המזרח התיכון ומעבר לו

אודות הכותב

 

 
אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
13.01.2015

המדינה האסלאמית: האומץ לשאול

"האח רשיד", מרוקני מוסלמי שהתנצר ומגיש תכנית טלוויזיה פופולרית בעולם הערבי, מוציא את דיבתה של דת האסלאם באופן מכליל וגס. ביקורתו על הזוועות שזורעת האידיאולוגיה האסלאמיסטית הרדיקלית מוצדקת, אולם כדאי לשאול האם הניהיליזם של המדינה האסלאמית הוא בכלל בר-קיימא.

רשיד אל-חמאמי נולד בשנת 1971 למשפחה מוסלמית אדוקה בצפון מחוז דוכּאלה-עבּדה שבמרוקו, לא הרחק מן העיר קזבלנקה. אביו היה אימאם מוכר בקהילה ורשיד עצמו זכה לחינוך אסלאמי מסורתי. אולם בעת שהיה תלמיד בבית ספר תיכון הוא התנצר והפך במהרה למבקר חריף וקולני של דת האסלאם.

בשנים האחרונות מנחה אל-חמאמי תחת השם "האח רשיד" את התוכנית "שאלות נוקבות" בערוץ הלוויין הנוצרי-מיסיונרי "אל-חיאת" המשדר ממצרים. זוהי ספינת הדגל והתוכנית הנצפית ביותר בערוץ, ורשיד מקדיש אותה לניגוח שיטתי, לעתים תוקפני וגס, של דת האסלאם. את הבמה שנותן לו הערוץ הוא מנצל כדי "להוכיח" את האלימות, השנאה, האפליה וחוסר הסובלנות הטבועים כביכול בדת האסלאם.

איננו שותפים לדעותיו של "האח רשיד" על האסלאם ומתנגדים נחרצות לחלקן הנכבד; איננו מוצאים טעם בהוצאת דיבתה של דת שלמה ובהפיכתה למכלול אחד, מונוליטי, שכולו שנאה ואלימות. כמו כל דת אחרת האסלאם הוא מה שעושים ממנו מאמיניו ואנשי הדת המדריכים אותם. אולם ברצוננו לבחון להלן את ביקורתו הספציפית על ה"מדינה האסלאמית".

המתקפה הנפשעת כנגד חופש העיתונות בפריז (ללא שום קשר להסתייגותנו מאופיין הפוגעני של הקריקטורות) הטילה פחד ומורא על עיתונאים, פובליציסטים, סאטיריקנים ושאר מבקרי תרבות ברחבי העולם. ל"אח רשיד" היו כמה דברים לומר, בהקשר זה, על הטרור של "המדינה האסלאמית" וארגוני ג'יהאד אחרים, וחשבנו שראוי כי הדברים יישמעו ויעוררו דיון בישראל. לכן החלטנו לתרגמם ולהנגישם לקורא העברי.

בקטע שלפניכם, שתרגמנו במלואו, עושה "האח רשיד" את שרבים אחרים, טובים ומאוזנים ממנו, נמנעו מלעשות עד כה בשיח הציבורי הערבי, בוודאי בשפה הערבית ובריש גלי. רשיד שואל שורה של שאלות רטוריות המציגות את "המדינה האסלאמית" כמות שהיא: כנופיית טרוריסטים משוללי ערכים, שפרצו ברגל גסה כל גבול של אנושיות, חמלה וסובלנות, והמיטו על עצמם, על חסידיהם ועל נתיניהם החדשים אסונות כבדים שאת פגעיהם יסבלו הכל על בשרם במשך דורות רבים בעתיד.

(במקרה של בעיה בהצגת הכתוביות בעברית יש ללחוץ על הכפתור CC בחלק הימני התחתון של מסך היוטיוב)

 

הטון הסרקסטי של "האח רשיד", השנאה היוקדת לאסלאם, ועמן גם תחושת הצדקנות והאמירות בסגנון "אמרנו לכם", נמצאים ברקע הדברים. אולם למרות הביקורת ההכרחית על כל אלה אין להתעלם ממהות הדברים. המדינה האסלאמית, כארגונים סלפיים אחרים, אינה מטיפה ליצרנות, לקדמה ולפיתוח; היא מטיפה לחורבן, להרס ולדיכוי, תוך השתלטות על הישגי התרבויות הנכבשות ושימוש בכליהן ובמשאביהן להגשמת חזונה האלים וההרסני.

למרות ההישגים הטריטוריאליים והצבאיים הסוחפים של המדינה האסלאמית, דומה כי חזונו הניהיליסטי של הארגון דוחק אותו לדרך ללא מוצא. מאגר המגויסים בעולם הערבי והמערבי אינו אין-סופי, וללא גיבוש חזון שיכלול גם בנייה, חינוך, פיתוח כלכלי, תשתיתי ואנושי, דו-קיום עם קהילות שאינן סוניות-סלפיות וחתירה ללגיטימציה בין-לאומית, יאבד כוח החיוּת של "המדינה האסלאמית" לבלי שוב.

האזינו לאח רשיד. נסו לחשוב על השאלות החשובות שהוא מעלה, ושאלו גם את עצמכם האם האיום הגלום "במדינה האסלאמית" במתכונתה הנוכחית הוא כה גדול. האם אכן יש אופק למדינה שבמהותה היא אנטי-מדינה, אשר מבקשת לחסל את שכנותיה ואת המדינות האחרות בעולם ונלחמת נגד עצם מהותן וקיומן?

מאמרים נוספים