המזרח התיכון ומעבר לו

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
29.09.2014

המדינה האחראית על צמיחת דאע"ש והשמדת היזידים

התגבשות הקואליציה הבין-לאומית נגד דאע"ש מטשטשת את אירועי החודשים האחרונים, המעידים כי תורכיה תמכה בלוחמי ארגון הטרור וניהלה עמם מגעים אפלים ועסקות מפוקפקות. דלשאד פרחאן, עורך העיתון היזידי "דאסן פרס", במאמר מיוחד ל"אפשר לחשוב".

דלשאד פרחאן, עורך דאסן פרס

אין זה עניין שבשגרה להאשים מדינה כלשהי במישרין בעמידה מאחורי ארגון טרור, ובפרט מדינה בעלת השפעה אזורית ובין-לאומית ושותפה בברית נאט"ו, השולטת בגורלם של כל באי העולם. אך ההיסטוריה מחייבת לבחון את העובדות כמות שהן, בלי משוא פנים.

טרם ההכרזה על הקמת ארגון דאע"ש בסוריה, בסוף השנה הקודמת, התקיימו ביקורים תכופים בין תורכיה ואיראן. חשיבותם באה לידי ביטוי גם בביקורו של ארדואן עצמו באיראן, חרף הסכסוך האיראני-תורכי שהתחולל באותה העת על אדמת סוריה, כאשר תורכיה תמכה באופוזיציה (הצבא הסורי החופשי) ואילו איראן תמכה במשטר אסד. כל הסכמה, ולו פעוטת ערך, בין שתי המדינות הללו נראתה אז מוטלת בספק.

אולם עם הקמתן של כנופיות דאע"ש ("המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה"), תחת עיניהן הפקוחות של תורכיה ואיראן, התבררה מטרת הארגון הזה, לפחות במידה מסוימת. דאע"ש התייצב נגד אויביהן של איראן ותורכיה – ג'בּהת א-נוסרה, ארגון שגילה עוינות הן למשטר הן לצבא הסורי החופשי, מחד, והכורדים ותומכי מפלגת הפועלים הכורדיסטאנית (YPG) מאידך.

דאע"ש נשען על תמיכתו של רוב ערבי-סוני, ואולי מסיבה זו התייצבו רוב השיעים בסוריה לימינו של משטר אסד. כך הצליחה תורכיה למשוך את השטיח מתחת לרגליה של איראן ולהפוך למוציאה ומביאה בענייני דאע"ש, שאף לחם בשיעים בכל מקום שבו נמצאו (בעיראק, בסוריה ובכל מדינה אחרת).

אין עוד ספק בכך שתורכיה היא זו השולטת בדאע"ש. הדבר נגלה לעיני כל כאשר נכנסו אנשי דאע"ש למוסול אך הקונסול ואנשי הסגל הדיפלומטי התורכי (קרי אנשי מודיעין) לא עזבו אותה. מאז החלה המלחמה בדאע"ש לא ניהל ארגון הטרור הזה מו"מ עם אף ארגון או ממשלה אחרת, ועדי ראיה טוענים כי הדבר היחיד שעליו מסכימים לוחמי הארגון הוא ההרג; כיצד, אם כן, הצליחה תורכיה לעשות את שלא הצליח אף גורם אחר, ולשחרר את הדיפלומטים שלה מידי דאע"ש, ובלא כל תמורה? אין זו אלא הוכחה חותכת לכך שתורכיה אשמה בשליטה על ארגון הטרור הזה.

חמושי דאעש התאגדו באין מפריע בגבול תורכיה-סוריה (צילום מסך: יוטיוב)

ישנן גם הוכחות נוספות. עדויות רבות וקטעי וידאו שהודלפו מעלים כי ממשל ארדואן מפקח על מספר מחנות של דאע"ש בתורכיה, שמהם נשלחים לוחמים לעיראק ולסוריה. פצועים של דאע"ש זוכים לטיפול רפואי בתורכיה, וכאשר לוחמי הארגון נופלים בשבי או נהרגים מתברר כי רבים מהם תורכים. הנתיב מסוריה אל הצד התורכי פתוח לרווחה בפני אנשי דאע"ש ועל-פי עדי ראייה עוברות בו רכבות, מכוניות ומשאיות. ישנן אף טענות כי תורכיה מספקת נשק ללוחמי הארגון.

נמצאו המסכות המכוערות שהסתירו את הפנים עטורות הזקן המסודר בקפידה, מסכות שמטרתן היא להטיל אימה על אנשים אך גם להסתיר את פניהם האמיתיות של כמה ממנהיגי הארגון. זוהי דרך נוספת לטשטש את תפקידה של תורכיה בשליטה על הארגון. לאחר הקמתה של הקואליציה הבינלאומית נגד דאע"ש הבינה תורכיה את חומרת המצב, אמנם, והחזירה את אנשיה משורות הארגון במסווה של שחרורם מן השבי. תושבים ממוסול אף אישרו שמנהיגי דאע"ש עזבו את מוסול בסיוע מתנדבים מקומיים ממחוז נינווה, ונסוגו אל שטח סוריה.

אם כן, כל האצבעות המאשימות מופנות כעת אל תורכיה: על שליטתה בארגון הטרור הזה; על הוצאה לפועל של מעשי הטבח נגד היזידים בסינג'אר וכן הנוצרים והקאקאים והכורדים בכלל, בין אם באזור מח'מור [בקרבת ארביל, בירת המחוז הכורדי], בג'לאולא ובאל-סעדייה [עיירות מעורבות במחוז דיאלא, מצפון לבגדאד] או בקוֹבַּאני [עיירה כורדית בצפון סוריה שכל אוכלוסיה נמלטו בעקבות פלישת דאע"ש]. מרבית האנשים הבינו אל-נכון כי תורכיה עומדת מאחורי מימונה וניהולה של דאע"ש, אך השאלה המהותית היא האם תורכיה פועלת בידיעתן של ארצות הברית ושל שאר המעצמות או בלא ידיעתן?

אין ספק כי חקירה בינלאומית וא-פוליטית על מעשי הטבח שביצעה דאע"ש תחשוף עובדות רבות, בייחוד בנוגע למסע ההשמדה ההמוני של היזידים, שמספר קורבנותיהם – ההרוגים והחטופים, אשה זקן וטף – שחטאם היחיד היה היותם יזידים, בנים למיעוט חסר-הגנה. מזה מאתיים שנה לא פקדו את היזידים מסעות השמדה כגון זה, אלא מידיהן של תורכיה ושל קודמתה על במת ההיסטוריה, האימפריה העות'מאנית.


דלשאד נועמאן פרחאן הוא עיתונאי יזידי המשמש כעורכו של העיתון היזידי "דאסן פרס"

מאמרים נוספים