות שלהן, בעל כורחן. דומה כי היעדרה של תפיסת "מדינת כל אזרחיה", וקריסתה בפני עריצותה של קבוצה לאומית, גזעית, דתית או כיתתית, היו הביטוי החשוב ביותר של קעקוען של היישויות המדיניות הללו במאה האחרונה, ושל תנודתן בין ההשתייכות האותנטית של הקהילות לבין ההשתייכות אשר נכפתה עליהן.

הדברים מתגלים ביתר בהירות בעיראק, בסוריה, בתורכיה ובאיראן, ובמידה רבה גם בצפון אפריקה. על הקהילות הכורדיות, הברבריות, הקופטיות, הפיניקיות, המארוניות, האשוריות, הכּלדאניות, הבלוצ'יות והאפריקניות-סודאניות הופעלה מדיניות מתמשכת של כור היתוך. יחד עם קהילות דתיות דוגמת היזידים, הנוצרים, הסאבאים והכּאכּאים, הן היו חשופות ללחצי ערביזציה, תורכיפיקציה, איראניזציה ואסלאמיזציה מצד  המשטרים השליטים במדינות הללו. בעיראק, למשל, ערים ועיירות כורדיות בסינג'אר, בזומאר, במישור נינווה, בכּרכּוּכּ ואפילו במַנְדַלִי שבמזרח היו נתונות למאמצי ערביזציה אינטנסיביים שכללו את "תיקון" זהותם הלאומית של התושבים המקוריים באמצעות אילוצם לבחור בין הישארות בכפריהם ושערובם, או הגלייתם המיידית והחלפתם במאות אלפי תושבי ערים ערביות מדרום עיראק ומרכזה, שזכו לתיעוד המאשר את השתייכותם למקומות מושבותיהם החדשים.

בעיראק פורסם חוק הקובע כי היזידים הם בני הלאום הערבי וכי דתם היא ענף של האסלאם ולא דת עצמאית, בעלת היסטוריה מובחנת וטקסים השונים לחלוטין מאלה של האסלאם. כך נהגו העיראקים בשבכּים ובכּרכּרים, בשבטים כורדים ותורכּמנים רבים ואף באשורים ובנוצרים-הכּלדאנים. לכולם הם המציאו שורשים ערבים בקרב שבטי קורייש או קחטאן המסתעפים ברובם מעץ היוחסין של הנביא מוחמד. כל זאת בנסיון לפתות את השבטים הללו, ובייחוד את המוסלמים מביניהם, בייחוס מקודש, שהרי אם כשל הנסיון לשכנעם לשנות את הלאום שלהם, ניתן לשכנעם להשתייך ללאום האסלאמי (!) כדי לבטל כל תחושת השתייכות כורדית, לאומית או אתנית אחרת בקרבם.

חמושי דאע

משבר ההשתייכות והאזרחות היה אחד הפיתוחים המכוערים ביותר של האידיאולוגיות הפאן-ערביות הגזעניות, ובייחוד של מפלגת הבעת', שעמלה משך כל תקופת שלטונה על קריעתן של הקהילות לגזרים, והפצת תיעוב ושנאה בין הקהילות האתניות והכיתות השונות בסוריה, בעיראק ובמדינות שאליהן הגיעו רעיונותיה ועקרונותיה הקיצוניים. הדור השני של הבעת', הלא הוא דאע"ש, מבצע כיום מתקפה סונית ברברית, גזענית ולאומנית נגד הכורדים, השיעים ואף הסונים שאינם דוגלים בגישתו ובזרם הרעיוני שלו (וראו מה ארע לשבטים סונים רבים שהתנגדו לדאע"ש). מתקפה זו איננה אלה תמצית המחשבה הלאומנית והדתית הפרימיטיבית. זו חווה עתה גל נוסף, לאחר שניכרו ניצנים של התפוררות הסכמי האימפריאליזם הבריטי, ובראשם ההסכמים אשר ריסקו את זכויותיהן של כל הקהילות והדתות הלא-ערביות והלא-אסלאמיות.

המתקפה הברברית המכוערת על סינג'אר וכּובאני הדגימה כי התיעוב והשנאה הגזענית נגד כורדים, מוסלמים, יזידים, נוצרים, סונים ושיעים הם כל כך עמוקים עד שאין עוד תקווה לגיבוש תפיסה של אזרחות. אלפי נשים יזידיות, ילדיהן ובנותיהן נחטפו ונמכרו בשווקי עבדים ונמסרו כמתנה לברוני המלחמה וההשמדה, תחת מטרייתה של דוקטרינה לאומנית ודתית סוטה ותרבות חד-ממדית המקבלת את האחר כעבד נרצע בלבד. התרבות הזו, והדוקטרינה הזו, התקיימה בצורה זו או אחרת בפועלם של כל שליטי מדינות האזור, שהיו רב-קהילתיות למן היווסדן -- בין אם הדבר בא לידי ביטוי באידיאולוגיות ימניות או שמאליות, דתיות או לאומיות, ואף רבות כאלה שייחסו לעצמן מרקסיזם או סוציאליזם.

דאע"ש קרעה את המסכות מעל פניהם וליבותיהם של מפלגות, תנועות, איגודים, אישים ושבטים שהיו דאע"שיסטים בעקרונותיהם, הדוקטרינה שלהם ופועלם. כל אלה עמלו, ועדייו עמלים, על ביטול הקהילות האחרות ושעבודן, מיום שבו נוסדו ועד עצם היום הזה. כך הושרש תסביך הזהות וההשתייכות, או שמא נאמר כך התפוגגו הזהות וההשתייכות, במדינות שבחסות דגלן וסיסמאותיהן הופרו כל ערך הומני ונוהג אנושי, כפי שהתרחש במבצע האנפאל ובאירועים בסינג'אר.


ד"ר כיפאח מחמוד כרים הוא עיתונאי ופרשן פוליטי כורדי. המאמר התפרסם לראשונה (בערבית) באתר "אילאף" ב-23 בנובמבר 2014.

מאמרים נוספים