המזרח התיכון ומעבר לו

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
30.01.2013

המהפכה זוללת את בניה: לוב אחרי קדאפי

מסטפא עבד אל-ג'ליל שהוביל את המאבק נגד קדאפי עומד לדין. העמדתו לדין מלמדת על השסעים של החברה הלובית. התפוררותה עשויה להפוך אותה למדינה כושלת, אולם מנהיגיה מנסים למנוע זאת

כמו במהפכות רבות, כך גם בלוב, המנהיג של האתמול מועמד לתלייה היום. לפני כשנתיים, בפברואר 2011, כינס מסטפא עבד אל-ג'ליל קציני צבא, פוליטיקאים, אקדמאים וראשי שבטים בעיירת הולדתו באידה. במפגש הזה הוא ארגן את כוחות ההתנגדות לקדאפי, ובהמשך הוא הנהיג אותם. למעלה משנה, עד אוגוסט 2012, הוא עמד בראש מועצת המעבר הלאומית והוביל את המאבק נגד המשטר הישן. כיום, פחות מחצי שנה לאחר שהתפטר מעמדת הכוח החזקה ביותר בלוב, מתנהל נגדו משפט  בגין רצח שר הפנים לשעבר, עבד אל-פתאח יונס.

לא ברור עד כמה התיק נגד עבד אל-ג'ליל מוצק ומהן הראיות נגדו, אבל הוא עומד לדין משום שבני שבט עבידאת, שבטו של שר הפנים שנרצח, איימו שלולא כן הם ייטלו את החוק לידיהם.  המשפט החל, אך הדיונים בו הופסקו לעת עתה משום שתושבי העיר באידה, עירו של עבד אל-ג'ליל, מפגינים באזור טריפולי.

משפטו של עבד אל-ג'ליל מלמד על השסע המרכזי המאיים לקרוע את לוב, קרי, המאבקים בין השבטים. אולם ההתכתשויות השבטיות אינן כל הסיפור. מאז שקדאפי סולק מהשלטון התגלעו בלוב לא מעט מוקדי חיכוך נוספים. בדרום המדינה, למשל, אירעו עימותים בין מיליציות לבין התושבים השחורים, שהואשמו בסיוע לקדאפי; למרות ההאשמות הללו, נדמה כי המתח והאלימות מתבססים בעיקר על גזענות כלפי השחורים. במקביל מסתערים האסלאמיסטים המיליטנטים על יריביהם משכבר הימים: הסוּפים (מיסטיקאים) מצד אחד והאמריקאים מצד שני. כנגד הסוּפים הם פועלים באמצעות הריסת קברים קדושים שהללו נוהגים לעלות אליהם לרגל, והמאבק נגד האמריקאים הגיע לשיאו ברצח השגריר בבנגאזי ובהצתת מהומות ברחבי העולם המוסלמי.

לוב מתמודדת כעת עם מיליציות המתארגנות על בסיס שבטי או דתי, ולעתים גם ככוח מקומי ללא בסיס אידיאולוגי, ועושות כל העולה על רוחן. למעשה, לוב התפוררה ליחידות-משנה מסורתיות ואידיאולוגיות המנהלות מאבקים זו בזו ואף נגד הממשלה. הנאמנויות הישנות של מרבית הלובים והבסיסים השונים שקבוצות הכוח מושתתות עליהם יוצרים פסיפס פוליטי שבו הכוחות המפצלים חזקים יותר מהכוחות המלכדים. בשל חולשת השלטון המרכזי מתקשה הצבא להגן על מצבורי הנשק האדירים שקדאפי אגר, והמיליציות משתלטות עליהם. הנגישות לנשק מחזקת מאוד את המיליציות, ובמקביל התפתח יצוא הנשק לכל מדינות האזור – טוניסיה, מצרים, סודאן ואלג'יריה. גם הכנסות הנפט הגבוהות, שיכלו לייצב את מצבה הכלכלי של לוב ולשמש בסיס לחיזוק האוכלוסייה ולקידומה, מחזקות את תהליכי ההתפוררות בשל השחיתות הממוסדת וחלוקת הכספים הלא-שוויונית המושתתת על מוקדי כוח מסורתיים.

מול כל הגורמים הללו, המפצלים את החברה והפוליטיקה בלוב, ניצבים פוליטיקאים חדשים המנסים לבנות את מוסדות המדינה הלובית. החשוב שבהם הוא עאשור שואיל, המכהן כיום כשר הפנים. שואיל מנסה לקדם תכניות להחזרת החוק והסדר לרחובות הערים בלוב. בכוונתו להגביר את נוכחותם של השוטרים ברחובות, להוציא נשק כבד מהערים ולהעביר אותו לבסיסי הצבא, לעודד אזרחים להשיב כלי נשק הנמצאים ברשותם ולשלב את המיליציות במסגרות הביטחון של המדינה.

 

כשם  שהפלת הדיקטטורה של טיטו ביוגוסלביה הובילה להתפוררות ולמלחמת אזרחים, כך גם סילוקו של קדאפי חשף חברה לובית שסועה הניצבת מול גורמי ממשל חלשים שאינם מסוגלים לגבור על הכוחות המתבדלים. בשל כך נדרשים הלובים להתמודד תחילה עם הבעיה הפוליטית הבסיסית ביותר – חוק וסדר. כל עוד המיליציות יהיו חזקות יותר מהצבא ומהמשטרה, לא יוכל השלטון המרכזי להתמודד עם השחיתות, לקדם את הכלכלה ולשלוט באזורים מרוחקים במדבר הסהרה. במצב זה תהפוך לוב למדינה כושלת שבדרומה, באזורי המדבר, משגשגים ארגונים הקשורים באל-קאעדה. כפי שהראו האירועים במאלי, ממשלות האזור מתקשות לחדור למרחבים המדבריים המרוחקים ולהתמודד עם כוחות אסלאמיסטיים – על אחת כמה וכמה לוב, שתזדקק לשנים רבות כדי לבנות ליבה שלטונית וצבא יעיל.

מאמרים נוספים