מאמרים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
04.04.2012

העם רוצה הלכה אסלאמית

הצלחת האסלאמיסטים בבחירות הגדירה מחדש את יחסם של מנהיגי התנועות הללו לסוגיות כמו יישום המשפט המוסלמי. למרות ששצהירו שינהגו במתינות, הם גילו שהעם בוחר בדרך שמרנית

החשד בשליטים האסלאמיסטים שהגיעו לשלטון במדינות ערב בשנה האחרונה מצמיח שותפויות מוזרות. אין תימה, כמובן, ששר הביטחון של ישראל, אהוד ברק, השיב בראיון שהוקרן בבי.בי.סי. שהוא מטיל ספק בבשלות הפוליטית של התנועות האסלאמיות ואין הוא סבור שבשלב זה הן מסוגלות להקים  ממשלים דמוקרטיים, אבל מפתיע לגלות ששותפיו הלוחמניים ביותר של ברק הם דווקא ארגוני נשים אסלאמיות, כגון Women Living Under Muslim Law.

לפני שבועות אחדים פרסם ה New York Review of Books מכתב ביקורת חריף של כמה ארגוני נשים כנגד Human Rights Watch, הרואה עצמו כארגון המוביל לשמירת זכויות אדם בעולם כולו. כותבות המכתב האשימו את הארגון בשיתוף פעולה עם ארגונים אסלאמיים הידועים כמדכאי נשים; עיקר קצפן יצא נגד הסובלנות שהארגון מגלה כלפי "האחים המוסלמים", שתוארו במכתב  כמי ש"טיפחו בשיטתיות אפרטהייד מגדרי". במילים אחרות, החברות בתנועות הנשים הללו מטילות ספק בכך ש"האחים המוסלמים" אכן יפעלו על פי הערכים המקדמים את זכויות האדם, ובכלל זה זכויות הנשים. כמו כן, הן חוששות שהמדיניות הפייסנית של הארגון כלפי "האחים" תגרום נזק רב לנשים.

בתשובתו הִפנה מנהל Human Rights Watch, קנת רות', את תשומת ליבן של המבקרות לכך שרוב מכריע של מצביעים תמך במפלגות בעלות מצע שמרני, קרי, ב"אחים המוסלמים" ובמפלגות סלפיות, והוסיף שהגיע הזמן שמדינות מערביות יכבדו את החלטות המצביעים במדינות אסלאמיות, גם כאשר הן מביאות לשלטון תנועות דתיות המקדמות מצע פוליטי שמרני. הוא הזכיר את יחסו הצבוע של המערב לבחירות באלג'יריה ורמז בכך גם לטבח שהתחולל כאשר קצינים אלג'יראים הפסיקו את הבחירות באמצע התהליך משום שחששו שהמפלגות האסלאמיסטיות יזכו. קשה להתעלם מן ההתנגשות בתשובתו של רות' בין שני עקרונות דמוקרטיים: הזכות להצביע וליישם את רצון הרוב, ומולה שימור הערכים הליברליים שחברה דמוקרטית אמורה לטפח.

הדיון הזה איננו תאורטי אלא משקף את האירועים והתוצאות במצרים. כיצד ניתן ליישב את המתח שבין העובדה שכשלושה רבעים מן המצביעים במצרים הצביעו למפלגות אסלאמיסטיות בעלות מצע שמרני ובין הרצון להגן על זכויות הנשים, הקופטים או ההומוסקסואלים? קידום חקיקה ליברלית פירושו התעלמות מרצון הרוב, אולם אם "האחים המוסלמים" יממשו את המצע הפוליטי שלהם ושל מפלגת א-נור הסלפית, שזכתה ברבע מהקולות, לא ברור מה ייוותר מזכויות האדם בכלל ומזכויות המיעוטים בפרט.

זה האתגר הניצב לפני השליטים החדשים של מצרים.  מנהיגים אלה הצהירו הצהרות שאמורות להרגיע את הליברלים במצרים ואת אותם מנהיגים מערביים החוששים שמצרים לא תחוקק ולא תיישם חוקים ליברליים. אולם הקושי אינו טמון במצע של "האחים" ואף לא בהבטחות שהם פיזרו לפני כמה חודשים, כאשר השלטון המצרי אפשר להם להשתתף בבחירות, אלא בכך שכפי הנראה, מרבית תושבי מצרים מעוניינים לקדם תחיקה שמרנית.  דומה אפוא שהצלחת המפלגות האסלאמיסטיות בבחירות אילצה את מנהיגיהן לחשוב מחדש על  פשרה עם הזרמים הליברליים בחברה המצרית. כיצד עליהם להבין את תוצאות הבחירות? מה משמעות העובדה שהליברלים קיבלו כרבע מהקולות ואילו הגוש האסלאמיסטי זכה בתמיכה מאסיבית? לאור הממצאים הללו לא נותר למנהיגי "האחים המוסלמים" אלא לשקול מחדש חלק מהבטחותיהם, שכן לעת עתה נראה שהעם רוצה הלכה מוסלמית.

 

במסע הבחירות ויתרו "האחים המוסלמים" על הסיסמה "האסלאם הוא הפתרון", אולם הצלחת המפלגות האסלאמיסטיות הובילה את מנהיגי "האחים" לחזור ולחשוב על מקומו של האסלאם  בחוק המצרי. ברור כי כעת מוקדם מדי לקבוע מה יהיה משקלו של המשפט המוסלמי בחוק המצרי, וכיצד ניתן ליישב את המתחים שבין החוקים האסלאמיים המסורתיים בדבר מעמד האישה והמיעוטים הדתיים לבין תחיקה ליברלית, אבל הרוב המוחץ של המפלגות האסלאמיסטיות השמרניות בפרלמנט המצרי ישפיע ללא ספק על מנהיגיהן, וידרבן אותם לתת משקל רב יותר לתפישות מוסריות שמרניות. 

מאמרים נוספים