מאמרים

אודות הכותב
ניתוח ופרשנות
03.08.2012

הפוליטיקה המצרית שואפת ליציבות

המינויים לממשלת מצרים מעידים על גישה עניינית ומקצוענית

לפני כשבוע מינה מחמד מורסי, נשיאה האפור של מצרים, את השאם קנדיל, עוד דמות אפרורית, לתפקיד ראש ממשלת מצרים. אולם הדמיון ביניהם הוא מעבר לכך – לשניהם  השכלה מתקדמת בהנדסה ושניהם בילו חלק לא מבוטל מלימודיהם במערב. נדמה  אפוא שמצרים מונהגת כיום בידי טכנוקרטים משכילים המכירים היטב את המערב וכעת הם  מבקשים לשקם את ארצם.

הממשלה שהרכיב ראש הממשלה החדש נראית כמו ממשלת שיקום ומעבר. היא מקרינה ענייניות ועשייה מאחר שרוב חבריה אינם שייכים לתנועות פוליטיות: מתוך שלושים וחמישה שרים, שישה בלבד מזוהים עם מפלגות פוליטיות ואילו האחרים שייכים לקבוצות כוח אחרות, כגון הצבא, או שהם אנשי מקצוע שאמורים לטפל בבעיות הבוערות של מצרים.

התכונה הבולטת והמפתיעה ביותר בממשלה זו היא ההמשכיות. לאחר שבמשך כשנה ביקרה תנועת "האחים המוסלמים" בנחרצות רבה את ממשלת המעבר שכיהנה תחת ראש הממשלה לשעבר, כמאל זנגורי, ראש הממשלה הנוכחי החליט להשאיר את בעלי התפקידים המרכזיים במקומם. כך, חסיין טנטאוי, העומד בראש המועצה העליונה של הכוחות המזוינים, האיש שטיפל בענייני הביטחון בממשלת המעבר,  נשאר בתפקיד שר הביטחון. שר החוץ, מחמד כמאל עמר, נשאר בתפקידו, וכך גם שר האוצר, ממתז אל-סעיד. דומה אפוא שקשה להאשים את "האחים המוסלמים" בפוליטיזציה של הממשלה. ואכן, לא מעט מבקרים, כמו מחמד נעים, איש השמאל, אף ציינו שלממשלה הנוכחית אין קו פוליטי ברור, שהיא דומה מאוד לממשלות הקודמות ושלא ברור לאן היא חותרת.

אף על פי שקשה לפענח את זהותה הפוליטית של הממשלה החדשה, המינויים של ראש הממשלה החדש חושפים כמה מאפיינים חשובים שלה. בראש ובראשונה, ניתן לראות שקנדיל שואף ליציבות. השארת תיקי הביטחון בידי הצמרת הביטחונית של מצרים מלמדת על כך שהוא מעוניין להוריד את המתח בין הממשלה לבין הצבא. לא ברור כמה זמן הוא מתכוון לנהוג בצבא בזהירות שכזו אך כרגע ברור שהזרוע האזרחית של ממשלת מצרים איננה מעוניינת בעימות שעלול לטלטל את הפוליטיקה המצרית. כמו כן, נדמה שקנדיל שומר מרחק-מה מזירת יחסי החוץ המצרית. אם כן, נושאי התפקידים המרכזיים בממשלה, שהם שיקבעו את מדיניות החוץ והביטחון של מצרים ואף את מדיניותה הכלכלית, נמצאים מחוץ לידי "האחים המוסלמים". מטבע הדברים, מינויים שכאלה נועדו למנוע עוינות כלפי "האחים המוסלמים" ואף למתן זעזועים בתוך מערכת פוליטית לא מיומנת, חסרת ניסיון ומלאת חשדות הדדיים.

לצד הדגש על המשכיות ויציבות, ולצד האופי המקצועי והענייני, קנדיל חילק כמה תיקים, רובם מינוריים למדי, לנציגי מפלגות. גם בחלוקה הזו ניכרת מגמה מעניינת. "האחים המוסלמים" קיבלו את תיקי החינוך והנוער – תיקים שבאמצעותם ניתן לעצב את תודעת הציבור, ובייחוד את תודעת הציבור הצעיר. בהתאם למסורת רבת שנים, "האחים המוסלמים" מרכזים את מאמציהם בחינוך ובהפצת השקפת עולמם וביסוסה בקרב שכבות רחבות של האוכלוסייה.

ממשלתו של השאם קנדיל היא בעצם ממשלת מעבר. למרות שראש הממשלה מונה בידי נשיא נבחר, ולמרות שיחסי הכוחות הפרלמנטרים במצרים ידועים, הזרוע הביצועית עדיין נשמרת מפני מגע אינטנסיבי עם הפוליטיקאים. בראש סדרי העדיפות שלה  ניתן למצוא את היציבות הפוליטית ואת ההכרה בצורך בעבודה מקצועית שתאפשר לשקם את מצרים. נדמה שאף על פי שבשנה וחצי האחרונות "האחים המוסלמים" מעדו לא פעם בניסיונם לרכז בידיהם כוח וסמכויות, הפעם הם הצליחו להימנע מכך ולשמור על האופי הממלכתי של הממשלה שהקימו.

מאמרים נוספים